סגנית נשיאת בית משפט השלום ברחובות, השופטת אפרת פינק, גזרה 12 חודשי מאסר בפועל על ציפורה דוד (66), שהורשעה בהתעללות בתינוק בן 11 חודשים בו טיפלה.
דוד הורשעה במיוחס לה כבר ב-11 בפברואר 2020. מעשיה, כפי שבאו לידי ביטוי בכתב האישום נגדה, פורסמו בהרחבה בכלי התקשורת השונים וזכו להדים גדולים, והגיעו עד כדי הפגנות. בסרטוני האבטחה שפורסמו נראתה מטיחה את התינוק על הרצפה מספר פעמים וחונקת אותו פעמיים, צועקת לעברו, מכניסה בכוח מוצץ ובקבוק האכלה לפיו וסוטרת על פניו.
סנגורה של הנאשמת, עו"ד ירון פורר, הגיע להסדר טיעון עם התביעה וכתב האישום תוקן במהלך המשפט, אולם הצדדים לא הגיעו להסכמות לגבי סעיף העבירה. התביעה דרשה להרשיע את דוד בהתעללות, בעוד שעו"ד פורר טען כי יש להרשיעה בתקיפה. בהכרעת הדין שניתנה כאמור לפני מספר חודשים, השופטת פינק קבעה כי יש להרשיע את דוד בהתעללות.
בעוד שהתביעה דרשה לגזור על דוד עונש מאסר במתחם של 18-48 חודשי מאסר, עו"ד פורר עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן, שהכין תסקיר בעניינה של דוד והמליץ לגזור עליה מאסר שירוצה בעבודות שירות, בין היתר לנוכח טיפול בו החלה והשפעות רגשיות על התנהגותה. התביעה טענה כי מדובר במעשים חמורים והוסיפה כי יש לגזור עונש מרתיע. הסנגור הציג מנגד את נסיבות חייה של הנאשמת וחרטתה, והוסיף וטען כי לתינוק לא נגרמו חבלות פיזיות. הוא הוסיף ותיאר את ביושה בתקשורת וברשתות החברתיות של הנאשמת, כלפיה הופנו בין היתר גם נאצות וקללות. "אות הקין שהוצב על מצחה של הנאשמת מייסר אותה יום יום ושעה שעה", אמר.
בבית המשפט העידה אימו של התינוק וביקשה לגזור על הנאשמת עונש חמור, תוך שתיארה כיצד חיי משפחת התינוק הפכו ל"סיוט מתמשך" מאז המקרים. לטובתה של המטפלת דוד העידו עדי אופי, ביניהם בתה שאמרה כי היא כועסת עליה אך הוסיפה כי הינה סבתא טובה לילדיה. דוד עצמה פנתה למשפחת התינוק לפני גזר הדין וביקשה את סליחתם.
"במעשיה של הנאשמת היה משום פוטנציאל קשה לגרימת נזק או סבל לתינוק, כפי שבא לידי ביטוי בהטחת התינוק על הרצפה ובחניקתו; הנאשמת נהגה
באכזריות, תוך הטלת אימה משמעותית, ביזוי, השפלה או דיכוי כלפי התינוק", ציינה השופטת פינק בגזר הדין, "העובדות המתוארות בכתב האישום נפרסות בעיקר על פני יום אחד, ואירוע נוסף שבו איימה הנאשמת על התינוק ביום אחר. עם זאת, ההתעללות על פני יום אחד כוללת סדרה ארוכה של אירועים אלימים קצרים. לא ניתן להפריז בתיאור פערי הכוחות בין הנאשמת ובין התינוק שהם גדולים ומשמעותיים ביותר בהינתן גילו של התינוק ותפקידה של הנאשמת כמטפלת של התינוק;
הנאשמת הטילה מרותה על התינוק והפחידה אותו; התינוק היה חסר ישע לחלוטין אל מול הנאשמת… ניתן רק להניח, כי אירוע מסוג זה עלול להוביל במקביל גם לנזק נפשי ארוך טווח, והתינוק עודנו צעיר מדי לימים על מנת להתרשם מנזק פוטנציאלי זה.
השופטת התייחסה בהחלטתה גם למחאה הנרחבת נגד המטפלת ש"נאלצה לעזוב מעצר בית זה בשל הפגנות וביוש ברשתות החברתיות, ובהמשך עברה למעצר בית בבית בתה, וגם שם נמשכו ההפגנות מחוץ לביתה. באחד המקרים הנאשמת אף הותקפה והוצאו צוו הרחקה נגד התוקפים… מחאה של הורים נגד מטפלות
או גננות הפוגעות בילדים רכים מוגנת על ידי חופש הביטוי והדעה והחופש להפגין, וניתן להבינה, גם נוכח שאט הנפש המתעוררת בשל מעשיה של הנאשמת".
"עם זאת, ולמרבה הצער, במקרה הנדון, וכפי שהתרשמתי באולם בית המשפט ובהיכל, המחאה נגד הנאשמת – ולא מצד הוריו של הקטין – עברה את גבול הלגיטימיות והיא לוותה באלימות של ממש, עד שמשמר בית המשפט נאלץ בכל דיון להגן ממש על הנאשמת… הרושם המתעורר, גם במהלך דיונים באולמי, כי המוחים מבקשים לעשות בנאשמת משפט שדה".
"מבוקשם של המוחים", הוסיפה השופטת, "אינו יכול להביא להחמרה בעניינה של הנאשמת. במדינה דמוקרטית בית המשפט הוא שגוזר את הדין בהתאם לחוק ולפסיקה ואל לא לבית המשפט לגזור את הדין בהתאם לרוח הציבורית הנושבת. למעשה, בקביעת העונש ההולם לקחתי בחשבון את הנזקים שנגרמו לנאשמת ולמשפחתה מההרשעה והביוש ברשתות החברתיות".
לבסוף, מלבד מאסר בפועל, השופטת גזרה על דוד גם שמונה חודשי מאסר על תנאי וחייבה אותה בפיצוי הוריו של התינוק בסכום של 10,000 שקל.
עו"ד פורר מסר בתגובה: "בדעתנו להגיש ערעור על חומרת העונש. מבלי להתעלם מחומרת העבירות, עדיין לטובת מרשתי יש שורה ארוכה של נימוקים לקולא וביניהם גילה, חרטתה, ההתנצלות בפני משפחת הקטין וכן שלקטין לא נגרמה שום חבלה פיזית".
