צו איסור הלבנת הון המורחב אשר נכנס לתוקף היום מחיל לראשונה חובות דיווח באופן מלא על נותני שירותים במטבעות וירטואליים ועל חברות פינטק המתמחות בהעברות כספים אלקטרוניות (14 נובמבר). הצו כולל הוראות לזיהוי, אימות ורישום מקבלי השירותים ומבצעי ההעברות האלקטרוניות, בהעברות מעל סך של 5,000 שקל, ולביצוע הליך הכרת הלקוח.
מעתה, הצו מאפשר זיהוי מקבל שירות גם באמצעות טכנולוגיית זיהוי חזותי מרחוק. בדומה לנותני שירותי האשראי, יחויבו נותני שירות בנכסים פיננסיים ובמטבעות קריפטו בדיווחים סדירים לרשות איסור הלבנת הון על הפעולות הפיננסיות של לקוחותיהם, ובכל זה דיווח על "פעילות בלתי רגילה" וחריגה של הלקוח, הוראות לשמירת מסמכים ועוד.
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, אמרה כי החלת חובות זיהוי הלקוחות יקל על פעילותם של נותני שירות במטבע וירטואלי גם מול הבנקים. עד היום, הבנקים בישראל הקשו על פתיחה וניהול חשבונות לסוחרים ומשקיעים במטבע וירטואלי ועל העברת כספים שמקורם בעסקאות במטבע קריפטו. החלת חובות צו איסור הלבנת הון על העוסקים בתחום, תאפשר לבנקים לתת שירות לעסקים אשר יעבדו באופן חוקי לפי כללי ההסדרה והדיווח.
לדברי ד"ר ווגמן-רטנר, ההוראות יאפשרו יאפשרו לרשויות להבדיל בין שימוש לגיטימי לבין ניצול המטבעות הווירטואליים להלבנת הון או מימון טרור, וכך יקדמו את הכלת הביטקוין והסקטור כולו במשק הפיננסי.
קראו גם:
הצ'יינג'ים של ההייטקיסטים
