קנסות בסך 180 אלף שקל לנאשמים בפגיעה באלפי אלמוגים באילת

שתף כתבה עם חברים

חברת "מרינה דרומית דייורס" ביצעה עבודות עבור קצא"א, אך החברות לא יידעו את רשות שמורות הטבע על העבודות המתוכננות ופגעו בכ-2,600 אלמוגים

צוללנים מטפלים בנזק שנגרם (צילום: ד"ר אסף זבולוני, רשות הטבע והגנים)

בית המשפט השלום באילת הרשיע ארבעה נאשמים בפגיעה באלפי אלמוגים באילת וגזר עליהם קנסות בגובה עשרות אלפי שקלים (14 יולי). בהמשך לכך, רשות שמורות הטבע הגישה תביעה אזרחית בסך 295 אלף שקל נגד הנאשמים (15 יולי).
הנאשמים בתיק זה היו חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א) ומנהלה באותה תקופה זאב צל, וחברת "מרינה דרומית דייורס" (מבצעת עבודות תת מימיות ומפעילה מועדון צלילה באילת) ומנהלה אייל בר-ציון. הם הורשעו בעבירת פגיעה בערכי טבע מוגנים. צר ובר-ציון הורשעו גם בעבירת אחריות פלילית של תאגיד.

מהכרעת הדין עולה כי בשנת 2013 החליטה קצא"א לבצע עבודות להסרת מפגעים בנקודות קשירה של אוניות נפט באחד המזחים בנמל הנפט באילת. לאחר אישור התקציב הנדרש לכך, צל פנה לחברת מרינה לצורך ביצוע העבודה. העבודות בוצעו בין ה-5 ל-9 בינואר 2014, כאשר בר-ציון פיקח על העבודה. במהלך העבודות נחתכו חמש כלונסאות שנפלו לקרקעית הים וגרמו לפגיעה בכ-2,600 אלמוגים שנחשבים לערכי טבע מוגנים.

בית המשפט קבע כי הנאשמים היו מודעים לסיכון עקב העבודות, וכי הם היו צריכים לפנות לרשות הטבע והגנים ולדווח על העבודות המתוכננות כדי לאפשר לנציגי הרשות לפנות את ערכי הטבע המוגנים ובכך למזער את הפגיעה הצפויה.

בטיעונים לעונש הדגיש התובע של רשות שמורות הטבע, עו"ד זיו נדר, כי העבירות חסרות תקדים בחומרתן ובהיקף הנזק. התובע דרש להשית על הנאשמים עבודות שירות וקנס של 89 אלף שקל. בנוסף הוא דרש להטיל כפל קנסות, בנימוק שהעבירות בוצעו ממניעים כלכליים.
ההגנה טענה כי הנאשמים אנשים נורמטיביים ללא עבר פלילי קודם, וביקשו מבית המשפט להימנע מהרשעה ולהטיל עליהם קנס בלבד.

השופט תומר אורינוב דחה את בקשת ההגנה וקבע כי קצא"א תשלם קנס של 50 אלף שקל, סכום זהה לגובה הקנס שישלם צל. בר-ציון נקנס ב-40 אלף שקל, וכך גם החברה בניהולו.
עו"ד אבישי שדה ייצג את קצא"א ואת צל. עו"ד יעל דארבי ייצגה את המרינה ואת בר-ציון.

צילום: ד"ר אסף זבולוני, רשות הטבע והגנים

התביעה שהוגשה כאמור נגד הנאשמים על ידי רשות שמורת הטבע מתבססת על הנזק שנגרם לשונית, ועלות עבודות השיקום.
"בשל הנזקים הרבים, פקחים ואקולוגים של רשות הטבע והגנים, יחד עם חוקרים וסטודנטים מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת וצוות הצוללים של המצפה התת ימי, החלו בעבודות תת מימיות במאמץ רב לנסות ולהציל חלק מערכי הטבע שנפגעו. שברי אלמוגים רבים שגדלו על העמודים ועל השונית הטבעית, יחד עם חסרי חוליות נוספים שנפגעו, הועברו לפארק המצפה התת ימי באילת, שם הם טופלו וקובעו בסביבת האתר", נטען בתביעה.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *