ועדת השחרורים אישרה שחרור מוקדם לתושב כפר כנא שדרס למוות קרוב משפחה על רקע סכסוך משפחתי, וזאת באופן יוצר דופן על אף התנגדותה של ועדת אלימות במשפחה (אלמ"ב), שהמליצה לא לקצר את מאסרו של האסיר.
ספטמבר 2016. בן דודו של הנאשם קבע להיפגש עם המנוח מוחמד זריקאת (28) למטרת "יישור הדורים" כביכול, כשברקע סכסוך מתמשך. הפגישה נקבעה בשעת ערב על הכביש המוביל לבית רימון, סמוך לדרך עפר. זריקאת הגיע עם אחיו למפגש בו פרצה אלימות. הנאשם, שהחליט אף הוא להצטרף לפגישה, עלה על משאית השייכת לאח שלו, מבלי שהיה לו רישיון נהיגה, וכאשר הגיע למקום העימות – דרס את המנוח שעמד בשולי הכביש. לאחר הדריסה הוא נמלט מהמקום והסתיר את המשאית.
במקור, הצעיר הואשם בהריגה והפקרה, שיבוש מהלכי משפט ועבירות נלוות. לאחר תיקון כתב האישום, הוא הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בלבד לפיה "נהג בחוסר תשומת לב", ונידון לשלוש וחצי שנות מאסר. תאריך השחרור המלא שלו הוא במרס 2022.
עקב אופי העבירות בהן הורשע, לרבות נהיגה ללא רישיון, שב"ס שילב את האסיר בטיפול בתחום התעבורה. בהמשך הוא סווג גם כאסיר אלמ"ב. ועדת אלימות במשפחה שדנה בעניינם של אסירים כאלה המליצה לוועדת השחרורים לדחות את בקשתו של האסיר לניכוי שליש, מאחר שהוא לא עבר בתקופת מאסרו טיפול ייעודי לעברייני אלימות. הרשות לשיקום האסיר (רש"א) הצטרפה לעמדה זו בדיון הראשון בוועדת השחרורים, שנערך בחודש יולי.
בינתיים, האסיר החל טיפול פרטני והדוח הסוציאלי התייחס להתקדמותו בהליך הטיפולי בחיוב, הגם שהאסיר עמד על כך שקרוב המשפחה אותו דרס התפרץ לכביש, ולא היתה לו כוונה לפגוע בו. לדבריו, הוא הגיע למקום כדי לפתור ללא אלימות סכסוך בין המנוח לבן דודו, הגם שהמקום היה חשוך והכביש צדדי וצר. הוא לקח אחריות על כך שעלה לרכב ללא רישיון והביע חרטה.
לאחר מפגש שני של האסיר עם עובדת סוציאלית מטעם רש"א, נקבע כי הוא מתאים לתוכנית שיקומית, וההמלצה בעניין שחרורו תחת פיקוח אלקטרוני השתנתה לחיוב. מנגד, ועדת אלמ"ב נותרה בעמדתה השוללת שחרור מוקדם. לדברי הוועדה, "האסיר היה מעורב בסכסוך משפחתי במהלכו בחר לנקוט בשורה של עבירות המלמדות על התנהגות אימפולסיבית, חוסר אחריות, גרימת מוות והפקרה שהביאו למותו של הקורבן. יש להעמיק לגבי הנסיבות שהובילו לאירוע". גם המשטרה מסרה את התנגדותה לשחרור.
עו"ד חן מאירי ועו"ד אלינה כרסנטי שמייצגות את האסיר ביקשו מהוועדה לקבוע כי יש להוריד את סיווגו כעבריין אלמ"ב. לטענתן, הוא השתלב בכל הטיפולים שהוצעו לו בכלא, מה גם שהדריסה וההפקרה היו בשנת 2016, ועד לכניסת האסיר למאסר בפברואר 2019 הוא היה משוחרר, לא הפר את תנאי השחרור ולא גילה אלימות כלשהי. הן הוסיפו גם כי לפי הסכם הסולחה בין המשפחות, משפחתו של הדורס הוגלתה מכפר כנא וכך גם האסיר עצמו. לפי תוכנית רש"א, הוא אמור להתגורר בבית דודו בישוב רחוק.
ועדת השחרורים בראשות השופטת ברכה סמסון קיבלה את עמדת האסיר וקבעה לאחר בירור כי הקשר המשפחתי בין האסיר למנוח לא היה מדרגה ראשונה, ועל כן סיווג "אלימות במשפחה" אינו רלוונטי.
הוועדה ציינה כי האסיר (32) מרצה את מאסרו הראשון ללא עבירות משמעת: "לא נוכל להתעלם מן העובדה כי מדובר באסיר ללא עבר פלילי, וכי היה משוחרר במשך למעלה משנתיים לפני כניסתו למאסר. כמו כן, האסיר עבר במסגרת מאסרו טיפול אינטנסיבי משמעותי במחלקה לתעבורה, ובמסגרת החינוך גם עבר טיפול בתחום האלימות. בנוסף התוכנית תכלול הרחקה ממקום מגוריו בעבר בכפר כנא. לאחר ששקלנו את מכלול נסיבותיו של האסיר ועל אף שמדובר בעבירה חמורה אשר גרמה למותו של אדם, שוכנענו שהאסיר ראוי לשחרור מוקדם. גורם ההרתעה של המאסר והטיפול שהאסיר עבר בכלא ויעבור לאחר שחרורו, יש בהם יחדיו כדי להפחית במידה מספקת את מסוכנותו של האסיר לציבור".
