
המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין אישרה בהצבעה טלפונית את הצטרפות הלשכה לעתירה לבג"צ של התנועה לאיכות השלטון נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדרישה לאפשר מינוי שר משפטים קבוע בתום כהונתו הזמנית של בני גנץ, שהחליף את אבי ניסנקורן שהתפטר.
27 חברי מועצה תמכו בהחלטה, שלושה התנגדו, 12 לא השתתפו בהצבעה. קולות חברי המועצה נספרו לאחר דיון שנערך בקבוצת הווטסאפ של המועצה.
בהצבעה נוספת שהובאה אתמול לאישור באותו אופן, חברי המועצה של לשכת עורכי הדין תמכו בהצטרפות במעמד "ידיד בית המשפט" לדיון המיוחד שייערך בבית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בערעור של יועצי ראש הממשלה נתניהו על הצו המאוחר המכשיר חיפוש במכשירי הטלפון שלהם, בפרשת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר.
הדיון המשפטי הנוסף יתקיים לבקשת יועצי נתניהו, לאחר ההחלטה שהתקבלה בהרכב של שלושה שופטי עליון, כאשר שני שופטים (סולברג וקרא) תמכו במתן צו חיפוש למשטרה, כנגד דעת מיעוט של השופט מלצר שהמליץ על דיון נוסף.
לשכת עורכי הדין דנה כאמור בהגשת עמדתה לבית המשפט בנושא, וקיימה הצבעה אתמול בטלפון ובווטסאפ. שמונה חברי המועצה הארצית דרשו מראש הלשכה אבי חימי לכנס את המועצה לישיבה פיזית, בהמשך לעתירה קודמת בה דרשו לחזור מישיבות וידאו בזום לישיבות פרונטליות.
שמונת חברי המועצה פנו במהלך ההצבעה הטלפונית לבית משפט, ועתרו למתן צו ביניים שיקטע אותה ויחייב כינוס של המועצה. לראשונה הצטרף עו"ד ציון אמיר אל העותרים נגד חימי, ועמו האופוזיציונרים דורון ברזילי, נעמי עיני פלדמן, רועי אברהמוביץ, רועי ביטון, ערן בן ארי, גליה שמילוביץ-גרינגרד ונידאל עוואדה.
העותרים טענו כי ראש הלשכה עוקף החלטה של שופט בית המשפט המחוזי אליהו בכר, אשר בעקבות פנייתם הקודמת הורה לפני חודש שישיבות המועצה יחזרו לבית הלשכה, באופן חלקי, כך שעד 20 חברי מועצה יתכנסו בחדר ויתר המשתתפים יעלו בזום. זאת לאור הירידה בתחלואה.
אנשי האופוזיציה דרשו למנוע "קבלת החלטות בהתכתבות" כדבריהם, "חלף קיומו של דיון דמוקרטי ופרונטלי בנוכחות כל חברי המועצה". השופט בכר החליט אתמול שלא להתערב מיידית בהליך ההצבעה הטלפוני, וחלף זאת לצרף את הנושא לדיון בעתירה נגד ישיבות הזום, שיתקיים בעוד שבועיים.

חבר המועצה ערן גולן, המשמש גם כיו"ר ועדת ההצטרפויות של הלשכה להליכים משפטיים, אומר כי בניגוד לטענת האופוזיציה, המועצה הארצית של הלשכה מקיימת הצבעות טלפוניות באופן רגיל, ללא קשר לקורונה, כאשר יש נושאים דחופים על הפרק. לדבריו, האופוזיציה לא התנגדה להצבעות קודמות שנערכו באותו אופן, מבלי שכונסה המועצה למענן.
"מעולם לא היה במדינת ישראל מצב בו אין שר משפטים או ממלא מקום", אמר עו"ד גולן. "בג"ץ אמור לקבוע דיון בעתירה של התנועה לאיכות השלטון, וזה נושא דחוף דיו. יש כאן אמירה של לשכת עורכי הדין, שמצטרפת ולא מפחדת ללכת נגד ראש הממשלה ולדרוש למנות שר משפטים. זו בעיניי אמירה ערכית, חשובה לשלטון החוק".
מצד שני, אומר גולן, "קיבלנו החלטה עניינית על הצטרפות לערעור של יועצי ראש הממשלה נגד חיפוש לא חוקי בטלפונים, כשהשאלה על הפרק היא הזכות לפרטיות של כל אדם במדינת ישראל. הביקורת נגד חוקיות התנהלות הרשויות יכולה להגיע פעם מצד זה של המפה ופעם מצד אחר".
לדברי עו"ד גולן, "זה ההבדל בין לשכה שעושה ברית פוליטית עם איילת שקד ונגועה בפוליטיזציה מטורפת (כמו בקדנציה הקודמת) לבין לשכה עצמאית שיכולה פעם להיות בעד שיתוף פעולה עם שר כזה ופעם נגד, לפי העניין".









