כולנו הזדעזענו כששמענו על דיאנה רז ומיכל סלה שנרצחו על ידי בני זוגן, על ניסיון הרצח של שירה איסקוב ועל רצח ילדיה של לילך שם טוב. בעקבות מקרים תקשורתיים אלו, לא רק נשים מבקשות לדעת איך מזהים זוגיות אלימה בטרם הורמה יד, אלא גם עורכי הדין לענייני משפחה העוסקים בדיני נפשות ומנסים להבין מהם אותם תמרורי אזהרה שיצילו את האישה הבאה.
מכאן נולד הפאנל החשוב שכותרתו: "מה תפקידנו במאבק למניעת הרצח הבא? – התנהלות עו"ד ושופטים בתיקי גירושין על רקע של אלימות", בהנחייתה של עו"ד מאיה הרצברג אלון.
מה בין הליך פלילי לזמני השהות?
מקרים בהם גברים שמתנהל נגדם הליך פלילי בגין אלימות במשפחה, תובעים זמני שהות שוויוניים עם ילדיהם ומקבלים את מבוקשם, אינם נדירים בימינו ברוח הפסיקה השוויונית בין ההורים, אך יש מי שתוהים האם המתווה של זמני שהות שווים כברירת מחדל מתיישב בכל מקרה עם טובת הילד.
השופט אלון גביזון, נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, מודה: "אולי הלכנו רחוק מדי עם ברירת המחדל של זמני שהות שוויוניים. אני לא בדעה שילד יישן כל יום בבית אחר, ואפשר לתת את ה'פיצוי' בסופ"ש ובחגים". ומוסיף: "הורה שפוגע בילדו או בהורה האחר- יש להגביל את זמני השהות ובנוסף ללוות בגורם מקצועי במטרה להגן על הילד. יחד עם זאת בטרם הכרעה, פעמים רבות אני מבקש מהפרקליטות את תיק החקירה כדי לראות תמונה רחבה, מאחר שעצם ההגשה של כתב אישום לא אומרת שיש ראיות ברורות".
חובת דיווח מול חיסיון
עו"ד הרצברג אלון מציגה נתון סטטיסטי לפיו נפגעות אלימות במשפחה אינן ממהרות להגיש תלונה או לפתוח הליך משפטי, ונשאלת השאלה האם עורך הדין מחויב לדווח.
עו"ד שירי מלכה משיבה, כי רק אם יש ודאות שתהיה עבירה עורך הדין מחויב לדווח, וזאת להבדיל מחשש. עו"ד מלכה מוסיפה, שהיתה עדה לאלימות מתמשכת ואיומים שהמשיכו כלפי נשים גם כשהן שהו במקלט לנשים מוכות וכי הפוגע אף לא נרתע מההליך המשפטי התלוי ועומד נגדו, וכאן יש מה לעשות בעיקר מכיוונו של עורך הדין המייצג את הפוגע: "כשאני מייצגת מי שנטען כלפיו שהוא פוגע אני ממליצה שיעבור בדיקת מסוכנות שמקצרת הליכים ואף מציעה לב"כ הצד השני לבחור מי הגורם שיעשה את הבדיקה, מה שגורם לאמינות. אם הבדיקה מעלה שיש מסוכנות, יש לשלב מיידית בתוכנית טיפולית והדבר ישפיע גם על זמני השהות".
עו"ד מלכה מוסיפה מה עומד מאחורי התוכנית: "ענישה לא תמנע את הישנות הבעיה, להבדיל מטיפול".
השופט גביזון מצטרף לסוברים כי הפניית הפוגע להליך טיפולי חשוב ביותר, ולא פחות חשוב הוא המעקב.
מ"נוהל אסתר" ועד שינוי המונח "מקלט לנשים מוכות"
עו״ד הרצברג אלון פונה לעו"ד שמעון חסקי ושואלת מה דעתו ש"נוהל אסתר" יהפוך למחייב.
הרקע הוא הצעת חוק מצילת חיים של פורום מיכל סלה, בשם "נוהל אסתר", על שמה של אסתר אהרונוביץ ז"ל, שנרצחה על ידי בן זוג קנאי ואובססיבי עם קבלת מסמכי הגירושים ממנה.
לפי הנוהל המוצע, עורכי דין לגירושים ישאלו לקוחה בהתקשרות ראשונה חמש שאלות אשר יסייעו להבחין האם יש צורך להפנות לגורם מקצועי לאבחון וליווי במקרה של אלימות במשפחה.
עו״ד חסקי משתף, שהתוכנית שעסקה בדיאנה רז צמררה אותו: "נעשה הכל למנוע רצח נשים במשפחה. קחו לדוגמה את פרויקט 105 של משטרת ישראל בנושא בריונות ברשת, פרויקט לאומי עם מיטב אנשי הסייבר. עו"ד רומי קנבל ואני סבורים שיש להקים מרכז שכזה באותו מודל גם בנושא אלימות במשפחה. יש לטפל במעוולים על מנת למזער את האלימות במשפחה".
עו״ד לאה אליאב נשאלת כיצד, אם בכלל, עורך דין יכול לדעת אם לקוחה נמצאת בסכנה והאם ניתן למנוע את הסכנה? למשל, אישה המבקשת להתגרש אך מאוד פוחדת מבעלה ומסרבת ללכת למקלט לנשים מוכות.
עו״ד אליאב מודה שעל נוהל אסתר שמעה רק כעת והוסיפה שהיא נוהגת להציג ללקוחותיה שאלון (high risk) של הרווחה. שיטה זו עוזרת במיוחד במצב בו הלקוחה אינה מודעת לסכנה כגון אישה שלא הבינה שהיא עוברת אלימות מתמשכת, לרבות אירוע חניקה על ידי בעלה כשפרפרה בין חיים למוות ופניה שותקו. "אישה נורמטיבית ממצב סוציו אקונומי גבוה נרתעת מעצם המחשבה ללכת למקלט שמגביל את חירותה. האידיאל הוא לשים במקלט את הפוגעים", אומרת עו"ד אליאב, והשופט גביזון מסכים ומציע לשנות את השם "מקלט".
עו"ד אליאב מלינה נגד הוראות החוק המחייבות למבקש סעד זמני להגישו בסמוך לאירוע, ומניחה שגם אותה אישה שפניה שותקו כי בעלה חנק אותה, כראה לא היתה זוכה לקבל צו הגנה כי לא פנתה מיד להתלונן. השופט גביזון אומר שתפקיד עורך הדין לבקש את הצו המתאים.
בבית הדין הרבני יותר קל לקבל צווי הרחקה?
לגישתה של עו"ד אליאב, התשובה לכותרת זו חיובית. היא מדגימה מקרה טראגי בו שופט משפחה לא השתכנע מהקלטה של איומים קונקרטיים של בעל אובססיבי, עורך דין ושוטר במקצועו. בסופו של דבר הבעל לקח חדר במלון ושם ירה בעצמו. עו"ד אליאב מסיימת עם המלצות לעורכי הדין להשתמש בשאלון הנ"ל, להפנות למקלט לנשים מוכות ולוודא כי האישה תהיה מוקפת בסביבה תומכת.
זהירות, צווי הרחקה כאסטרטגיה
על אף שהפאנל אינו עוסק בתלונות שווא, השופט גביזון מזכיר את הצד השני של המטבע וקורא לעורכי הדין להשתמש בסעד בזהירות: "הנוהל של צו הגנה במעמד צד אחד מחייב שופט לשמוע את המבקש לאלתר. יחד עם זאת הרחקת אדם מביתו במעמד צד אחד, כעזרה ראשונה מבלי ששמעתי את עמדתו – מהווה צעד מרחיק לכת ויש לעשות שימוש בהליך בזהירות. עורכי דין העושים שימוש בצו זה כאסטרטגיה פוגעים הן בצדדים והן בעצמם וגורמים לזילות".
להשתמש בזה כאסטרטגיה- פגיעה בצדדים ובעורכי הדין. לשלוח להליך טיפולי חשוב ביותר וכן מעקב. להרחיק אדם לפני ששמעתי אותו זה הליך מרחיק לכת! יש להשתמש בכלי זה בזהירות בלי לגרום לזילות, הרצברג מזכירה שמדובר בעזרה ראשונה מוגבלת בזמן.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
הגעתי ללאה אליאב דרך הסיוע המישפטי.
כל פעם שאני מתקשרת היא שוכחת אותי.
סחבה לי תביעה פשוטה יותר משנה וחצי
ובסוף מחקה לי אותה . והשאירה אותי עם עיקול
יחס מזלזל למי שמגיעה מהסיוע , היא איבדה ניירת שהבאתי לה.
לוחמת צדק למען נשים -היא לא!!!!