ארבעה בני משפחה מהיישוב חורה בנגב נעצרו על ידי שוטרי תחנת העיירות בחשד להחזקת רימוני רסס.
הרימונים נתפסו במהלך חיפוש שערכו השוטרים על פי צו בית משפט. לטענת המשטרה, בבתיהם של החשודים אמנם לא נמצא דבר, אך במתחם ביתם, במרחק של כ-15 מטרים מהבית, נמצאו שישה רימוני רסס מאולתרים. החשודים, המיוצגים על ידי עו"ד אייל אביטל, מכחישים את המיוחס להם.
המשטרה ביקשה מבית משפט השלום בבאר שבע להאריך את מעצרם של החשודים בשבעה ימים וציינה כי הם נמצאים בסכסוך דמים שבעקבותיו עזבו את רהט ועברו לחורה. במהלך הדיון טענה היחידה החוקרת כי לגבי שלושה מהחשודים קיים מידע מודיעיני הקושר אותם למיוחס להם, בעוד שמה שמעלה את החשד כלפי החשוד הרביעי היא העובדה שהוא מתגורר במקום.
עו"ד אביטל טען במהלך הדיון כי התיק מבוסס על רכילות, והוסיף כי הרימונים נמצאו בשטח ציבורי אליו יש גישה לאנשים אחרים. בתום הדיון השופט יורם ברוזה האריך את מעצרם של שלושה מהחשודים בשלושה ימים בלבד, בעוד החשוד הרביעי שוחרר בתנאים מגבילים.
בדיון שני ביקשה המשטרה להאריך את מעצרם של שלושת החשודים בחמישה ימים נוספים. הסנגור שב וטען כי אין למרשיו כל קשר לרימונים שנתפסו. השופטת זהר דולב להמן שעיינה בחומרי החקירה קבעה כי קיים חשד סביר שמתבסס בעיקר על ידיעה מודיעינית. בהחלטתה ציינה כי המצב הראייתי מספיק להארכת מעצר ראשונית אך החשד הסביר לא התחזק מאז הדיון הקודם. לכן הורתה על שחרורם של החשודים למעצר בית.
המשטרה מיהרה להגיש ערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שם השופט אריאל ואגו ציין כי אין צפי לקבלת תשובות מעבדה ביחס לממצאים פורנזיים, ועל כן החליט לדחות את בקשת הערר והשאיר את החלטת השחרור על כנה.
