עצור פלסטיני מאל-עזריה, מוכר למשטרה שהיה חשוד בעבירות אמל"ח, התלונן במח"ש על התעללות בתחנת משטרת מעלה אדומים (נובמבר 2007).
לטענתו, לפני ובמהלך החקירה בתחנה, שני בלשים פישקו את רגליו והחדירו בכוח מוט ברזל לישבנו. לטענתו, שוטר אחד קשר את אוזנו בחוט לאוזן השנייה, דחף חתיכת מתכת בעינו והיכה בגבו בחוט תיל. עוד לטענתו, כאשר ביקש שיקחו אותו לשירותים, הבלש יעקב כהן פתח שם את רוכסנו והטיל את מימיו על פניו.
המחלקה לחקירות שוטרים חקרה שני בלשים בחשד שהיו מעורבים בחלק מהמעשים לפי הטענות מסמרות השיער. הבלש כהן אף נעצר משום שסירב לתת דגימת די.אן.איי לאחר שחוקרי מח"ש הטיחו בפניו כי ברשותם בגדיו של המתלונן ספוגים בשתן שלו – "אני לא עבריין", השיב לחוקרי מח"ש.
כהן נעצר למשך לילה והובא להארכת מעצר אך בית המשפט בירושלים שחרר אותו. החקירה נגררה שנתיים נוספות במהלכן כהן הושעה מעבודתו במשטרה. בסיום החקירה נערך לכהן שימוע במהלכו הצליח הסנגור עו"ד יהודה שושן לשכנע את מחלקת התביעות במח"ש לסגור את התיק מחוסר ראיות. זאת, לנוכח אי אמינות המתלונן, גרסאותיו המשתנות, ומאחר שמעולם לא היו בגדים ספוגים בשתן וממילא לא נמצאה בהם דגימת די.אן.איי של השוטר, שכן זה היה רק תרגיל חקירה כוזב שנערך לשוטר. למעשה, בכל התיק לא היו ראיות פורנזיות.
פרקליט המדינה דאז, משה לדור, דחה ערר שהגיש המתלונן וכהן חזר לזמן קצר למשטרה. אלא שהוועד נגד עינויים לא הרפה ובשנת 2012 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד סגירת התיק. חלפו עוד חמש שנים עד שבחודש פברואר 2017 שופטי בג"ץ החליטו להתערב בהחלטה לסגור את התיק על בסיס אירוע אחד בלבד – הטענה של העצור שהשוטר כהן הטיל את מימיו עליו.
לפי המתלונן, השוטר כהן הוביל אותו אזוק עם כיסוי בד על עיניו לחדר השירותים, הושיב אותו על האסלה, נעמד מולו והטיל את מימיו על פניו כאשר הוא צועק ומזיז את פניו לצדדים.
השופטים סלים ג'ובראן, יצחק עמית ונעם סולברג ציינו בהקשר זה, כי חיזוק לעדותו של המתלונן ניתן למצוא בתרגיל חקירה שבוצע לו ולבן דודו שנעצר איתו על ידי המשטרה, במהלך המפגש המתועד בינהם הוא סיפר לבן הדוד, כי "הריח של השתן מאוד מגעיל … הרג אותנו … טוב שלא נתנו לי לשתות את זה … משתינים בתוך שקית ושם לך את זה על הראש …".
שופטי בג"ץ ציינו כמחשידה גם את הגרסה שנתן השוטר לחוקרים, לפיה "לאחר שלקח את העותר לשירותים אזוק ומכוסה עיניים, ולאחר שהעותר עשה את צרכיו, הוא (השוטר) ביקש מהעותר לעמוד לשמאלו על מנת שיוכל גם הוא להטיל את מימיו. הוא הורה לעותר להתכופף כדי שיהיה לו 'יתרון יחסי כדי להשתלט עליו אם צריך', וביקש ממנו לרדת על ברכיו, ואז החל להטיל את מימיו. לפתע העותר עשה תנועה חדה שהפתיעה אותו ומשכך הסתובב אל העותר במהירות ואחז אותו, ובמהלך האירוע, ככל הנראה טפטפו טיפות שתן על העותר, וזו אולי הסיבה שהשתן שלו נמצא על בגדי העותר".
השופטים נתחו את ההסבר הזה: "יתכן וניתן לראות בדברים אלו של המשיב ראשית הודאה, ויתכן שהמשיב שיקר (בדה הסבר, ז"ק) נוכח תרגיל החקירה שבוצע לו. זאת איננו יכולים לדעת, אך אנו סבורים כי בהינתן גרסתו זו של המשיב, ראוי להעמידה לבחינה של בית המשפט, ולא נעלמו מעינינו גרסאותיו השונות של העותר עצמו לגבי האפיזודה הנטענת".
לחקור את החוקרים
המשפט התנהל בפני השופט רפי כרמל בבית משפט המחוזי בירושלים.
כבר בפתיחה הודיע עו"ד שושן כי הוא מבקש לנהל הליך זוטא על קבילות הראיה המרכזית, אותו הסבר שנאלץ השוטר לתת לנוכח הראיות הכוזבות שהטיחו בו חוקרי מח"ש – שי נתנאל, יאיר נהרי ויורי מרגוליס.
בדיעבד מתברר כי האסטרטגיה הממוקדת של הסנגור שושן – לחקור את החוקרים על המציאות הבדיונית שהציגו לשוטר כדי להוציא מפיו את ההסבר לכאורה הנ"ל – חוללה מפנה דרמטי ומוטטה לחלוטין את טיעוני הפרקליטות בהשראת שופטי בג"צ והוועד נגד עינויים.
"החוקרים הפעילו לחץ רב על מרשי, שיקרו לו ולבסוף טענו בפניו כי על פי בדיקת די.אן.איי השתן שלו נמצא על בגדי המתלונן, וביקשו ממנו הסבר. נאמר לשוטר בחקירתו: 'אני שב ושואל האם ישנה סיבה הגיונית לכך ששתן שלך יכול להימצא בבגדיו של המתלונן הזה'. לאחר שמרשי בילה לילה במעצר הוא סיפק הסבר לחוקרים שרק יניח את דעתם. ובקצרה – שיתכן ובעת שהטיל את מימיו טיפות שתן נגעו בידיו, וכאשר אחז במתלונן ייתכן וטיפות אלה הם המקור להימצאות הדי.אן.איי, לכאורה, כן?".
נציגי הפרקליטות ומח"ש טענו בסיכומי משפט הזוטא, כי התרגיל היה מותר מאחר שהחוקרים הציגו לחשוד מצג שווא בעל פה ולא הציגו לו ראיה כוזבת במסמך מפוברק, לטענתם, בעבר קבעו בתי משפט כי "יש הבדל משמעותי בין אי גילוי האמת, או אף אי אמירת אמת לנחקר, לבין הטעייתו על ידי חיבור מסמכים כוזבים".
בסיום משפט הזוטא השופט כרמל אימץ את ממצאי הסנגור בחקירת העדים וקבע כי החוקרים נקטו תחבולה אסורה, בדו ראיות ו"יצרו יש מאין" רק כדי לחלץ מהשוטר מראית עין של הפללה עצמית שאין לה בסיס.
השופט כרמל הפנה למזכר שנכתב על ידי החוקרת בת שבע אלה, לפני תרגיל החקירה: "היום התקשרתי למתלונן, ובמענה לשאלתי מה נעשה עם הבגדים שלבש ביום מעצרו אשר לטענתו אחד השוטרים השתין עליו, לדבריו התחתונים ומכנסי הפיג'מה שלבש נשארו במעצר עציון, את החולצה החזיר והספיק לכבס אותה במכונת כביסה מספר פעמים". לפי הקצין התורן במעצר עציון לא מחזיקים בגדים של עצורים שעזבו, ואילו מהמעבדה הביולוגית נמסר כי אין אפשרות לבדיקת הבגדים שכובסו.
"לחוקריו של הנאשם היה ידוע כי אין בנמצא ראיה לכך שקיים פריט לבוש של המתלונן המכיל שתן, ואף לא יימצא פריט לבוש כזה…", קבע השופט "מידע פוזיטיבי זה לא מנע מהחוקרים לומר את אשר אמרו במפורש ובאופן ברור כי 'ממצאים שנמצאים על חולצת המתלונן נוגעים אליך'… הוצג לנאשם מצג שווא לפיו קיים בגד של המתלונן הרווי בשתן ויש להשוות זאת אל שתן של הנאשם… הצגת עובדה זו באה לאחר שהנאשם הכחיש את המיוחס לו…
"אין מדובר בהנחה של מצב תיאורטי (ייתכן שימצאו, ז"ק), אלא החוקרים הציגו לפני הנאשם עובדה חד משמעית 'ממצאים שנמצאים, שתן שנמצא בבגדיו', דהיינו נטען לקיומן בפועל של ראיות… מדובר בסיטואציה של בידוי ראיות וקיום חשש מהטיית שיקול דעתו של הנחקר והבאתו למסירת הודאת שווא", כתב השופט כרמל ועבר לגרסת הנאשם במשטרה.
"משהוצגה לפני הנאשם הראיה הכוזבת ניתן להבין את דבריו כי ניסה לחשוב בהיותו במעצר כיצד המתלונן 'טופל עליו את התלונה' והסביר כי יתכן שהדבר אירע בעקבות כך שגם הוא (הנאשם) הטיל מימיו לאחר המתלונן, ואמר (לעצמו): 'כנראה שזוהי הסיבה ההגיונית לכך שאולי נמצא שתן על בגדיו'… הנאשם מסר גרסה זו כפי שאמר בעדותו לפניי, על מנת "שירדו ממנו" ולא יאריכו את מעצרו, ולצורך מתן הסבר הגיוני שיקשור אותו לשתן שנמצא בחולצה, וההסבר שמסר היה, לדבריו, 'ההסבר הכי הגיוני לעובדה שיש להם חולצה עם שתן שלי… הם החדירו לי לראש שיש ראיה אז חשבתי שזה מה שקרה'.
"אמרתו זו של הנאשם נמסרה לאחר שהולך שולל בעקבות כך שהציבו בפניו עובדה מוגמרת כוזבת. מדובר בחקירה בלתי הוגנת, יצירת לחץ נפשי בלתי הוגן ושימוש בתחבולה מטעה, בעקבות כל אלה נמנע מהנאשם לשלוט ברצונו, שכן נדחק לפינה שאינה קיימת במציאות, ובהיותו בפינה זו דבריו לא נמסרו באופן חופשי… המרמה שבמצג השווא (של החוקרים) השמיטה את הבסיס מתחת יכולתו של הנאשם לעמוד בהכחשתו".
שמחה מהולה בעצב
כאמור, השופט כרמל אימץ את עמדת ההגנה ופסל את הראיה שאותה בקשו שופטי בג"צ לבחון. עו"ד שושן מציין בתגובה כי מדובר בהחלטה תקדימית, על רקע ציטוטי הפרקליטות מהפסיקה בנוגע להיתר של חוקרים לשקר בעל פה. "כבוד השופט כרמל קבע כי קיומו או אי קיומו של מסמך מפוברק, אין בו לגרוע מהסמכותיות שבהצגת הדברים על ידי חוקרים. המעמד והכוח שבידי החוקרים אינם פחותים ממסמך מפוברק שמוצג לעיני נחקר".
בתגובה לפסילת הראיה במשפט הזוטא הודיעה הפרקליטה עו"ד בתיה קוליץ כי מח"ש מבקשת לחזור בה מכתב האישום, והפרשה הסתיימה בזיכוי סופי של הבלש לשעבר המצולק משנים של חקירות ומשפט.
"התיק נולד בחטא ובגין כך המשיך בהחלטה מעוררת מחלוקת וקיצונית ביותר של בית משפט העליון, להתערבות בהחלטת מח"ש והוראה להגיש כתב אישום", מסכם עו"ד שושן. "לאחר 13 שנים של ניהול משפטי והחלטה תקדימית ואמיצה של בית המשפט המחוזי בירושלים, מרשי זוכה מכל אשמה, אך זו שמחה גדולה המהולה בעצב. מרשי נותר עם צלקת עמוקה לכל החיים, הוא שמח על התוצאה אך שבור נפשית וכלכלית".
יעקב כהן מדבר
שיחה של "פוסטה" עם הנאשם שזוכה, יעקב כהן, לא נגענו:
"כשלקחו אותי לתא מעצר במגרש הרוסים, קצין בית המעצר שהוא חבר אשר רגיל לראות אותי מביא לו עצורים, פתאום הוא רואה שמביאים אותי אליו. זו השפלה נוראה. אתה מוריד את המכנסיים, עובר נוהל קליטת עצור. לא היה לי פשוט כל האירוע הזה. ניסו לשכנע אותי בכל סוגי השכנועים להודות…
"כאשר חוקרי מח"ש טענו שיש חולצה של המתלונן עם השתן שלי, הייתי בטוח שאין דבר כזה, חשבתי שמנסים לצחוק עלי, לעשות לי תרגיל… אבל אז עצרו אותי והבנתי שהם הולכים להיכנס בי עד הסוף.
"מדובר באדם שנעצר בעקבות מידע מודיעיני על כך שיש לו מחסן אמל"ח… המעצר בוצע על ידי מג"ב, והוא הובא אלינו עם תחתונים וכיסוי על העיניים. היה חוקר תורן בתחנה, ואני ועוד כמה בלשים השגחנו עליו. היינו איתו שלוש או ארבע שעות בלילה, ואז הוא ביקש ללכת לשירותים. באותה הזדמנות גם אני הטלתי את מימיי. זה היה בסוף הלילה… הוא גדול מימדים. ביקשתי ממנו לכרוע על הברכיים, ואז הוא עשה איזושהי תנועה, אני מיד סגרתי את הרוכסן, תפסתי אותו בכתפיים והובלתי אותו בחזרה לחדר השגחה.
"הוא היה עצור בתחנה כשבועיים. כשלקחנו אותו להארכת מעצר במחנה עופר, הוא התלונן בפני השופט וטען שהשתינו עליו, קשרו לו את האוזניים, ירו לו ליד האוזן, וכאשר שמרנו עליו, אני ובלש נוסף החדרנו לו מוט לפי הטבעת. דברים שלא היו ולא נבראו. לימים גילינו שתלונה דומה הוא הגיש שנתיים קודם גם נגד חוקרי שב"כ…. גרסת המתלונן נמצאה שקרית בין השאר כי למתלונן לא היה שום ריח של שתן, כך העידו כולם.
"גם היום, כשאני משחזר ונזכר וחוזר לשם, אני פקעת עצבים. זה סיוט מתמשך שרודף אותך, אתה מבין שהם סימנו אותך כמטרה, והם לא יעזבו אותך… הייתי שוטר 16 שנים. שנתיים בהשעיה. לא קיבלתי כל תמיכה מהמערכת. כשבית המשפט הודיע על זיכוי אחרי 13 שנים, הייתי בהלם. התרגשתי כמו ילד קטן…
"המערכת גרמה לי לעזוב את המשטרה… אחרי שנתיים שאתה יושב בבית, אתה מאבד כל תקווה… יושב בבית על תפירת סיפור. אחרי שנתיים שהבינו שאין כלום, כי תפסו את המתלונן משקר אין סוף פעמים, סגרו את התיק אבל מסרו אותו למחלקת משמעת במשטרה, אולי הם ינסו למצוא משהו נגדי: אם לא פלילי, אולי משמעתי. בסופו של דבר קיבלתי הודעה מקצין המודיעין שאני יכול לחזור…
"זו תקופה שהמשטרה לא תמכה בי בשום דבר. חברים שהיו איתי ביחידה וראו אותי ברחוב, היו עוברים צד, שמא מח"ש עוקבים אחריהם… בתקופת ההשעיה הגעתי למצב שאין לי כסף לתת לילדים שלי. איבדתי כל אמון במערכת הזאת שלא נתנה לי יד, ואני אחד שהיה מורעל".
"הוועד נגד עינויים הגיש ערעור לא כי הם הם מחפשים צדק, כי הם מחפשים את ראשו של השוטר. שופטי בג"ץ שהחליטו לפתוח את התיק, אני לא הייתי פונקציה בעיניהם. אחרי שהתיק נפתח מחדש פתאום ראיתי איך מח"ש, שסגרו את התיק, נלחמו בכל הכוח כדי להרשיע אותי. אבל אז הסנגור שלי יהודה שושן הביא את החוקרים שחקרו אותי כדי לחקור אותם, וראיתי שהשופט לאט לאט מבין את התמונה. היום אני בטוח במיליון אחוז שהרבה אנשים חפים מפשע יושבים בבתי הסוהר, ואני האחרון שהיה חושב את הדברים האלה".
מגיע לך יש קארמה בחיים הלוואי גם לכל שאר הבלשים בישראל התופרי תיקים אתם חבורה של רשעים שירדו לעולם צדק ואמת לא מעניינים אתכם מה שעשו לך אתה והחברים שלך עשיתם ברגיל לאנשים שב בבית ותעשה חשבון נפש במקום לבכות… יאמר לזכותך שאתה מודה לפחות שהמערכת המשטרתית רקובה מהיסוד
יעקב ,
אח יקר נגרם לך עוול נוראי ושום פיצוי לא ישיב דברים לקדמותם , המשך בראש מורם , הזיכוי מדבר בעד עצמו , יש שופטים בירושלים בהצלחה .
הכותב , גמלאי של המשטרה ועו"ד בהווה ,אשר עבד לצידו של יעקב כהן ויכול להעיד ממקור ראשון על היותו איש משטרה מצוין.
"על דאטפת, אטפוך"…
מעניין כמה תיקים אתה והחברים שלך תפרתם לאנשים חפים מפשע… מידה כנגד מידה
יעקוב כהן אתה גבר שבגברים .
למה הוועד נגד עינויים לא חקרו את פרשת העינויים של הנחקרים בשב״כ בפרשת דומא?? גם איילת שקד דאגה לטייח את העינויים בנחקרים שההודאה מהם הוצאה בעינויים בלתי אנושיים