ועדת השחרורים במקום מושבה בכלא צלמון דנה ב-29 באפריל 2019 בבקשתו של אסיר בן 38 לשחרור מוקדם. בפני הוועדה הונח סיפורו הארוך והעגום של א', שריצה מאסר שישי של יותר מ-50 חודשי מאסר על עבירות רכוש ואלימות – את רובן ככולן ביצע על רקע ההתמכרות שלו לסמים קשים. כך למשל בתיק האחרון בו הורשע: הוא פרץ לדירה, נתפס על ידי הדיירים ובעת ניסיונו להימלט נשך את בנו הקטין של הדייר.
חברות הוועדה דחו את התנגדות המדינה, נענו לבקשת הסנגורית של האסיר, עו"ד אלינה כרסנטי, והורו על שחרור מוקדם, בכפוך לתוכנית של הרשות לשיקום האסיר (רש"א). "אנו מודעות לכך האסיר קיבל הזדמנויות שונות בעבר, כך שסביר להניח שאם הפעם יפר שוב את האמון שניתן בו, יתקשה עד מאוד לשכנע בעתיד את ועדת השחרורים לקבל הזדמנות נוספת", צוין בהחלטת הוועדה.
בהתאם לתוכנית של רש"א, ב-12 במאי 2019 א' שוחרר מ"דלת אל דלת" – מבית הסוהר צלמון לקהילה הטיפולית "מלכישוע". הוא עבר תהליך טיפולי בהתמכרות, שבסיומו עבר להוסטל והמשיך בטיפול. לפני מספר חודשים, בהתאם לתוכנית, עבר להתגורר בדירת מעבר בעפולה.
אלא שבדיוק אז פרצה מגפת הקורונה בישראל, וא' – שחווה בדידות וקשיים בדירת המעבר – שב להשתמש בסמים, תחילה באופן מזדמן ובהמשך באופן קבוע. כאשר הבין שהוא בבעיה רצינית, ביקש את עזרת הרשויות. ניסיון לשלב אותו בטיפול באשפוזית "בית חם" לא צלח, ולאחר שאושפז בבית חולים הוא המשיך להשתמש בסמים.
דווקא רש"א היתה זו שב-17 ביוני האחרון ביקשה להפקיע על רישיון האסיר של א'. מאחר שלא התייצב לדיונים, ועדת השחרורים נענתה לבקשה בהיעדרו והחליטה בהתאם להחזירו אל מאחורי סורג ובריח (5 יולי). חמישה ימים לאחר החלטת הוועדה א' הסגיר את עצמו וחזר לכלא, אולם הוא הגיש באמצעות עו"ד כרסנטי בקשה לדיון נוסף בפני הוועדה, הפעם במעמד שני הצדדים.
טרם הדיון בוועדת השחרורים פנתה עו"ד כרסנטי למפקחת הארצית ברש"א וביקשה ממנה לבחון מחדש את עמדת הרשות. בדיון שהתקיים בוועדת השחרורים (11 אוגוסט) הוגשה חוות דעת חדשה של רש"א, שלמעשה חזרה בה מבקשת ההפקעה והמליצה על טיפול בתחליף סם במרכזי טיפול בעפולה ובנצרת.
בפרקליטות ביקשו שלא לקבל את חוות הדעת החדשה, בנימוק שחזרתו של א' להשתמש בסמים מהווה לא רק הפרה של תנאי השחרור, אלא גם סכנה לשלום הציבור, מאחר שהוא עשוי לבצע עבירות פליליות כדי לממן צריכת סמים – כפי שעשה בעבר.
מנגד, עו"ד כרסנטי גוללה את סיפורו של א' וקשייו הרבים מאז שוחרר על תנאי. בין היתר סיפרה כי נקלע למצב בעייתי בתקופת הקורונה – תקופה שבה אפילו "אנשים רגילים" חוו בעיות קשות. כמו כן היא הדגישה כי לא התייצב לדיונים קודמים עקב אשפוזו בבית החולים כתוצאה מזיהום שהתפתח ברגלו עקב הזרקות סמים. זאת ועוד, הסנגורית ציינה כי א' לא פנה לבצע עבירות פליליות, אלא "זעק לעזרה" ואפילו אליה פנה פעם אחר פעם ב"שעות לא שעות" מאחר שלא ידע כיצד להתמודד עם מצבו הקשה.
א' עצמו התחנן בבכי בפני חברי הוועדה וביקש הזדמנות נוספת. הוא סיפר על הליכי השיקום שעבר, חובות כספיים שכיסה, חלומותיו על עבודה נורמלית, ושאיפתו להעניק לבתו הקטנה חיים שהוא עצמו לא חווה כילד.
חברי הוועדה ציינו בהחלטתם כי לא ברור להם מדוע כאשר רש"א המליצה על הפקעה הפרקליטות הצטרפה לבקשה זו, אולם כאשר רש"א עדכנה את עמדתה והמליצה על שיקום מחוץ לבית הסוהר – הפרקליטות התעקשה על הפקעת הרישיון והותרתו של א' בכלא. לבסוף החליטו חברי הוועדה לתת לא' הזדמנות נוספת להשתקם מחוץ לכלא, ולפיכך הורו על הארכת השחרור על תנאי, בכפוף לתוכנית החדשה של רש"א – הכוללת כאמור טיפול באמצעות תחליפי סם.
בקשת הפרקליטות לעכב את ביצוע ההחלטה לצורך הגשת ערעור – נדחתה אף היא על ידי הוועדה.
