סרטון הפליל פורצים פלסטינים שעקצו כסף ותכשיטים מקשישות

שתף כתבה עם חברים

לאחר שנחתם הסדר טיעון עם הנאשמים, ניצולת שואה פנתה לבית המשפט: "להחמיר עם עבריינים ערלי לב שבוחרים כקורבן דווקא אותנו הקשישים". נאשם מרכזי: "אקריב את כלייתי על מה שעשיתי". השופט התחשב בכך שהנאשמים הפקידו פיצוי מבלי שהובטחו להם הקלות בעונש

video
play-sharp-fill
"הייתי בהלם ובכיתי בכי גדול. הזעקתי את בני ודיווחתי על האירוע למשטרה… מאז חלפה שנה, ואין יום שאיני נזכרת וחושבת על הדבר. אני 'אוכלת את הלב' ומכה על חטא, כיצד זה עשיתי דבר כזה כמו הכנסת אדם זר לדירתי. כשאני נזכרת באירוע אני שבה ובוכה. הפריטים שנגנבו היו שווים כמה עשרות אלפי שקלים אך לחלקם היה גם ערך רגשי גדול, שכן הם המזכרות היחידות מאמי ומדודתי שנפטרו. לא ניתן יהיה לשחזר אותם. מדובר בפריטים מיוחדים, שיוצרו לפני כמאה שנה".

כך כתבה במכתב לבית המשפט דינה (שם בדוי), קשישה ניצולת שואה, אחת משלוש, אשר נפלו קורבן לפורצים פלסטינים מיהודה ושומרון אשר התפרצו לבתיהם נגדם הוגש כתב אישום שייחס להם התפרצויות לבתיהן, במסגרתן נגנבו מהקשישות תכשיטים יקרי ערך וכסף מזומן.

"אחד השעונים היה מזהב ועליו יהלומים", הוסיפה וכתבה הקשישה, קורבן העבירה, "אמי ז"ל קיבלה אותו לחתונתה עם אבי בשנת 1925. האירוע גרם לי לדיכאון וחרדה, אני בטיפול של רופא פסיכוגריאטר ולוקחת תרופות המרגיעות אותי ועוזרות לי לשרוד את היום יום. עד ליום האירוע תפקדתי באופן עצמאי וללא חשש. מאז האירוע גבר בי הפחד, אני לא פותחת את הדלת וחוששת לצאת… כל צלצול גורם לי לדפיקות לב. אני פונה אל בית המשפט בבקשה להחמיר עם עבריינים ערלי לב כאלה, שבוחרים להם כקורבן דווקא אותנו הקשישים. כמו כן אני מבקשת לא להקל בעונשם אלא תמורת החזרתם של התכשיטים שנגנבו ממני…".

הסנגורים של הנאשמים – עורכי הדין פאדי בראנסי ומוחמד ענבוסי – הגיעו עם התביעה להסדר טיעון במסגרתו הוגש נגדם כתב מתוקן, במסגרתו צוין כי הם החזיקו באישורי כניסה לישראל לצורך מסחר, אך ניצלו את האישורים כדי להערים על קשישות, להיכנס לבתיהן ולגנוב תכשיטים יקרי ערך וכסף מזומן.

לנאשם בשם סאמר אחמד יוחסו בכתב האישום המתוקן שלוש עבירות התפרצות לצורך גניבה מדירה והפרת תנאי רישיון הכניסה שלו לישראל.
לנאשם ראיד ג'אבר יוחסו שתי עבירות התפרצות לצורך גניבה מדירה והפרת תנאי רישיון הכניסה שלו לישראל.
לנאשם בשם כאמל אחמד יוחסה עבירת התפרצות אחת והפרת תנאי הרישיון.

לפי האישום הראשון, ב-13 באוגוסט אשתקד הגיע סאמר לדירתה של קשישה והציג עצמו כשרברב אשר הגיע לטפל בנזילה בחדר האמבטיה. לאחר שהקשישה נכנסה לאמבטיה, סאמר חסם את דרכה של הקשישה באמצעות סולם, ובינתיים חברו ג'אבר נכנס לחדר השינה וגנב תכשיטים בשווי 2,580 דולר, ו-14,400 שקל במזומן.
באישום אחר, קשישה בת 92 נפלה אף היא קורבן לגניבה של תכשיטי יהלומים וכסף מזומן (13 יולי 2020).
אישום שלישי תיאר את אותה שיטה: בזמן שאחד הפורצים הראה לקשישה מספר "נזילות" בדירתה, חברו "טייל בדירה וגנב כסף מזומן ותכשיטים (2 פברואר 2020).

יש לציין כי בתיק החקירה נגד השלושה היו בין היתר סרטוני אבטחה מבית אחת הקשישות, שבהם נראה אחד מהנאשמים מערים על הקשישה, ואילו שניים אחרים מתנגנבים לחדר השינה, שם הם מחפשים במרץ אחרי פריטים יקרי ערך.

במסגרת הטיעונים לעונש הגישה התביעה מכתבים משתיים מנפגעות העבירה. מלבד זה שצוטט כאן קודם, כתבה קשישה נוספת לבית המשפט: "אני בת 92, ומיום האירוע אני חוששת להימצא לבד בבית וסובלת מחרדות ופחדים, בעקבות השוד אותו עברתי על ידי שני גברים צעירים שנכנסו בעורמה אליי הביתה ורוקנו לחלוטין את תכשיטיי היקרים. כל דפיקה בדלת מאז מקרה השוד משתקת אותי. אינני פותחת את הדלת בפני זרים לחלוטין. מאז אותו היום, אני מלווה קבוע על ידי בן משפחה/מטפלת 24/7. אני סובלת מסיוטים ושינה לא יציבה, מעבר לעובדה שנגנבו ממני תכשיטים יקרי ערך בעלי ערך כספי אך בעיקר רגשי עמוק. רבים מהפריטים היו מזכרות יקרות לי מאמי. מעל לכל, כולי תקווה לשוב ולהאמין ולסמוך על טוב לבם של אנשים".

אחד הפורצים התחזה לשרברב והוביל את הקשישה לחדר האמבטיה (צילום אבטחה מתיק החקירה)

התביעה ביקשה לגזור על סאמר 36 חודשי מאסר בפועל, על הנאשם ג'אבר 32 חודשי מאסר, ועל כאמל 15 חודשי מאסר. בנוסף עתרה התביעה למאסר על תנאי בעבירות רכוש ושהייה בלתי חוקית, ופיצוי מוסכם למתלוננות, בסך 70 אלף שקל, שכבר הופקד על ידי הנאשמים.

הסנגורים, מנגד, ציינו כי הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן וחסכו את הצורך בעדויותיהן של הקשישות בבית המשפט, מה גם שלקחו אחריות ולמרות קשיים כלכליים גייסו את סכום הפיצוי שנקבע בהסדר.
שלושת הנאשמים הביעו חרטה על מעשיהם. כך למשל אמר סאמר (48), אב לשמונה ילדים, בבית המשפט לפני גזר הדין: "אני מביע חרטה על מעשיי… אם אני הייתי יכול גם לשלם יותר הייתי עושה את זה. אני מתבייש מעצמי ממה שנעשה וכי יש לי בנות גדולות שזה מביך אותי. אני מביע חרטה מכל ליבי, בחיים שלי לא עשיתי טעות כזו. אני לא מצליח להביע את תחושותיי על מה שנעשה. אני אקריב את כלייתי על מה שעשיתי. אם יש בן אדם שזקוק לכליה אני מוכן לתרום מכל ליבי".

השופט שמאי בקר כתב בגזר הדין: "מעבר לנזק הכלכלי שנגרם למתלוננות, לא יכול להיות חולק כי מעשיהם גרמו להן נזק רגשי-נפשי, בדמות טראומה ופגיעה בתחושת ביטחונן
האישית; עובדה זו עלתה במובהק מן המכתבים שכתבו המתלוננות לבית המשפט".
עם זאת הוסיף השופט ופירט נסיבות אישיות של הנאשמים, כמו גם סקירה של גזרי דין מהעבר במקרים דומים. "הנאשמים לקחו אחריות על מעשיהם, הודו במיוחס להם, והביעו חרטה כנה", כתב השופט, "כנותה של החרטה נבעה לא רק מדבריהם בבית המשפט, שניכר כי יצאו מן הלב, אלא גם ואולי בעיקר מן העובדה שהם הפקידו סכום כסף שאינו מבוטל, עוד בטרם מתן גזר הדין, בלא שהובטח להם דבר או חצי דבר תמורת אותה ההפקדה… ידיעה שיפוטית היא, כי סכום זה, שהוא נכבד כשלעצמו (לא לעיתים קרובות נתקל בית המשפט בפורצי-דירות שמפקידים פיצוי בסדר גודל כזה), הוא 'כבד' עוד הרבה יותר, למי שהוא תושב הרשות הפלסטינית".

לבסוף, השופט גזר על סאמר, שיוצג על ידי עו"ד בראנסי, 18 חודשי מאסר בפועל ומאסרים על תנאי.
על ג'אבר, שיוצג על ידי עו"ד ענבוסי, גזר השופט 16 חודשי מאסר ומאסרים על תנאי.
כאמל, שיוצג אף הוא על ידי עו"ד בראנסי, נשפט לשמונה חודשי מאסר ומאסרים על תנאי.
שלושתם, כאמור, כבר הפקידו יותר מ-23 אלף שקל כל אחד, כפיצויים לקורבנות העבירה.

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *