
במסגרת חקירת משטרה על ידי צוות חקירה מיוחד (צח"מ) של מרחב ירקון עלה חשד לפיו תושב נתניה שהיה חייב כסף לגורמים בשוק האפור נחטף על ידי אחרים, הוחזק בניגוד לרצונו והוכרח לעבוד אצל הגובים כדי לכסות את חובו הכספי.
מהחקירה עלה כי הקורבן (24), מוכר למשטרה, צבר חוב של מאות אלפי שקלים, ולאחר שלא עמד בהחזרים, בשל החשש מנושיו הוא נמלט לעיר אילת – שם שהה מספר חודשים. לטענת המשטרה, החשוד המרכזי בפרשה, רוסלן מוגילבסקי מחדרה, הצליח ביחד עם אנשים נוספים לאתר את הקורבן באילת. נטען כי ביום שישי ה-21 באוגוסט הוא ואחרים הכניסו את הקורבן בכוח לרכב והעבירו אותו לדירתו של מוגילבסקי בחדרה – שם החזיקו בו בניגוד לרצונו. לאחר מכן, כך לטענת המשטרה, מוגילבסקי כפה על הקורבן לעבוד בעסק של אדם שלישי, כשאת השכר ממקום העבודה – המעסיק העביר ישירות אל החשוד.
ב-1 ספטמבר עברה החקירה לשלב הגלוי והמשטרה עצרה שבעה חשודים, ביניהם מוגילבסקי. האחרון ושלושה נוספים – יורי פופוב, דמיטרי אשורוב וחיים יהודה – הובאו לבית משפט השלום בתל אביב, שם ביקשה המשטרה להאריך את מעצרם בתשעה ימים, בחשד לעבירות חטיפה, עבודה בכפייה, קשירת קשר לפשע, סחיטה באיומים וכליאת שווא.
בדיון בבית המשפט טענה המשטרה כי הקורבן שהה שלא מרצונו בביתו של מוגילבסקי בחדרה. למשטרה גם ידוע מי ישב ברכב שנסע לאילת לחטוף את הקורבן ואף את מקומם ברכב של כל אחד מהחשודים, מאחר שבידי החוקרים צילומי אבטחה.
מוגילבסקי, המיוצג על ידי עו"ד רותם כהן, אמר בדיון כי הקורבן חברו מזה שנים רבות: "אני ביקשתי מחבריי להתלוות אליי ולחלצו מאילת לבקשתו. הלכתי להביא את חבר שלי משם, זה משחק בינינו מה שנראה בסרטון. אני מוכן לשבת בעימות עם הקורבן וזה הדבר היחיד שאני מבקש. אני עשיתי לו רק טוב כל החיים".
למרות דברים אלו, השופטת ענת יהב קבעה כי "מעיון בתיק החקירה עולה כי קיים חשד סביר ואף למעלה מכך כנגד החשוד". ביחד לגרסתו ציינה השופטת כי "הראיות מצביעות אחרת לחלוטין. לא מדובר בראיה אחת אלא במספר רב של ראיות, ולא רק מפיו של המתלונן עצמו… מדובר על פי החשד באירוע חמור ואינני מתעלמת מתהיות כפי שהוצגו על ידי ההגנה כגון: האם המתלונן יכול היה להלך באופן חופשי, או האם יכול היה להתקשר לכל אדם אשר חפץ. כך או כך, עבירת החטיפה יכולה להסתיים בתום הבאת אותו מתלונן לאזור אחר או למקום אחר מזה שהתכוון ורצה לשהות, ועל כן, גם אם לאחר מכן יכול היה ללכת מרצונו, אין בכך כדי לעלות או להוריד לעניין החטיפה". השופטת הוסיפה כי "יש ראיות שהתשלום בגין אותה העבודה היה אמור לעבור באופן ישיר לחשוד כתשלום לחוב אותו חב המתלונן לחשוד".
השופטת הגיעה למסקנה, לפי הראיות שהוצגה לה, כי מוגילבסקי "מצוי בראש ההיררכיה, והאריכה את מעצרו עד 7 בספטמבר: "הוא זה אשר צופף את השורות והחליט מתי ואיך האירוע יצא לפועל".
בדיון להארכת מעצרו של יהודה, המיוצג על ידי עו"ד שי לוי ועו"ד זהבית מתיתיהו-ג׳ורנו טענה המשטרה כי הקורבן אולץ לעבוד בעסק של החשוד. הסנגורים הכחישו את המיוחס לחשוד, וטענו מצידם כי מדובר בחשוד נורמטיבי, ללא עבר פלילי, וכי בעת עבודת הקורבן הוא היה חופשי, לא הוחזק בכפייה ואף החזיק ברשותו טלפון.
השופטת הגיעה למסקנה כי "החשוד לא היה חלק מאותה חטיפה ואף לא ידע על הכוונה לחטוף קודם ביצוע העבירה, אלא רק לאחר שקיבל את הקורבן לעבודה – ידע את הרקע". יחד עם זאת ציינה השופטת כי "הוא היה צריך למנוע את ההעסקה ולא להסכים לתת יד להמשך הפעילות העבריינית לכאורה".
כך או כך, השופטת קיבלה את טיעוני ההגנה והורתה על שחרורו של יהודה למעצר בית עד 7 בספטמבר.
בעניינו של פופוב, המיוצג על ידי עו"ד שמואל פלישמן, השופטת ציינה כי מיוחסת לו השתתפות פעילה בהוצאה לפועל של העבירות. עם זאת היא ציינה כי הוא לא הראשון בהיררכיה. מעצרו הוארך עד 7 בספטמבר.
מהדיון בעניינו של אשורוב, המיוצג על ידי עו"ד אילן חכם, עלה כי החטיפה בוצעה באמצעות רכב שבבעלותו. השופטת דחתה את טענת הסנגור כי לאור ההיכרות המוקדמת בין הקורבן לחשודים לא מדובר בחטיפה אלא ב"הבאה" מרצון, וציינה כי הדבר אינו עלה בקנה אחד עם הראיות. לדבריה, אשורוב ידע על המטרה לשמה בוצעה החטיפה. גם מעצרו הוארך עד 7 בספטמבר.
עו"ד שי לוי מסר: "החלטת השופטת ברורה ומדברת בעד עצמה. אין לי ספק שמרשי לא עבר כל עבירה פלילית. אני מברך על ההחלטה להורות על שחרורו כבר בדיון הראשון , כאמור".











