סיפורו הקפקאי של עומרי גורן (37), עבריין שהורשע בשני אירועי שוד בנק, שריצה ארבעה מאסרים על התפרצויות, ובשנים האחרונות עבד בניקיון בית אצל שר הביטחון בני גנץ – מוכיח שהמציאות עולה על כל דמיון.
גורן, תושב לוד, נאשם בריגול לאחר שאיתר האקרים אותם זיהה כמשויכים לאיראן, ניהל עמם שיח במשך כמה ימים בטלגרם, צילם תמונות מבית גנץ בראש העין ואף הציע להם לשתול "תולעת מחשב" לכאורה, במחשב של שר הביטחון הישראלי.
היכן היו שב"כ? משרד הביטחון? מלמ"ב – יחידת חקירות הפנים וביטחון שדה של מערכת הביטחון?
הכלים הבסיסיים של תחקיר בטחוני לא יושמו, לא בתחילת עבודתו של גורן בבית הרמטכ"ל לשעבר לפני שלוש שנים (בטרם הפך גנץ לאישיות מאובטחת) וגם לא אחרי שגנץ שהתמנה לשר ביטחון ואפילו לראש ממשלה חלופי, ונדרשה סקירה מקיפה של כל האנשים הבאים איתו במגע.
בתגובות המגומגמות ששחרר שב"כ אתמול עם חשיפת השערורייה הביטחונית, נטען כי גורן עבר איזשהו תחקיר ראשוני, כך לפחות תועד ברישומים על בדיקת עובד משק הבית.
עו"ד גל וולף, סנגורו של גורן, לא מאמין: "זה נשמע כמו המצאה. השב"כ מספר שהוא עבר איזה תחקיר, אולי בדיקה במחשבים שלהם. הקשת תעודת זהות במאגרי המידע היתה מראה את העבר שלו".
גורן עבד אצל שר הביטחון מספר פעמים בשבוע, במסגרת חברת ניקיון שהקים עם בת זוגו. ההיכרות ביניהם, שנולדה ככל הנראה מהמלצות שקיבל גנץ, היתה עוד לפני מינויו כשר בממשלה. כך או כך, איש לא דרש מעובד משק הבית סיווג בטחוני, גם לא כאשר השתנה מעמדו של גנץ, וכאשר מערך האבטחה הממלכתי הופקד על פריסת מערך סביב האישיות המאובטחת במדינה אחרי ראש הממשלה.
"בפועל, לא היה פוטנציאל לנזק בטחוני, כי לגורן לא הייתה גישה לחומר מסווג", אומר עו"ד וולף המייצג את העובד. הוא מצביע על כך שהודעת שב"כ עצמו הדגישה שעובד הניקיון בפועל לא נחשף לשום מידע סודי.
מחקירת שב"כ, לאחר הפנייה לכאורה של הנאשם לקבוצת ההאקרים האיראניים, עולה כי גורן ניסה לעקוץ אותם, לקבל מהם כסף עבור חומרים שלא היו ברשותו. לטענתו, זו היתה כל הכוונה. הוא סיפר לחוקרים כי הוא שקוע בחובות בהוצאה לפועל. ככל הנראה במגע הראשוני עם ההאקרים, ביקש 7,000 יורו.
האם לטענתכם בסופו של דבר, מדובר בתיק של עבריין מרמה, שמנסה לסחוט כספים?
"הייתי בטוח שיירדו מהעבירות הביטחוניות", אומר עו"ד וולף ל'פוסטה'. "בסוף אין פה תיק בטחוני. לא הייתה לו גישה לחומרים מסווגים", הוא מדגיש. "גם לא ידוע האם אכן מדובר בקבוצה איראנית. בכתב האישום לא כתוב שהאנשים מקבוצת ההאקרים 'בלאק שאדו' הם איראנים. יש סברה שהם מזוהים עם איראן".
לדידה של ההגנה, העובדה שלא נדרש סיווג מקיף לעובד המשק, מעבר לבדיקה שטחית אם בכלל, מצביעה על כך שפוטנציאל הנזק לא היה ממשי. הודעת שב"כ, אומר עו"ד וולף, מאששת כי עקב האמצעים בבית, העובד לא היה במגע עם שום מידע בטחוני – וגם העובדה שאין איסור פרסום על התיק וכתב האישום גלוי, מחזקת מסקנה זו. "הוא צילם תמונה משפחתית של גנץ על פי כתב האישום? צילם את חשבון הארנונה שלו? לא נעים", גורס הסנגור. "זו לא עבירת ריגול".
