עמוס נחום הוא אסיר עולם בן 69, שיושב בבתי הסוהר 31 שנים על רצח בעל חנות ירקות. בעוד שנה וחצי הוא עתיד להשתחרר, כשהעונש הקצוב יגיע לסיומו.
עו"ד מנחם רובינשטיין, המלווה את נחום מזה שנים רבות, כתב כאן בחודש יולי על מאבקו של האסיר בשירות בתי הסוהר, בניסיון להשתלב בהליכי שיקום והכנה לשחרור ממאסר, לקראת חזרתו אל החברה והעולם שמהם נפרד לפני 30 שנה, לאחר שבעשור האחרון גם חופשות נשללו ממנו והוא אינו מכיר את העולם בחוץ.
שב"ס לא רק שאינו מוצא מקום לקדם את נחום בנתיבי הטיפול לקראת השתלבותו המחודשת בחברה, אלא מונע ממנו אפילו קבלת חוברות וספרי קריאה מאת עורך דינו, למרות החלטה מפורשת שנתן בית המשפט.
כבר בשנת 2015 עתר נחום נגד שב"ס בשל סירובו לאפשר לעו"ד רובינשטיין להכניס לנחום ספרי קריאה. השופט המחוזי יונתן אברהם הורה לשב"ס לאפשר לעורך הדין לשלוח ללקוח, בדואר מדי חודש, שני ספרים בכריכה רכה. מאז, פסק הדין מופר תדיר, ובכל הזדמנות נמצא לשב"ס תירוץ אחר. תחילה, שב"ס סירב לאשר העברת הספרים לאסיר משום שבתאו נמצאו ארבעה ספרים. עתירה נוספת נדרשה כדי ששב"ס יסכים שבכל חודש יהיו בתאו של נחום שלושה ספרי קריאה: שניים מעו"ד רובינשטיין ואחד מספריית בית הסוהר.
לפני מספר חודשים קיבל עו"ד רובינשטיין בחזרה מכלא רימונים צמד ספרי מתח ששלח לנחום, עם הודעה: "חל איסור לשלוח תוכן זה". עורך הדין כתב למפקד הכלא: "יואיל נא אדוני ויסביר, מה מקור הסמכות שלך לשמש כצנזור ולהחליט איזה ספר יקרא אסיר ואיזה לאו…. ספרים אלה מוצגים למכירה בכל חנות ספרים ראויה לשמה בישראל" ("מה שקרה בהר" מאת לוקה ד'אנדראה ו"וייט ריבר בוערת" מאת ג'ון ורדון). תשובת מפקד הכלא היתה כי הספרים הוחזרו "בשל טעות אנוש".
לאחרונה, עו"ד רובינשטיין שלח לאסיר חוברות תשבצים והגיון. הפעם, מפקד כלא רימונים חאתם עזאם כתב לעו"ד רובינשטיין: "העברתם לאסיר לא אושרה, משאין חולק כי אין מדובר בספר קריאה". הסנגור השיב למפקד הכלא: "רוע ושרירות לב אינם נכללים בהגדרת תפקידך. לדעתי אתה עושה שימוש בסמכויותיך בפרספקטיבה צרת ממדים שאינה הולמת את תפקידך ומעמדך. מציע להעביר את פנייתי לבדיקת הייעוץ המשפטי של שב"ס, שייתן דעתו האם אינך עובר על פקודת בזיון בית המשפט".
זוהי לכאורה חזית צדדית, המצביעה על הנוקשות הארגונית המתקשה להתייחס לאסיר כפרט. לאחרונה פנה עו"ד רובינשטיין למפקדי הכלא בבקשה מחודשת לשלב את האסיר בהליכי שיקום עם התקרב מועד שחרורו. שב"ס טען כי האסיר סירב בעבר להשתלב במחלקה לטיפול בעבירות אלימות. עו"ד רובינשטיין סתר גם זאת. לדבריו, נחום הביע רצון לקבל טיפול מתאים, אך קצין המודיעין הודיע לו שלפי מידעים מודיעיניים, יש לו 'סכסוך' באגף שאליו היתה כוונה להעבירו.
"שערו בנפשכם אסיר באמצע-סוף שנות השישים לחייו, העתיד להשתחרר לאחר שנות דור. כיצד יתנהל בחוץ? האם יש גורם שיקומי שיקלוט אותו, יכין ויתדרך אותו לקראת חיים שאינו מכיר? לא נעשה על ידכם דבר וחצי דבר בנדון, כולל אפשרות להעבירו לכלא פתוח כמעשיהו, על מנת שלפחות בתקופה האחרונה למאסרו יוכל לקבל טיפולים שיקומיים", כתב עו"ד רובינשטיין לגונדר משנה עזאם.
ואף זאת קרה בימים האחרונים: שבעה סוהרים ערכו חיפוש סמים חודרני וממושך על גופו של נחום, ובתא אותו הוא חולק עם אסיר נוסף, בסיוע כלבן. לדברי עו"ד רובינשטיין מדובר בחיפוש אלים שבסופו לא נמצא שום דבר, אבל חפצי האסיר הושחתו; מכונות תספורת נשברו; תפילין, ציוד ומזון הושלכו על הרצפה. "מרשי הופשט לחיפוש משפיל לעיני כל המחפשים", כתב הסנגור.
על כך השיב לו גנ"מ עזאם: "בתאו של האסיר נמצאו פריטים רבים הרוסים וקרועים אשר האסיר החזיק מסיבה לא ברורה (משמע, לפני החיפוש, לטענת מפקד הכלא, ז"ק). אדגיש כי החיפוש בוצע בהתאם לתוכנית חיפושים בכל תאי האגף".
משב"ס נמסר בתגובה: "שירות בתי הסוהר פועל מכוח החוק ומקיים כלשונן את החלטות בית המשפט. כמו כן, חשוב להדגיש, מבלי לפגוע בפרטיות האסיר, כי לכל אסיר בשב"ס מוצע טיפול, אולם לא ניתן לאלץ אסיר להשתתף בטיפול אם איננו מעוניין בכך. עורך הדין פנה לבית הסוהר וקיבל מענה כמקובל".
בתוך כך, בית משפט המחוזי מרכז נזף בשירות בתי הסוהר בעקבות עתירת אסיר אחר, השפוט למאסר עולם, שקבל על כך שבקנטינה לא מוצעים לרכישה תקליטורים (מוסיקה וסרטים) בשפה הרוסית. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד טלי רזניק מטעם הסניגוריה הציבורית. השופט עידו דרויאן-גמליאל כתב: "קשה להלום מצב זה. אין לומר שרוסית היא שפה נדירה בישראל, בין באוכלוסייה הכללית ובין באוכלוסיית הכלואים. לכן, מתקיים חשש של אפליה על רקע שפתי או רקע מוצאי, ביחס לאוכלוסייה זו של כלואים דוברי רוסית".
השופט הורה לשב"ס לדרוש מזכיינית הקנטינות, חברת ד.ד.ש, להתקשר עם הספק שפרטיו נמסרו על ידי האסיר, וכן לאפשר לאסיר לקבל עשרה תקליטורים בביקור.
