לאחר קרוב לחמש שנים במעצר, בית המשפט העליון הורה על שחרורו של שלמה ניאמצ'יק למעצר בית באיזוק אלקטרוני (30 מאי). זאת, בכפוף לכך שיימצא פיקוח מתאים והדוק.
כתב האישום שהוגש נגד ניאמצ'יק ואחרים באוגוסט 2016, במסגרת פרשה 1131, כולל אישומים חמורים ביניהם גם רצח (ניאמצ'יק לא נאשם באישום זה) ועבירות קשירת קשר לביצוע פשע. לפי הנטען, ניאמצ'יק והאחרים השתייכו לקבוצה שביצעה עבירות פליליות בראשון לציון וכונתה "חבורת ראשל"צ מערב". לחבורה היו קשרי יריבות עם קבוצה אחרת שכונתה "חבורת ראשל"צ מזרח".
ניאמצ'יק הואשם במסגרת חמישה סעיפי אישום בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע של רצח, חבלה בכוונה מחמירה, פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, סיוע לרצח, ניסיון ייצור נשק והחזקת נשק. בבד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה נגד ניאמצ'יק בקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים, ומעצרו הוארך עד להחלטה אחרת.
בדיון שהתקיים במאי 2017 הסכים סנגורו של ניאמצ'יק למעצר עד תום ההליכים, בכפוף לכך שיוכל לטעון לכרסום בראיות בכל שלב. מאז, מעצרו הוארך שוב ושוב, ונכון להיום הוא שוהה מאחורי סורג ובריח כבר ארבע שנים ותשעה חודשים, וסיום המשפט נגדו אינו נראה באופק.
בנובמבר 2019, במסגרת הבקשה העשירית להארכת מעצרו, קבע בית המשפט העליון כי "מדובר באחד מאותם מקרים קשים שבהם נוצרת התנגשות בין שיקולים הנוגעים למסוכנות, כמו גם לחששות שעניינם הימלטות מן הדין ושיבוש הליכי משפט, התומכים בהמשך המעצר לתקופה ארוכה; לבין שיקולים הנוגעים לזכות לחירות ולחזקת החפות, התומכים בשחרור ממעצר או בשקילת האפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני".
בהתחשב בכך שבעת מתן אותה החלטה הסתיימה עדותו של עד המדינה הראשון בפרשה, אך טרם הסתיימה עדותו של עד המדינה השני, בית המשפט העליון קבע אז כי יש הצדקה להמשך מעצרו של ניאמצ'יק עד שתסתיים גם עדות עד המדינה השני.
בינואר השנה, במסגרת דיון בבקשה ה-13 להארכת מעצרו של ניאמצ'יק, בית המשפט העליון חזר על קביעתו כי של ניאמצ'יק במעצר צריכה להימשך עד להשלמת חקירת עד המדינה השני. בשל כך הוארך מעצרו של ניאמצ'יק ב-90 ימים נוספים.
מאחר שההערכה היתה כי עדותו של עד המדינה השני צפויה להסתיים ב-9 באפריל השנה, הגישו סנגוריו של ניאמצ'יק – עורכי הדין רצון דרחי ומתן מיטל – בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר, ועתרו לשחרורו למעצר בית באיזוק אלקטרוני.
בתגובה לבקשה זו, בית המשפט המחוזי הורה לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר בעניינו של ניאמצ'יק. בתסקיר מה-22 באפריל צוין כי בעבר סנקציות עונשיות שהוטלו על ניאמצ'יק לא הרתיעו אותו ממעורבות נוספת בפלילים. כמו כן נכתב כי רמת הסיכון להישנות התנהגות אלימה מצד ניאמצ'יק היא גבוהה, וכי חומרתה צפויה להיות ברמת פגיעה גבוהה גם כן. לאחר שבחן את המפקחים הפוטנציאליים, שירות המבחן קבע כי אינם מתאימים ונמנע מהמלצה על שחרור לחלופת מעצר כלשהי.
רק ב-3 במאי, לאחר סיום עדותו של עד המדינה השני, התקיים דיון בבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו של ניאמצ'יק. סנגוריו טענו כי נוכח העובדה שהוא עצור קרוב לחמש שנים, "נקודת האיזון" נעה לעבר שחרורו לחלופה. הסנגורים הוסיפו כי שתיים מהמפקחים שהוצעו – אמו ואחותו של ניאמצ'יק – מתאימות לפקח עליו, מאחר שאושרו כמפקחות על אחיו. אם הן נמצאו מתאימות לפקח על אח אחד, הן מתאימות לפיקוח גם על האח השני – טענו הסנגורים והזכירו כי בעבר קיבל ניאמצ'יק אישור לצאת מהארץ בזמן שהיה תלוי נגדו ערעור על זיכויו משני מקרי רצח, והוא לא הפר אמון זה כאשר שב ארצה להתייצב במשפטו.
אבל למרות הטיעונים הללו, ב-11 במאי דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של ניאמצ'יק לעיון חוזר, בהחלטה בה צוינה מסוכנותו הגבוהה של ניאמצ'יק "הנלמדת מהעבירות החמורות המיוחסות לו, בתחום האלימות ובתחום הנשק גם יחד, וכן בהמלצתו של שירות המבחן".
הסנגורים ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון. הם טענו בין היתר, כי המסוכנות שלכאורה נשקפת ממנו אינה נובעת מעברו הפלילי ה"דל יחסית" אלא מהמעשים הלכאוריים שמיוחסים לו בכתב האישום. כמו כן טענו הסנגורים לקביעה שגויה של בית המשפט המחוזי לפיה המפקחים שהוצעו אינם מתאימים.
הפרקליטות אשר שבה והתנגדה לשחרור התבססה על המלצת שירות המבחן. השופטת דפנה ברק-ארז שבחנה את טיעוני הצדדים התייחסה לתקופת המעצר הממושכת של ניאמצ'יק, ולכך שאין כל אינדיקציה למועד סיום המשפט. השופטת הוסיפה כי יש להתחשב בכך שהחזקתו של ניאמצ'יק מאחורי סורג ובריח נדרשה בין השאר בשל החשש הממשי לשיבוש הליכי משפט, אולם חשש זה פחת באופן משמעותי משהסתיימה עדותם של עדי המדינה בתיק.
בנסיבות אלה, קבעה השופטת, ומאחר שהמדינה לא הצביעה על עילת מעצר חדשה או חריגה, נקודת המוצא צריכה להיות מעבר למעצר בפיקוח אלקטרוני, תוך קביעת תנאים מחמירים נדרשים.
בסופו של דבר קיבלה השופטת את עמדת הסנגורים והורתה על שחרורו של ניאמצ'יק למעצר באיזוק אלקטרוני. לצורך כך, התיק יחזור לבית המשפט המחוזי, שיורה על מתן חוות דעת מטעם הממונה על הפיקוח האלקטרוני, באשר להתאמת מקום מעצר הבית המוצע, וייקבעו תנאי ערבות משמעותיים. כמו כן ציינה השופטת כי בית המשפט המחוזי יקבע מתווה ברור לניהול מערך הפיקוח, כך שבכל זמן נתון יפקחו על ניאמצ'יק שני מפקחים בו-זמנית.
זאת ועוד, השופטת הורתה כי בית המשפט המחוזי יבחן בין השאר את התאמתן ויכולתן של האם והאחות לפקח על ניאמצ'יק. "ככל שימצא בית המשפט המחוזי כי אין באפשרותן של האם והאחות לבצע כהלכה את מלאכת הפיקוח גם על העורר וגם על אחיו, בפרט לנוכח הדרישה לקיומם של שני מפקחים בכל עת, יורה בית המשפט המחוזי לבא-כוח ניאמצ'יק להציע מפקחים נוספים, אשר ייבחנו על-ידי שירות המבחן במסגרת תסקיר משלים", קבעה השופטת, "יובהר כי עד להצגת מערך פיקוח מהודק ולהמצאת כל הערבויות שייקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי, ייוותר ניאמצ'יק במעצר מאחורי סורג ובריח".
וואי וואי וואי לאיזה בת ים אתה חוזר.
ילדים רעים,קבוצות קשוחות,ציפיות של אנשים,אכזבות של חברים.
עיצה בשבילך… תבקש לעשות שהות בחול ולהנות מהכסף ומהחיים בכלל.
הכל פה רקוב מסריח ודוחה.
שילך אם שחפץ, או שישאר בבית, כמה חזיתות הם פתחו אם אנשים