כעשרה חודשים לאחר הגשת כתב אישום בתיק סחיטה של לווה מ"הבנק" הידוע של משפחת כחלון מחולון, הגיעו הסנגורים והתביעה בתיק להסדר טיעון (9 מרס).
ההסדר שהוצג לבית משפט השלום בתל אביב התייחס לארבעה נאשמים: אבי כחלון (35), אביו שמואל כחלון (62) מחולון, יעקב אלמו (27) מראשון לציון ועוז אליהו (26) מבת ים.
לפי כתב האישום, תושב חולון לווה חצי מיליון שקל משמואל כחלון ובנו אבי בריבית חודשית של שני אחוזים, סך הכל 24 אחוז לשנה. בהתאם לכך הוא שילם כ-400 אלף שקל עבור הריבית עד לאוקטובר 2019. אלא שלפי כתב האישום, לאחר שנקלע לקשיים כלכליים והפסיק לשלם את הריבית, כחלון האב שלח אליו מסרונים מאיימים, בעוד שכחלון הבן איים עליו.
כתב האישום נגד הארבעה הוגש בחודש מאי 2020 לאחר חקירה של ימ"ר תל אביב. לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח בצוותא, פציעה בנסיבות מחמירות בצוותא, איומים והפרעה לשוטר.
בכתבה מורחבת על כתב האישום פורטו האיומים שספג המתלונן. בין היתר נטען כי האב כתב למתלונן במסרון: "אל תגרום לי להגיע אליך, אתה מבין מה אני מדבר. זה שאתה לא עונה, אתה רק מחמיר את המצב, אתה מבין? תתעורר על עצמך. תחזור אליי דחוף". בהמשך כתב לו: "אל תגרום לי להתחיל לחפש אותך. אחר כך, זה יהיה מאוחר…".
ב-4 בפברואר אשתקד הגיע המתלונן לביתו של אבי כחלון וטען בפניו כי מצבו הכלכלי קשה ואמר שאין ביכולתו לשלם את החוב. בתגובה, כך נטען, אבי השליך לעברו מסמכים שהציג לו ואיים: "הסיפורי סבתא האלה לא מעניינים אותי, זה לא מעניין אותי מאיפה תביא כסף, אתה רואה את הדלת הזאת? אתה נכנסת לפה בשלום ואתה תצא מפה בשלום, אבל מיום ראשון זה כבר יהיה סיפור אחר ותהיה בעיה".
באישום שני נטען כי ב-13 במרס הגיעו כחלון הבן, אלמו ואליהו סמוך לבית המתלונן, שם אלמו דקר את המתלונן פעמיים, לעיני בנו של המתלונן, וצעק לעברו: "איפה הכסף איפה הכסף". כתוצאה מכך נזקק המתלונן לטיפול ולתפרים.
שמואל כחלון הואשם גם בהפרעה לשוטר ובאיומים, בטענה שאיים על קצין משטרה שהגיע לביתו על מנת לבצע חיפוש לפיו צו ולעצור אותו בביתו בעקבות אירוע הדקירה.
כתב האישום התבסס על עדויות שנגבו בין היתר מהמתלונן, מאשתו ומעובדת שלו, וכמובן שגם על המסרונים שנשלחו למתלונן, מחקרי תקשורת, צילומי אבטחה ועוד.
בדצמבר אשתקד, בעקבות דרישת סנגורו של אלמה, עו"ד אמיר ברכה, בעתירה שהוגשה יחד עם משרד עו"ד בסרגליק, לחשוף מקור מודיעיני, הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום נגדו.
על רקע זה וההשלכות של ביטול כתב האישום בתיק, שבעיקרו הוא נסיבתי, המשיך להתנהל השיח בין הסנגורים שניהלו את התיק לכל אורכו, עורכי הדין אייל בסרגליק ורז מורגן ממשרדו, ועו"ד חיים אוחנה. בשלב מסוים נכנסו פרקליטות מחוז תל אביב וצוותי ההגנה להליך גישור שאליו הצטרף עו"ד משה יוחאי.
בהליך הגישור טענו הסנגורים לקשיים ראייתיים בתיק עד שבסופו של דבר הוסכם על תיקון כתב האישום לטובת הסדר טיעון.
במסגרת ההסדר, אבי כחלון ועוז אליהו הורשעו בסחיטה באיומים ובכוח, בעוד שהאבא שמואל כחלון הורשע באיומים בלבד (9 מרס).
על אליהו, שיוצג על ידי עו"ד אוחנה, הוטל מאסר החופף את תקופת מעצרו, כך שהוא שוחרר בתום הדיון. כמו כן הוטלו עליו מאסרים מותנים.
בגזר הדין שלו ציין השופט עלאא מסארווה כי לקח בחשבון את הודאתו, מחיקת עבירת הפציעה, גריעתו של אלמו שביצע בפועל את הפציעה, נסיבותיו האישיות והיעדר עבר פלילי.
אתמול, בטרם גזר את דינם של האב ובנו למשפחת כחלון התייחס השופט מסארווה להסדר בכללותו: "על אף שניתן לקבל את הטענה שאין מדובר בתיק נסיבתי חלש, הרי שמטבעם של תיקים נסיבתיים, להתפרקות של חלק מהפסיפס נודעת משמעות ראייתית… התשתית הראייתית וההתרשמות לגבי עוצמת הראיות בתיק בהחלט הצדיקה את נכונות הצדדים לקיים הליך גישור ואף לחתור להסכמה בהסדר אליו הגיעו הצדדים. אני סבור כי ההסדר משקף שיקולים ראויים שאומצו על ידי הצדדים ובפרט התביעה, שלשיטתי ראויה לכל שבח על התנהלותה לאורך כל ההליך".
עוד ציין השופט כי המתלוננים הביעו הסכמה להסדר הטיעון. בנוסף הוא ציין לשבח את המתלונן ובני משפחתו על "התעוזה והאומץ" שגילו כאשר התלוננו, ואף לאחר מכן כאשר עמדו מאחורי התלונה. בנוסף ציין השופט כי ההסדר חסך את העדתם של קרוב ל-90 עדים, מטעם התביעה ומטעם ההגנה. "יש ברכה ממש בסיום התיק בשלב זה של ההליך גם כלפיי התביעה ועדיה והזמן הציבורי והמשאבים הדרושים לשם כך, וגם כלפי בית המשפט, ולכן נתון זה אמור לקבל משקל גבוה יחסית".
אבי כחלון נשפט ל-12 חודשי מאסר בפועל, ולאחר הפעלת מאסר מותנה (חלקו בחופף וחלקו במצטבר) הוא ירצה 16 חודשים, שמונה חודשים פחות מדרישת הפרקליטות. אבי כחלון חויב גם לפצות את המתלונן ב-10,000 שקל.
שמואל כחלון קיבל מאסר בפועל החופף את תקופות מעצרו בלבד, ובנוסף הוטל עליו מאסר מותנה ופיצוי המתלונן ב-5,000 שקל.
