לבית המשפט המחוזי מרכז הוגש כתב אישום נגד שני מוכרים למשטרה מלוד – אסף אריה ישראל (23) וארמונד אלחרר (41) – בטענה שהיו מעורבים בזריקת רימון לחצר בית במושב יגל, על רקע סכסוך ירושה.
ישראל ואלחרר נעצרו על ידי שוטרי תחנת לוד. מחקירת המשטרה עלה כי למתלונן סכסוך משפחתי על רקע ירושת המשק במושב. אחת מאחיותיו של המתלונן היא אמו של הנאשם ישראל.
מהאישום הראשון עולה כי הנאשמים הצטיידו ברימון וב-11 באפריל נסעו לבית המתלונן. בהגיעם בסמוך לבית, כך נטען, ישראל יצא מהרכב והשליך את הרימון לעבר החצר. התפוצצות הרימון גרמה לבהלה בקרב הנוכחים בבית ולנזק למדרכה. לאחר מכן נמלטו זורקי הרימון מהמקום.
באישום שני המיוחס לישראל לבדו נטען כי זמן קצר לאחר זריקת הרימון הוא נעצר יחד עם חברו אלחרר בעת שנסעו ברחוב אינשטיין בלוד. לפי האישום, בשלב זה ירד ישראל מהרכב והחל להימלט בריצה בין הרכבים הנוסעים בכביש ובין רכבים חונים, תוך שאחד השוטרים צועק לו לעצור.
שני החשודים נעצרו, ובחלוף כחמישה ימים שוחררו ממעצרם. ואולם, ב-23 באפריל הגיעה חוות דעת מעבדה לפיה די-דן-איי של ישראל נמצא על נצרת הרימון. ראיות נוספות בתיק הובילו למעצרם של השניים בשנית, יום לאחר שחרורם.
לפי אישום שלישי, לאחר שנעצרו בשנית החל ישראל להשתולל ולהתלהם, התנגד לעיכוב המשטרתי, קילל שוטרים ושבר ציוד. גם בהיותו בתחנת המשטרה, כך נטען, הוא אמר שבמידה ולא יאפשרו לו לעשן הוא "יעשה בלאגן", ודפק את ידיו האזוקות בחוזקה על השולחן.
מלבד ממצאי די-אן-איי, בתיק החקירה גם עדויות המתלונן ובני משפחתו המצביעות על המניע, איכון טלפוני של אלחרר באזור התעשייה הצפוני בלוד – הסמוך לכביש הגישה למושב יגל – צילומי אבטחה וגם עדותו של עד ראייה אשר הבחין ברכב מסוג מאזדה נמלט מזירת הפיצוץ.
ישראל טען בחקירתו הראשונה כי אין לו כל קשר לאירועים, אך בהמשך – לאחר שהוטחה בו ראיית הדי-אן-איי – הוא שמר על זכות השתיקה.
אלחרר טען בחקירתו כי הוא וישראל היו יחד במושב, ובהמשך טען שהגיע לבדו כדי להסתפר, והכחיש את המיוחס לו.
לצד כתב האישום הוגשה נגד השניים – המיוצגים על ידי עורכי הדין שירן ברגמן ואבי אלפסי – בקשה להארכת מעצרם עד תום ההליכים. מהבקשה עולה כי אלחרר ריצה בעברו מאסר ממושך מאוד, ובהמשך הורשע פעמיים נוספות בעבירות אלימות ונשפט למאסר. בעברו של אחרר הרשעה משנת 2018 בעבירה של "היעדר מן השירות".
