לשכת עורכי הדין תומכת בעיגון כללי פסילת ראיות בחוק, בנוסח הרחב ביותר, קרוב ביותר ככל האפשר לדוקטרינת "פרי העץ המורעל" האמריקאית.
ועדת חקיקה (פלילי) בלשכה הגישה את עמדתה לשר המשפטים גדעון סער, בעקבות פרסום תזכיר החוק לתיקון פקודת הראיות (פסילת ראיה), שפורסם על ידי השר סער להערות, לפני תחילת אישור הליכי החקיקה בממשלה ובכנסת.
בנייר העמדה שכתבו עו"ד טליה גרידיש, יו"ר משותפת בועדת חקיקה בלשכת עורכי הדין, ועו"ד רלי אבישר-רווה, סגנית יו"ר הפורום הפלילי, נאמר כי מדובר בתיקון המהווה אבן יסוד "בהגנה על זכויות חשודים ונאשמים ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו".
על פי התיקון שמציע משרד המשפטים בפקודת הראיות, "בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה, ובכלל זה הודעה, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שהראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תפגע בזכות להליך הוגן, בשים לב לאינטרס הציבורי בעניין קבלת הראיה".
בדברי ההסבר נכתב כי הצעת החוק נועדה לעגן את סמכותו של בית המשפט לפסול ראיות, תוך הרחבת הכללים שקבע בעניין זה בית המשפט העליון בהלכת יששכרוב.
בנייר העמדה של לשכת עורכי הדין נאמר כי "פסילת ראיה אשר נגועה באי חוקיות, מקדמת את שלטון החוק ולא נועדה רק להיטיב עם נאשם. מתן הכשר שיפוטי לפעולות של רשויות האכיפה, אשר נעשות בניגוד לחוק, יוצר פגיעה של ממש באמון הציבור וביושרה של מערכת המשפט".
הלשכה סבורה כי חיוני לעגן את הכלל, שכן "אם יפעל בית המשפט על פי סטנדרט כפול – יאכוף הפרת חוק על ידי אזרחים מחד, ויעלים עין מהתנהלות פסולה של רשויות החוק, יאבד הציבור את אמונו במערכת המשפט". זאת ועוד, החקיקה מעבירה מסר כי "החובה הבסיסית של גורמי החקירה הינה לפעול כדין במילוי תפקידם, תוך שהם שומרים על זכויותיהם של נחקרים, חשודים ונאשמים".
הלשכה סבורה כי קביעת כללי פסילת ראיות תועיל לחינוך והרתעת גורמי החקירה, והעברת מסר כי ראיה שהושגה באמצעים פסולים, תיפסל. "הדרך האפקטיבית ביותר להרתעת גורמי האכיפה מפני הפרה עתידית של החוק – הינה פסילתן של ראיות שהושגו באמצעים פסולים", נאמר בעניין זה.
כמו כן סבורה הלשכה כי התיקון מחזק את מעמד הזכות להליך משפטי הוגן, על פני מתן בכורה לתכלית חקר האמת, וזאת משום ש"לא כל האמצעים כשרים, ויש לאזן תכלית זאת עם השיקולים שעניינם קידום ערכים חברתיים במהותם, אשר בראשם ניצבת תכלית ההגנה על טוהר ההליך והגינותו".
עו"ד גרידיש ועו"ד אבישר-רווה מציינות כי הלשכה תומכת בהחלת כללים זהים לפסילת ראיות שנגבו מנאשמים, ולראיות שהושגו מעדים, אך מתנגדת לקביעת קריטריונים קשיחים לפסילת ראיות, על מנת לא להגביל את שיקול הדעת של בית המשפט ולהעדיף נוסחת איזון גמישה שתאפשר את הרחבת היישום של פסילת ראיות בתיקים עתידיים.
זאת ועוד, הלשכה סבורה כי יש ליישם את כללי הפסילה גם בהליכי חיפוש ומעצר, שקודמים לניהול התיק הפלילי ושמיעת הראיות. נוסח החוק שפורסם אינו מכריע בעניין זה, אולם בית המשפט העליון עתיד לדון בשבוע הבא באותה סוגיה בהרכב מורחב של תשעה שופטים. השאלה הספציפית על הפרק היא האם לפסול כבר בשלב זה (טרום משפט) את תוצרי החיפוש שביצעו חוקרי יאח"ה בטלפונים של יועצי ראש הממשלה לשעבר נתניהו ללא צו בית משפט, בחקירה המתנהלת נגדם בחשד להטרדת עדים – או לתת למשטרה הזדמנות נוספת להכשיר ראיות אחרי החיפוש הבלתי חוקי.
