ינעל העולם

ב-1 ספטמבר התייצב תובע משטרתי של מחוז חוף בבית משפט השלום בקריות, ובנסיון נואש לשכנע את שופט המעצרים התורן להאריך במספר ימים מעצר של חשוד בדקירה מעכו העתיקה הוא אמר "הפסקנו לספור הרוגים במגזר הערבי".
דומה כי השופט רק נסחט רגשית מדברי התובע המסור כאשר האריך את מעצר החשוד בארבעה ימים, שכן עוד באותו היום החשוד שוחרר לביתו בהסכמת המשטרה מאחר וסנגרו הגיש ערר לבית משפט המחוזי – עימות משפטי שהמשטרה נמנעה ממנו בהיעדר ראיות להוכחת החשד. כך הסתיים עוד הליך משפטי שמתסכל שוטרים על בסיס יומיומי, עקב חוסר האונים שלהם עצמם למצות במהירות ויעילות חקירות בעבירות אלימות מהסוג הזה, ואף חמורים ממנו, וסירוב מערכת המשפט להתמסר למאבק בפשיעה ללא חומר הגולם שמניע את המערכת – ראיות!
כך, אפילו התובע דני קייזר לא האמין באיזה עוצמה האמירה שלו תגשים את עצמה בחודש ספטמבר שעמד בפתח.

2 ספטמבר – חאלד סלאמה ויוסף תכרורי נרצחו סמוך לקלאנסאווה
8 ספטמבר – אשה נרצחה בפיצוץ מטען חבלה בישוב סאג'ור
9 ספטמבר – מחמוד אחמד אבו תורכי נרצח בשועפט
9 ספטמבר – מוחמד אל עדווי נרצח בשועפט
10 ספטמבר – עבד ווליד מזערו נרצח בשועפט
11 ספטמבר – ירין מסילתי נורה למוות בנתניה
16 ספטמבר – אחמד עמאש נרצח בג'סר אזרקא
16 ספטמבר – חאלד זוואווי נרצח בעכו
20 ספטמבר – פאדי גריפאת נרצח בישוב זרזיר
21 ספטמבר – יוסף חסין אלשקילי נרצח בנאות חובב בנגב
23 ספטמבר – חוסאם עותמן נרצח בחיפה
24 ספטמבר – ניר צרויה נרצח בשעריה, פתח תקווה
24 ספטמבר – נעים סורי נרצח בנצרת
24 ספטמבר – אחמד אל ג'רג'אווי נרצח בבאר שבע
25 ספטמבר – סומאיה אל טלאלקה נרצחה בלקיה
25 ספטמבר – רועי זיינפלד נרצח בקריית עקרון
27 ספטמבר – איאד דבדוב נרצח בג'דיידה מכר

"ספטמבר השחור" הוא שמו של ארגון טרור פלסטיני שהוקם על רקע החלטת חוסיין מלך ירדן מ-1 ספטמבר 1970 לפתוח במאבק חורמה נגד מאות אלפי פלסטינים שעוררו מהומות ברחבי הממלכה ואיימו על שלטונו. המלך הרג אלפי פלסטינים ללא הבחנה, רבים מהם נמלטו לשטחי יהודה ושומרון, סוריה לבנון ואלג'יר, והקימו בתגובה ארגון טרור רצחני שהפיל את האחריות למצבם על מדינת ישראל. השיא של פעילות הארגון היה רצח 11 הספורטאים במינכן (1972), וזה גם היה סופו, כי בהוראת הממשלה "המוסד" פתח בסדרת חיסולים ארוכת שנים של כל ראשי הארגון ברחבי העולם, מה שהוביל להסתגרות של הפלסטינים בלבנון, וכל השאר היסטוריה.

ההשוואה לאירועים אשר הובילו להקמת ארגון הטרור הפלסטיני הזכור לשמצה מירדן אולי קצת מוגזמת כאשר בוחנים את מספרי הנרצחים בחודש ספטמבר 2021 "שלנו", עם דגש על החברה הערבית, אבל לנוכח הרצף המזעזע בחודש האחרון, 18 חיסולים בדם קר על רקע פלילי (מהם 3 יהודים) דומה כי לפחות ההשוואה המטאפורית בלתי נמנעת.

אחרי כל ההצהרות האוויליות של אנשי הציבור וחברי הכנסת הערבים, מהממשלה ומחוצה לה; ההפגנות של אזרחים מודאגים, ערבים ויהודים כאחד; ההודעות לעיתונות של ראשי המשטרה והשר לבטחון פנים, על הקמה והפעלה של יחידות מיוחדות; הפרשנויות המתלהמות באולפני הטלוויזיה – להדיח את המפכ"ל ואת הנציבה, לסלק את מפקדי המחוזות בדרום ובצפון; אחרי כל אלה בא החודש הקטלני הזה והטיח בכולנו את האמת בפנים – כולנו רחוקים מהסדרת אינספור הבעיות שגורמות לגל האלימות והרציחות האכזרי בחברה הערבית.

לחברי הכנסת וראשי הרשויות הערבים יש טענות אוויליות שחוזרות על עצמן, גם אם הן נכונות בחלקן, על האחריות של המשטרה להפגין נוכחות ולפענח פשעים – המשטרה באיחור אופנתי החלה לתפוס לאחרונה מאות כלי נשק כל חודש, פעילות סיזיפית יומיומית שבקושי זוכה לסיקור תקשורתי בערוצים הצינים שלנו, מה גם שהציבור הערבי אינו מסייע לחקירות, להיפך, רק מפריע, ועויין, ואת זה חייבים לומר, ולחזור ולומר.

הפגנות זעם המוניות ואלימות בעידוד הממסד הדתי המוסלמי הקיצוני נגד המשטרה בצומת אום אל פאחם, והפגנות תרבותיות שקטות של אזרחים ערבים ויהודים מול ביתו של השר לבטחון פנים עומר בר לב בכוכב יאיר, אינן מועילות, גם לא כאשר בין נושאי השלטים ניצבות אימהות שכולות קורעות לב, וגם לא כאשר ברשתות החברתיות רצים קמפיינים בהשראה אמריקאית נטולת השפעה במנטליות המזרח תיכונית.

בינתיים, כל אלה אינם עוצרים את הרוע, עובדה, ועל סדר היום הציבורי עולה שוב השאלה של הכנסת שב"כ לישובים הערבים, כפי שנעשה במהומות האחרונות עקב מבצע "שומר החומות" ועורר אי נוחות בשני הצדדים. אגב, בכלל לא בטוח שהשוט עתיק היומין הזה, מימי המשטר הצבאי בשנות החמישים והשישים יועיל בחברה הישראלית העכשווית. בתי המשפט בנצרת לוד ובאר שבע הם לא בתי הדין הצבאיים במחנה עופר, עורכי הדין הפליליים המפולפלים והיוקרתיים, יהודים וערבים, יביסו במשחק הדמוקרטי הנאור את פרקליטי שב"כ הכוחניים, אלא אם כן המדינה תחליט לשנות את פניה.

כעת דרושה התגייסות המונית של ערביי ישראל במהוגנים, חברינו, אחינו, הם, ורק הם יכולים לשים קץ לגל העכור.
* במקום לתקוף שוטרים בישובים הערבים, הכניסו אותם לבתיכם, ארחו אותם כמיטב המסורת, תמכו בהם והעזרו בהם;
* במקום להפגין מול הבית של השר לבטחון פנים, הסובלני והנאור, אפילו יפה נפש הייתי אומר, הפגינו בסיוע המשטרה מול הבתים של ראשי ארגון פשע חרירי בג'לג'וליה ובאום אל פאחם;
* התייצבו עם שלטים בפתח הכפר של הג'רושים ברמלה;
* דרוזים יקרים, הוכיחו "בשקט" את ראשי ארגון פשע אבו לטיף בכפר ראמה;
* לוחמים בדווים גיבורים, העמידו במקום את ראשי ארגון הפשע של משפחת הייב מטובא זנגריה, הגששים מביניכם חייבים לסייע לנקות את כלי הנשק ואסמי הקנאביס מהפזורה;
* יפואים תל אביבים, "שמאלנים", אמרו די לקבלת מכת החיסולים בשוויון נפש כגזירת גורל.
* ערבי חיפה השוויונית, הפגינו נגד הפרוטקשן של משפחות הפשע השכנות למקום מגוריכם;
* תושבי נצרת הקומוניסטית המסורתית, דרשו שוויון ממשפחות חאמד, אל הווארי, שהרי חסיב ונעים סורי כבר אינם בין החיים;

לאחרונה, ראשי הציבור הערבי החלו למחזר קלישאות, אף הן נכונות לכשעצמן, על חובת המדינה להפעיל מהלך הוליסטי של אפליה מתקנת באמצעות השקעות תקציביות בחברה הערבית, בחינוך, ברווחה, בבריאות, בתחבורה ובשאר תשתיות. הממשלה כהרגלה תשתדל לברוח מכל מחוייבות, אבל בדיוק בשביל זה מנסור עבאס נכנס לממשלת השינוי, שכולם מייחלים לו, אבל הוא כולל גם שינוי תודעתי בציבור הערבי.
אז, ורק אז, יוכלו לצאת לפועל השקעות במהלך ההוליסטי (איזה מילה יפה) שישנה אחת ולתמיד את התרבות האזרחית והפלילית בחברה הערבית – זו של החומוס והכנאפה, והצוותים הרפואיים הנהדרים, והבאסטיונרים בשווקים – ינעל העולם.