שעות ספורות לפני כניסת השבת (11 בספטמבר), ממש לפני תומו של יום הדיונים בבית משפט השלום בפתח תקווה, חשוד בתקיפה הובא לאולמה של השופטת אליאנא דניאלי. אלא שמה שהיה אמור להיות דיון שגרתי, הפך לסוער במיוחד.
"שופטת, אני אומר לך, הטוען המשטרתי בן זו**", אמר החשוד רומן זקוטה כבר בפתח הדיון, ואחר כך פנה לטוען המשטרתי עצמו: "אני אומר לך שוב, אתה בן זו**".
באולמה של השופטת דניאלי נכחה גם עו"ד פרידה וול ממשרדו של עו"ד אבי כהן, שהתבקשה לייצג את החשוד מטעם הסנגוריה הציבורית אך הודיעה לבית המשפט כי החשוד אינו משתף איתה פעולה.
בשלב זה פנה החשוד זקוטה לשוטר אחר שנכח באולם: "אתה חושב שאני מפחד למות, אני אחזור אליך". "אני אחזור גם אליכם", פנה זקוטה גם לשופטת דניאלי.
"לא הצלחתי לשוחח עמו", המשיכה עו"ד וול, "היה בכוונתי לטעון טענות שונות, בין היתר לעניין מצעד הבושה שעשו לחשוד".
השופטת הורתה להוציא את החשוד מאולמה ומינתה את עו"ד וול לסנגורית שלו. האחרונה חקרה את נציג המשטרה לגבי נסיבות מעצרו של החשוד. לאחר מכן התפנתה לסכם ולפרט למה התכוונה כאשר אמרה "מצעד הבושה". "מרשי הוכנס בדרך הראשית לבית המשפט, עבר שלא באמצעות יחידת נחשון (של שב"ס), אלא נכנס דרך הכניסה הראשית ועלה במעלית כאשר יש אנשים מחוץ לאולם. כשעה וחצי הוא ישב מחוץ לאולם, כבול בידיו וברגליו מבלי שהוכנס לתא העצורים כנדרש".
עו"ד וול ביקשה מהשופטת דניאלי לפסוק הוצאות לחובת משטרת פתח תקווה, שפעלה לטענתה לא רק בניגוד לחוק, אלא גם למרות החלטות שיפוטיות מהשנים האחרונות, שבהן בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על יחידות משטרה שהובילו עצורים אזוקים לבית המשפט. "אני מבקשת שבית משפט יעביר מסר חד וברור", אמרה הסנגורית.
נציג המשטרה השיב: "אני לא ראיתי שהיה שעה וחצי עם אזיקים, לא הייתי מודע לכך כלל. הגעתי 10 דקות לפני הדיון".
השופטת שאלה מדוע לא הועבר החשוד דרך תא העצורים באחריות שב"ס, ושוטר אחר ענה: "הוא לא היה רגוע והשתולל ומאיים כל הזמן לתקוף… שב"ס לא היו מעוניינים להכניס אותו דרך נחשון בגלל הקורונה. זה מה שנאמר לי".
עו"ד וול: "יש חוק שאסור להביא את העצורים דרך שטח ציבורי והוראות החוק ברורות".
בשלב זה, עו"ד וול התקשרה מאולם בית המשפט לנציגות של שב"ס, שם מסרו לה כי היחידה החוקרת כלל לא פנתה ולא ביקשה לקלוט את זקוטה. עוד יותר מכך: נאמר לעו"ד וול כי באותו יום ממש שב"ס דווקא הסכימו לקלוט חשודים כאשר התבקשו לעשות את על ידי יחידות משטרה שונות.
לשופטת דניאלי זה הספיק. בהחלטתה ציינה כי ניתן היה לשחררו בתנאים מגבילים, אולם לנוכח התנהגותו בפתח הדיון, ועבר פלילי בעבירות אלימות – האריכה את מעצרו ביומיים. לאחר מכן התפנתה למתוח ביקורת חריפה ונוקבת: "ניתן להבין את חששה של המשטרה", ציינה השופטת, "ואולם, אין בכל אלה משום הצדקה כדי לחרוג מהוראות החוק. יצוין כי לשאלת בית המשפט מסר השוטר כי המשטרה פנתה לשב"ס ושב"ס סירב לקבל את החשוד בשל מגיפת הקורונה… שיחת ב"כ החשוד עם נציג שב"ס באולם בית המשפט העלתה כי לא היתה כל פנייה לשב"ס… יתרה מכך, במסגרת היום נידונו בפני עצורים אשר הובאו מהמשטרה ונקלטו על ידי שב"ס חרף מגיפת הקורונה. לפיכך, אין בידי לקבל את הטענות האמורות".
השופטת הצביעה על מקרים דומים שבהם בית המשפט המחוזי הוקיע "את התופעה בה מובלים חשודים אזוקים לעיני כל בניגוד לחוק ולפסיקה". היא ציינה גם רק לאחרונה השופטת המחוזית דבורה עטר הורתה להעביר החלטה בנוגע במקרה כזה לקצין אח"מ במשטרה, "על מנת שיעשה ככל שניתן כדי שמקרים כאלה לא יישנו". "חרף זאת, שוב מובל עצור כשידיו ורגליו אזוקות והוא שוהה מחוץ לאולם בדרך זו למעלה משעה לעיני כל", דברי השופטת.
לבסוף, השופטת דניאלי קבעה כי המשטרה תשלם 1,500 שקל הוצאות שיופקדו בקופת המדינה, והורתה להעביר גם את החלטה זו לקצין אח"מ במשטרה, "מתוך תקווה כי הפעם יפעל לשם הפסקת הפרת החוק המתוארת והקפדה על זכויות העצורים".
