מכתב האישום עולה, כי סמוך לשעה 15:30 ביקש המתלונן מנהג שופל שעבד באזור ביתו לא לזרוק זבל בשטח הצמוד לבית. נטען כי הנהג עזב את המקום, אך מיד לאחר מכן הגיעו הנאשמים ובעיצומו של ויכוח עם המתלונן הם תקפו אותו: הפרקליטות טוענת כי עומר דחף אותו ותפס בגרונו, בעוד שעבדאללה בעט ברגלו של המתלונן. בהמשך, כך נטען, עומר לקח קרש שהיה זרוק על הרצפה והיכה בידו של המתלונן, בכתפו ובמותנו.
אל המקום הוזעקו שוטרים, שגבו תלונה מהמתלונן, ולאחר טיפול באירוע עזבו את המקום. לפי כתב האישום, כתוצאה מהמתואר נשברה ידו של המתלונן וגובסה, ונגרמו לו חבלות נוספות.
כתב האישום מתבסס על דוחות פעולה של השוטרים ועדות המתלונן, וגם על סרטון ממצלמת גוף של שוטר אשר טיפל באירוע. מלבד כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים, ממנה עולה כי באמתחתו של עומר הרשעות קודמות בעבירות אלימות ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי.
סנגורם של הנאשמים, עו"ד אייל אביטל, טען בדיון כי לא קיימות ראיות שהנאשמים ביצעו את המיוחס להם. עו"ד אביטל אף הציג לשופט חיים פס סרטונים שצולמו ביום התקרית, המתעדים קטטה שהתרחשה מאוחר יותר, בשעה 16:30. מדובר בקטטה המונית שכללה שימוש בכלי נשק קרים כגון מקלות ואבנים. עו"ד אביטל טען כי בעוד שהאלימות המתוארת בכתב האישום לא צולמה, המתלונן נראה מעורב בקטטה המאוחרת, בעוד שעומר נראה עוזב את המקום עם רכבו זמן ניכר לפני שפרצה הקטטה. זאת ועוד, באותה קטטה מאוחרת המתלונן לא נראה כמי שסובל מפציעה כלשהי, שלטענתו נגרמה לו שעה קודם לכן מתקיפת הנאשמים.
נציגי התביעה הודו כי הגישו את כתב האישום מבלי לבדוק את הסרטון שבו נראית הקטטה המאוחרת, אולם בתגובה להצגתו בבית המשפט מסרו כי המתלונן אישר שהיה מעורב בתקרית אלימה מאוחר יותר. לפי התביעה, הוא מסר כי באירוע הזה נגרמו נזקים רק לרכבו, ולכן לא התלונן על כך, והתעקש שהשבר בידו נגרם לו כתוצאה מתקיפה של המתלוננים.
השופט פס צפה בסרטונים והגיע למסקנה שהראיות בתיק חלשות מאוד, עד כדי כך שהן "נושקות לסף ה'אין-הראייתי'". בהמשך השופט תיאר את השתלשלות העניינים: "כעולה מהודעות המתלונן, אירעה קטטה בינו לבין הנאשמים במסגרתה נחבל במספר אזורים בגופו, בטרם הגעת המשטרה למקום האירוע ובאזור שאינו מכוסה על ידי מצלמות אבטחה. עוד נטען על ידו כי מסר למשטרה מידע על הקטטה".
השופט הוסיף כי "מעיון במצלמות הגוף של השוטר שנכח בזמן האירוע עליו מלין המתלונן – נראה המתלונן מדבר בקול רם עם השוטר כאשר זרועותיו חשופות, ללא מסכה על פניו ועל גופו אף לא סימן אחד. עוד נראה כי המתלונן מתלווה לשוטר להקיש מספר תעודת הזהות שלו במסוף, ושם מספר את הגרסה לפיה שפכו לו זבל במגרש שלו, ולא מוסר לשוטר דבר על כך שלטענתו הותקף על ידי המשיבים באירוע שקדם להגעת המשטרה".
השופט סבר כי לא רק הסרטון שהציג עו"ד אביטל, אלא גם הסרטון של המשטרה "מקהה" באופן ממשי מגרסתו של המתלונן: "העד היחיד שלכאורה נכח באירוע התקיפה הראשון מסר כי ראה את הנאשמים והמתלונן מתווכחים תוך כדי הנפת ידיים הדדית", ציין השופט, "הנאשמים עצמם לא הכחישו את העובדה כי התווכחו עם המתלונן טרם הגעת המשטרה למקום, אולם הכחישו בתוקף כי תקפו אותו פיזית".
ביחס לסרטון מהקטטה "המאוחרת", השופט מתח ביקורת על כך שהתביעה לא צפתה בו קודם לכן, מאחר שיתכן שהיה עולה ספק באשר לזמן המדויק שבו נפצע המתלונן. "סבורני כי באם היו עושים כן היתה עולה וצפה השאלה, לאור מכלול חומרי החקירה בתיק, אימתי בדיוק אירעו פציעותיו של המתלונן", ציין השופט, "הנאשם עומר נראה עוזב המקום בטרם פרוץ הקטטה. המתלונן לעומת זאת, נראה מעורב בקטטה רבת משתתפים אשר בה נעשה שימוש גם במקלות ואף ביידוי אבנים. יכול והיה מקום לכך כי המשטרה תקבל לידיה סרטונים אלו, תאתר המעורבים ותחקור האירוע לעומק. מדובר כאמור בקטטה רבת משתתפים תוך שימוש באבנים ובמקלות כאשר גם המתלונן נוטל בה חלק פעיל עד אשר נראה יחד עם אחר בורח מהמקום ברכב".
לדברי השופט, "טענת המתלונן כי עוד טרם אירוע הקטטה השני נשברה ידו מעלה תמיהה שכן כפי שניתן לראות בסרטוני ההגנה המתלונן נוטל חלק פעיל בקטטה השנייה לרבות יידוי אבנים, תקיפה עם מקל ועוד, פעולות שלא סביר כי אדם עם שבר בידו יעשה".
השופט הוסיף, כי המתלונן לא מסר בהודעותיו במשטרה דבר אודות הקטטה ההמונית, שהתרחשה לאחר עזיבת המשטרה את המקום. רק לאחר שחוקרת המשטרה עימתה אותו עם העובדה שהתרחשה קטטה כאמור, הוא מסר כי באירוע זה נגרמו נזקים רק לרכבו ולכן לא הגיש תלונה. בהקשר זה ציין השופט כי "יש לציין כי כאשר נחקר המתלונן באזהרה עמד על כך כי לא זרק אבנים באירוע הקטטה, טענה שאינה מתיישבת עם הנראה בסרטונים שהוגשו על ידי ההגנה".
לבסוף, בשל הראיות החלשות, השופט הורה על שחרור הנאשמים בתנאים מגבילים מינימליים, אף ללא מעצר בית.
עו"ד אייל אביטל מסר בתגובה: "אני שמח על ההחלטה ואני עוד יותר שמח שנשארו שופטים קשובים ויסודיים שהצדק הוא נר לרגליהם".
