בחודש פברואר נסקר באתר "פוסטה" פסק דין נדיר מאוקטובר אשתקד, אז השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה קיבל תביעה שהגישה אישה והורה לבטל הסכם ממון שנחתם לפני 32 שנים.
תקציר הסיפור: הוריו של צעיר יהודי עיוור המוגדר כנכה ארגנו לו שידוך: סטודנטית למשפטים במצוקה כלכלית, שעברה גיור וחתמה על הסכם ממון ראשון. מספר חודשים לאחר החתונה, ולאחר שבני הזוג עברו לגור בישראל, נחתם ביניהם הסכם ממון שני בעברית, שאושר כפסק דין בבית משפט.
הסטודנטית שלא הבינה עברית לא ידעה שבין שני ההסכמים שוני מהותי: בהסכם הראשון הוסכם על שיתוף בכל מה שייצבר לאחר הנישואין – לרבות מתנות וירושות – בעוד שההסכם "הישראלי" לא הקנה לאישה דבר.
במשך 30 שנות נישואין האישה עבדה ופירנסה את המשפחה, ולבני הזוג נולדו בנות משותפות. הכל השתנה כאשר מצבו הרפואי של הבעל הורע ומונה לו אפוטרופוס. בשלב זה משפחתו ביקשה לבצע את הסכם הממון ולסלק את האישה מביתם של בני הזוג, הרשום על שם אמו של הבעל.
השופט שני קיבל את התביעה שהגישה האישה לביטול הסכם הממון. על הבעל הוטל לשלם לתובעת 80 אלף שקל הוצאות משפט.
האפוטרופוס של הבעל לא השלים עם ההחלטה וערער עליה לבית המשפט המחוזי באמצעות עו"ד רפי שדמי. הרכב של שלושה שופטים דחה את הערעור, כך שהסכם הממון אשר נחתם בשנת 1982 – בוטל. גם ההחלטה בנוגע לחיוב הבעל בהוצאות נותרה על כנה.
