מחול השדים סביב פרשת "הסרסור בסוהרות" בכלא גלבוע מתפתח מיום ליום.
העניין התקשורתי המועט בפרשה שפורסמה לפני שלוש שנים גווע לאחר שמנהיג האסירים הביטחוניים בכלא, מחמוד עטאללה, הועמד לדין על מעשים מגונים בשלוש סוהרות – אבל קצין המודיעין של הכלא, ראני באשא, נחקר והתיק נגדו נסגר מחוסר ראיות.
לפני שבועיים השליך מפקד כלא גלבוע הנוכחי, גונדר משנה פרדי בן שטרית, "מטען נפץ" שגרם במהרה למהומה תקשורתית ובסופו של דבר לחידוש החקירה.
בן שטרית זומן להעיד בוועדת הבדיקה שמונתה למחדל בריחת ששת האסירים מהכלא, ובעדותו הזכיר "כבהערת אגב" את תלונת הסוהרות על שיבוצן באגף הביטחוני – בפרשה מלפני ארבע שנים.
לנוכח המהומה התקשורתית, ועדת החקירה בראשות השופט מנחם פינקלשטיין אשר מקפידה להימנע מפרסום פרטים מדיוני הוועדה הוציאה הודעה מיוחדת בה הבהירה שעניין הסוהרות והאסיר הביטחוני שהטריד אותן אינו נבדק על ידה.
מלבד זאת, בן שטרית לא היה כלל מפקד כלא גלבוע בזמן שפרשת הטרדת הסוהרות על ידי האסיר הביטחוני התרחשה לכאורה; הוא היה במטה שב"ס, עוזר ממלא מקום הנציב באותה תקופה, אשר וקנין.
בהמשך לכך נודע כי בעת שהמשטרה בדקה את הפרשה, בן שטרית בתפקידו הבכיר אז לא מסר שום פרטים חדשים. אבל משום מה, למפקד כלא גלבוע היה נוח להסיט ממנו את האש בפרשת בריחת המחבלים, שהוא נחשב לאחראי העיקרי לה, אל פרשה ישנה בה לא היה מעורב וכל כלי התקשורת התנפלו על הסיפור ה"עסיסי" כמיטב המסורת של "מי טו".
שתי סוהרות מתוך השלוש שהוטרדו לכאורה על ידי האסיר עטאללה הגישו תביעה אזרחית נגד שב"ס, ועיתוי החזרת הפרשה למרכז העניינים שירת את מטרתן.
והמשטרה? היא כרגיל "עובדת" אצל הערוצים בטלוויזיה. שלוש שנים חלפו מהפרסום הראשון של הפרשה על ידי העיתונאי לירן לוי, אז באתר וואלה, ואיש לא עשה לסיפור פולו אפ. רק עכשיו, כאשר אילנה דיין נכנסה לעניינים עם תחקיר "עובדה" בערוץ 12 על הבריחה בו שולבו עדויות הסוהרות, ובמקביל לה גם איילה חסון מחדשות 13 ראיינה את הסוהרות ואת הסנגורית שלהן, עו"ד קרן ברק – התיק "נולד" מחדש בהשראת פרקליט המדינה אייסמן המסתייג מתקשורת אבל לאחרונה נראה כי הוא פועל שוב ושוב בהשראתה.
אתמול, הפרקליטות הודיעה כי פרקליטת מחוז צפון אילנה ירושלמי הורתה על דעת פרקליט המדינה אייסמן, לחדש את החקירה בתיק (14 דצמבר).
עברו כמה שעות וגם נציבת שב"ס, רב גונדר קטי פרי, פרסמה הודעה לפיה ייפתח בהנחייתה הליך פיטורים מנהלי מיידי של רב כלאי ראני באשא, שהיה קצין המודיעין בכלא גלבוע בתקופת אירוע הפגיעה בסוהרות. זאת, למרות שבאשא נחקר לפני שלוש שנים על ידי היחידה לחקירות סוהרים בלהב 433 והתיק נגדו נסגר משום שלא גובשו נגדו ראיות.
משב"ס נמסר בהקשר זה כי "החלטת הנציבה גובשה נוכח ההחלטה לפתוח מחדש את תיק החקירה, ובין היתר לאור עדויות הסוהרות בתוכנית 'עובדה' ובפרסומיו של העיתונאי לירן לוי וכלי תקשורת נוספים".
מקהלה מתוזמרת?
עו"ד אייל בסרגליק מייצג את רב-כלאי באשא, שהיה מושעה משב"ס במשך כשנה במהלך החקירה הקודמת, אבל אחריה הוחזר ומונה כמפקד מתקן העצורים של יחדית נחשון בבית משפט השלום בפתח תקוה.
על ההחלטה לפתוח מחדש בחקירה נגד באשא, בחשד לכך ששלח סוהרות בשירות חובה לאגף האסירים הביטחוניים, כ"פתיון" או "טובת הנאה" לאסיר שהופעל על ידו, כדי לתחזק את הקשר המודיעיני איתו – למד עו"ד בסרגליק אתמול מהתקשורת, לטענתו. קודם להודעה הרשמית היה זה, שוב, אחד העיתונאים אשר פרסם בטוויטר כי פרקליט המדינה עמית איסמן הורה על חידוש החקירה. רק מאוחר יותר הפרקליטות הוציאה את ההודעה הרשמית בה אישרה את הפרטים, ואז הגיעה גם הודעת שב"ס על הדחת הקצין.
"יש לנו כאן מקהלה מתוזמרת של גורמים, שכל אחד מהם פועל מתוך אינטרס אישי", טוען עו"ד בסרגליק, "הראשונה, נציבת שב"ס קטי פרי שלפתחה המחדל הנוראי של בריחת ששת המחבלים מכלא גלבוע. מחדל טרי. רב גונדר פרי ביקשה מהשר לביטחון פנים ומהציבור כולו, שלא ישפטו אותה מוקדם מדי בהקשר של הבריחה, אלא ימתינו למסקנות ועדת החקירה. ומה עשתה הנציבה לקצין באשא? בדיוק ההיפך. זרקה אותו לכלבים לפני שתנוהל חקירה חדשה, לפני שיתבררו הדברים, מבלי לאפשר לו להיות מעומת עם הראיות, אחרי שהחקירה הקודמת הסתיימה בסגירת התיק".
"הבא בתור הוא גונדר משנה פרדי בן שטרית, האחראי פיקודית לכל המתרחש בכלא, שנדרש לתת את הדין בפני ועדת החקירה לבריחת האסירים", מוסיף עו"ד בסרגליק. לטענתו, ברור לו מדוע מפקד הכלא מנסה להסיט את האש "ולדחוף את העניין" לכיוונים אחרים, ולכן העלה פרשה מלפני ארבע שנים בה הוא עצמו לא היה מעורב ואין לו שום מידע אישי. לפי עו"ד בסרגליק, הנציבה ומפקד הכלא הקריבו את באשא כ"שעיר לעזאזאל" על מחדליהם.
הגורם השלישי במקהלה, לדברי סנגורו של באשא, הן שתי הסוהרות אשר הגישו בשבועות האחרונים כתב תביעה נגד שב"ס, על מה שעשה להן אותו אסיר בטחוני עטאללה אשר הטריד אותן מינית. לדברי הסנגור, יש לשתיים עניין למנף את הפרשה לפני ההליך המשפטי נגד שב"ס. ואולם, הוא מדגיש, התביעה הוגשה נגד שב"ס ולא נגד הקמ"ן באשא, אף שהתובעות מציינות כי התלוננו בפניו אחרי הפגיעות המיניות.
"כאשר אחת הסוהרות באה ואמרה שעטאללה מטריד אותה, הקמ"ן דאג לכך שתהיה חקירה משטרתית", מציין עו"ד בסרגליק. "הוא גם סילק את עטאללה מבית הסוהר והעביר אותו לכלא אחר".
שאלת האחריות
"בזכות הפעילות של הקמ"ן באמצעות מקורותיו באגף האסירים הביטחוניים, נמנעו אין ספור פיגועים נגד ישראלים", אומר עו"ד בסרגליק ומבהיר כי לבאשא לא היתה סמכות להפעיל את הסוהרות. במסגרת תפקידו כקצין מודיעין של הכלא המפעיל מקורות, הוא היה מופקד על עטאללה כמנהיג אסירים ביטחוניים, אבל לא על הסוהרות וכוח האדם. "הוא לא נתן את ההוראה להעביר אותן לאגף הביטחוניים", חוזר ואומר עו"ד בסרגליק, "לא היתה לו שום אחריות פיקודית על הסוהרות".
אז מהיכן נולדה הטענה שהוא אחראי?
"לאסיר עטאללה היה מעמד מיוחד (איש פתח, שפוט על רצח ומשמש כדובר האסירים הבטחוניים מול הנהלת הכלא, ז.ק). אז ראו את קצין המודיעין כמי שקשור אליו, כמפעיל מקורות – אבל העברת הסוהרות לאגף לא היתה קשורה לקצין המודיעין".
אז מי בפיקוד הכלא נענה לבקשת עטאללה, שבגללה לפי הנטען, הועברו הסוהרות הצעירות לאגף?
"אני לא יודע אם מישהו נענה לזה. אני לא יכול לומר שאני מאמין ולו לרגע לסיפור שלהן, מהסיבה שהסיפור שלהן נדחה על ידי שב"ס. הרי היתה גם חקירת משטרה, הוגש כתב אישום כנגד עטאללה בגין מעשים מגונים, אבל לא הוגש שום דבר נגד קצין המודיעין או קצין אחר בסוגיית השיבוץ שלהן למשמרות. התיק נגד אנשי שב"ס שנחקרו נסגר".
כלומר באשא הקמ"ן קיבל כעובדה מוגמרת שהן היו באגף הזה, לא הוא העביר אותן לשם?
"נכון".
אחרי שהן הועברו לאגף הבטחוני, האם הן מסרו לו ידיעות כלשהן, או שהוא ביקש מהן ידיעות?
"הוא לא יכול לבקש מהן ידיעות, הן לא מקורות שלו, הוא מפעיל אסירים ביטחוניים".
אז לא היה לו שום מגע איתן?
"רק כשאחת מהן באה ואמרה שהאסיר מטריד אותה, הוא העביר את המידע למשטרה, ובמקביל הורה להעביר את עטאללה לבית סוהר אחר".
אתם מזהים נקודות מופרכות בגרסת הסוהרות, מבחינתכם?
"קודם כל, הסיפור שהן מספרות עכשיו, ביחס לקמ"ן, לא היה קיים באותה הצורה באפיזודה הראשונה של חקירות המשטרה. אם משהו מזה נכון, למה הן לא תבעו גם אותו? מפקד כלא גלבוע העלה את זה לתקשורת, ומבחינתן יש כאן ניצול ציני של העניין המחודש בפרשה כדי לחזק את התביעה שלהן, והן עושות זאת בכל הכוח".
בינתיים, בבית משפט השלום בנצרת ממשיך להתנהל, בעצלתיים יש לומר, למעלה משלוש שנים, משפטו של האסיר עטאללה הנאשם במעשים מגונים בשלוש סוהרות ובנגיעות אינטימיות, בין היתר ברגליהן של הסוהרות ובישבן, תוך הטרדות מילוליות סקסיסטיות. ואולם, קצין המודיעין שנציבת שב"ס החליטה עתה לפטר, אפילו אינו עד תביעה בתיק, מה שמצביע לכאורה על חולשת הטענות נגדו בסוגיית שיבוץ הסוהרות, מה שכולנו כבר מכנים בכהות חושים "סרסור הסוהרות". למעשה, יתכן שהקצין אפילו יוזמן כעד הגנה.
סנגורו של עטאללה, עו"ד רמזי קטילאת, סירב להגיב לדברים.
גורמים בשב"ס מסרו על טענות הקצין לפיהן הנציבה שופטת אותו "שיפוט מוקדם" בפתיחת הליך פיטורין, כי מדובר ב"טענות פופוליסטיות". "הקצין יוזמן לשימוע כמקובל ושם יוכל להביא טענותיו על פי דין", נמסר משב"ס.
עו"ד קרן ברק, המייצגת את שתי הסוהרות התובעות את שב"ס, מסרה בתגובה כי הסוהרות פנו לקצין המודיעין בתלונה על עטאללה משום שהוא היה "האחראי על האסירים הבטחוניים בכלא ועל כל פעולה הנוגעת לאסירים אלה".
בתשובה לשאלה האם לקצין המודיעין היתה גם אחריות פיקודית כלפי הסוהרות, והאם נתן להן הנחיות בקשר לעבודתן, עו"ד ברק לא מסרה תשובה.
בתשובה לשאלה מדוע הן לא פנו למפקד האגף, מפקדן הישיר, אמרה עו"ד ברק כי "הן הלכו לגורם בכיר ממנו. כנראה שבמסגרת עבודתן הן היו יותר בקשר עם קצין המודיעין". לטענתה, "הן פנו אל האדם הנכון, הן רק לא ידעו שהוא האדם שסידר את כל הסידור הזה (לבקשת האסיר הבטחוני כביכול, ז.ק)".
לפי הנטען בתביעה, ההטרדות נמשכו "חודשים" אחרי שפנו לקצין המודיעין, אבל לא ברור מדוע לא פנו למפקדים נוספים בכלא. לדברי עו"ד ברק, בסופו של דבר אחת הסוהרות עברה להיות מזכירה של מפקד הכלא, אך גם הוא אינו מוזכר בתביעה כגורם אשר הסוהרות פנו אליו.
בתביעה נגד שב"ס טוענת אחת הסוהרות כי "המפקדים" בכלא (בלשון רבים) התעלמו מהתלונה: "אותם מפקדים, סוהרים וקצינים בכירים… השליכו את התובעת כטרף לגחמותיו ודרישותיו של אותו אסיר בטחוני עתיר פריבילגיות, על מנת לרצותו ולשמור על שקט תעשייתי באגף… תלונותיה אודות מעשיו כלפי מפקדיה זכו להתעלמות מופגנת".
חרף הטענה כלפי "מפקדיה" בכלא, היחיד שהוזכר בשמו הוא קצין המודיעין.
מתוך הדברים ניתן ללמוד כי למספר גורמים היה ענין לנפח את הענין .
פעולת הנציבה כנגד הקמ"ן גם היא נועדה להסיט ממנה את אש מחדל הבריחה מהכלא. טוב תעשה הפרקליטות שתבצע בדיקה מהירה ותיקו של הקמ"ן יסגר סופית ויוחזר לשירות ואידך זיל גמור.