"הפעלת חוק שירותי הזנות נגד הלקוחות, גברים-צרכנים, חוטאת למטרות שהוגדרו כאשר המלצנו על דרכי פעולה להפחתת צריכת הזנות, לא התכוונו אז לרדיפת גברים באמצעות עונשים והפללה בדרך הקלה אלא ליצירת שינוי חברתי בתחומי חינוך, שיקום טיפול ורווחה".
כך אומרת לאתר "פוסטה" מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, עו"ד אמי פלמור, שעמדה בראש הוועדה הממשלתית אשר המליצה על דרכים לצמצום תופעת הזנות בישראל.
ב-10 יולי ייכנס לתוקף החוק האוסר צריכת שירותי זנות בישראל. לראשונה, מי שצורך זנות או מנסה לצרוך זנות עובר עבירה פלילית מבלי שביצע עבירת אלימות או כל עבירה נלווית אחרת.
את הקנסות יטילו שוטרים שיזהו את ביצוע העבירה בשטח, הן בעקבות דיווחים למשטרה והן באמצעות פשיטות יזומות. החוק גם קובע על הנאשם חזקה (נקודת מוצא משפטית), משמע כל אדם שנקלע לבית בושת הגיע כדי לקבל שירותי מין אסורים, ועליו האחריות להוכיח אחרת.
העונש על "תפיסה ראשונה" יהיה דו"ח וקנס מנהלי של 2,000 שקל אשר יוכפל ל-4,000 שקל בעבירה שנייה, ועשוי להגיע להעמדה לדין וכתב אישום פלילי החל מהאירוע השלישי, כשלצידו קנס של עד 75 אלף שקל.
מנגד, העובדות במתן שירותי המין, הן הגורם היחיד בתעשייה הכלכלית הענפה אשר נשארות מחוץ למעגל ההפללה והענישה, עקב התפיסה העקרונית שלהן על ידי מערכת אכיפת החוק כקורבנות.
קנסות, בעיקר
יישום החוק שאושר בתקופת השרה איילת שקד נדחה מראש בשנה וחצי, כדי שיהיה מספיק זמן לממשלה להיערך ולהגדיל תקציבי רווחה, בריאות וחינוך, כדי לשקם עוסקות בזנות וגם כדי לטפל בגברים המכורים לשירותי מין. בשבועות האחרונים התברר כי "סל השיקום" לעוסקות בזנות, שאמור לכלול פתרונות דיור, סיוע כספי וסיוע בתעסוקה חליפית, רחוק מלהיות מוכן. משרד הרווחה דיווח כי רק בחודש יוני 2020 קיבל מהאוצר תקציב של 30 מיליון שקל עבור הוסטלים ודירות מעבר לנשים שורדות זנות ולטיפולים.
כדי להדגיש כי מהות החוק היא בחינוך הציבור ולא בענישה, נקבע בחוק הליך חליפי לתשלום הקנס באמצעות סדנאות טיפוליות אשר גברים צרכני זנות יוכלו להשתתף בהן (בדומה ל"נהיגה מונעת"), במקום תשלום הקנס או חלקו. לצורך הפעלת הערוץ הטיפולי נדרשה הכנסת לאשר תקנות מיוחדות, אולם אלה עדיין לא הותקנו. בהיעדרן, המרכיב היחיד שנותר בחוק העירום הוא ערוץ גביית קנסות נוסף לטובת המדינה. אופציה אחרת היא הגשת בקשה להישפט, ובצידה סיכון להכפלת הקנס.
חרף כל החוסרים, שר המשפטים החדש אבי ניסנקורן נענה ללחץ שהפעילו חברות כנסת מכל סיעות הבית והורה על תחילת אכיפה מיידית מהשבוע הקרוב. במשרד המשפטים מתרצים, כי הקפאון הפוליטי בכנסת במשך שנה וחצי מנע את אישור התקנות, כמו גם העברת תקציבי שיקום, הן עבור הנשים והן עבור לקוחות המכורים למין. בכירים במשרד המשפטים אמרו היום ל"פוסטה" כי תקנות השיקום היו מלכתחילה "תקנות רשות" ולא היוו תנאי להפעלת החוק, אך מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור, מי שהיתה הרוח החיה בעבודת משרד המשפטים ובעיצוב החוק, חושב שהיה ניתן לנהוג אחרת.
ההחמצה הגדולה
"מלכתחילה, הרעיון המדריך שלנו לא היה להפליל ולא להטיל קנסות, אלא לנסות לייצר שינוי תודעה", אומרת פלמור. "המטרה היא שינוי חברתי, לא להעניש ולרדוף גברים. זה לא היה באג'נדה שלנו, לתת מכות 'זבנג וגמרנו', ושהעולם ישתנה. הטיפול מאוד קריטי, לכן מדובר בהחמצה. המטרה היתה לתת ללקוחות הזנות הזדמנות לחשוב, לא צריך לתת להם פטיש על הראש. אני לא מאמינה בשינוי חברתי מהסוג הזה, וכך היה גם בנושא הפוליגמיה (ריבוי נשים בחברה הערבית) בו עסקתי. חוק לא ישנה את הטבע האנושי".
הוא רק יכניס יותר כסף לקופת המדינה.
"לפני הפללת הצרכן הבודד וגביית הקנסות, אנחנו כחברה צריכים קודם לוודא שלנשים צעירות יהיה פחות צורך לרדת לזנות. בוא נראה מה הקורונה עשתה בהקשר הזה, היא לא שיפרה את מצבן הכלכלי של נשים בעולם. רצינו לאמץ את 'המודל הנורדי' משבדיה (שהנהיגה 'הפללת לקוחות' לפני 20 שנה, ז"ק), אבל צריך לזכור שבמקרה של שבדיה מדובר במדינת רווחה מדהימה, שונה מישראל, וחלק ניכר מהשינוי בשבדיה התרחש בזכות השירותים החברתיים שלה. לא פעלו שם רק נגד גברים, אלא פעלו באמת לנסות ולזהות נערות ונשים צעירות בשלבי משבר ולמנוע מהן את הצורך להיכנס לעולם הזנות. בישראל רוצים להיות כמו בשבדיה, אבל לשם כך נדרשת פעולה הרבה יותר עמוקה".
פלמור צמחה בתוך מחלקת החנינות של משרד המשפטים, ויש לה יותר שנים במתקני כליאה ומוסדות שיקום לנשים וגברים מאשר לכל המחוקקות הפמיניסטיות מימין ומשמאל גם יחד. בהקשר זה היא מדגישה כי היא אינה באה בטענות למחליפתה, כונסת הנכסים הרשמית סיגל יעקובי, שנושאת בתפקיד זמני כממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים, ומתוקף כך היא רק מוציאה לפועל של החלטות ולא קובעת מדיניות. לטעמה של פלמור, בהחלט יש מקום לשאלה מה הטעם ביישום החוק ואכיפה בקיצורי הדרך ובצורה הנוכחית.
על כך שמדובר בעמדה עניינית מקצועית תעיד העובדה שפלמור מחזיקה בעמדה דומה לזו של שר המשפטים לשעבר והשר לבטחון פנים הנוכחי אמיר אוחנה, שהביא לפיטוריה וזכה לגינוי נרחב. השר אוחנה ביקש בשבוע שעבר לדחות את תחילת אכיפת הקנסות בחצי שנה כדי להשלים את התקנות של המענים הטיפוליים בחוק. כפי שצפוי לקרות בממשלה הזו, השר ניסנקורן מיד התייצב עם העמדה שכנגד.
עוזרת היועצת המשפטית של המשרד לביטחון הפנים, עו"ד בוסנה מהרט דסה, אמרה בוועדת חוקה של הכנסת בשבוע שעבר, כי השר הממונה על האכיפה בפועל מחזיק בעמדה מקצועית: "על מנת להגשים את תכלית החוק יש להתייחס אליו בראיה הוליסטית, ולא נכון לאכוף אותו רק במתן קנסות אלא לאפשר במקביל את מסלול הטיפול. החוק יצר עבירה חדשה שטרם נאסרה בחקיקה הישראלית. אכיפתה ללא סדנה טיפולית חינוכית חוטאת למטרת החוק ועלולה להיתפס כרדיפה אחרי אזרחים".
האמירה הזו טבעה בים האמירות הנלהבות של חברות הכנסת מכל המפלגות, למשל ח"כ מרב מיכאלי שאיימה, כי "אם השר אוחנה ינסה לחבל ביישום החוק ולמנוע את כניסתו לתוקף מיד כמתחייב, הארגונים יפנו לבית משפט העליון בשל כך שתקנות רשות אינן מהוות עילה למניעת יישום חוק. העובדה שהגענו ציבורית להבנה שזנות היא דבר לא לגיטימי, זה יום גדול".
הגברים עבריינים, הנשים קורבנות
עיון בדוח הצוות הבין משרדי לבחינת "הכלים לצמצום צריכת זנות" בראשות פלמור שהוגש בינואר 2018, מצביע על תמונה אחרת. "הרוב המוחלט של הנשים העוסקות בזנות הן אזרחיות ישראל; הרצון של רובן הוא להפסיק לעסוק בזנות; היותו של אילוץ כלכלי סיבה מרכזית לתחילת העיסוק ולהמשכו; נשים המבקשות לנטוש את עיסוקן בזנות מתמודדות עם קשיים מגוונים, חלקם מבניים ונוגעים למסגרות הטיפול והסיוע".
כבר במבוא לדו"ח כתבה פלמור: "כמי שמאמינה שאין תחליף למהלכים מעמיקים וסבלניים על מנת להשפיע על חוליים חברתיים, הקמתי צוותי משנה שיעסקו בסוגיות של חינוך ותודעה, טיפול ושיקום, בנוסף לצוות שעסק במשפט (אכיפה וחקיקה). בידיה של המדינה היכולת לפעול בכל הכלים החינוכיים, הטיפוליים והרווחתיים על מנת למנוע את כניסתם של נערות ונערים, נשים וגברים למעגל הזנות".
הצוות בראשות פלמור הדגיש כי "בטרם פתיחה באכיפת עבירה פלילית של צריכת שירותי זנות, יש לעשות שימוש באמצעים חינוכיים… על מנת להצדיק הטלת איסור פלילי על צריכת שירותי זנות יש לוודא, שקביעת העבירה תשיג את התכלית המבוקשת של צמצום נזקי הזנות ולא תגרום לנזק גדול יותר כגון הורדת תופעת הזנות למרחב סמוי ומחתרתי; פגיעה בנשים בזנות נוכח צמצום מספר הלקוחות, באופן שמגביר את התחרות בין הנשים בזנות, פוגע ביכולת המיקוח שלהן ומאלץ אותן להסכים לתנאים שלא היו מסכימות להם קודם לכן".
בתחום הטיפול בלקוחות, הצוות המליץ על קבוצה פסיכו-חינוכית קצרת מועד לגברים צרכני זנות באשר תכלול סדנא ומפגשים טיפוליים, שמטרתה הרחבת ידע, פיתוח מודעות ושינוי עמדות, ותוכנית טיפול מוגברת לצרכני זנות רצידיביסטים, בדומה לתוכניות הקיימות באנגליה, קנדה וארה"ב.
לפי הדו"ח, המודל פועל ב-28 ערים בארה"ב וקנדה, כחלק מהמאבק בסחר בנשים וללקוח שנתפס צורך זנות, ניתנת בחירה בין שתי אפשרויות — העמדה לדין או השתתפות בקורס ותשלום קנס. פחות מחמישה אחוזים מהגברים שהשתתפו באחד מהקורסים בארה"ב, שבו ונתפסו רוכשים שירותי זנות. על פי הדו"ח, המוטיבציה הפמיניסטית המובילה במדינות אשר העדיפו את הפללת הלקוחות היתה לקדם את תפיסתם כעבריינים, "כך שתפחת הנטייה לראות בנשים הקורבנות אשמות במצבן", וזה כנראה לב העניין.
ניסנקורן פמיניסט רדיקלי, ואוחנה דואג לקהילה הגאה. ומי ידאג לסטרייטים ?
הפמינאציות…הן והזונות מתחרות על אותם משאבים: בולבולים וכסף.
מצאו דרך לחסל את המתחרות .
ניסנקורן מלקק ת ח ת וצבוע
יש פה סך הכול אינטרס פמניסטי, של העצמת נשים ודיכוי הגברים. מספיק ששומעים את מרב מיכאלי מדברת וכל המבין קצת בפסיכולוגיה יודע עם מי יש לו עסק… אין פה שום דאגה לנשים העוסקות בזנות, עובדה שתקציב מיוחד, שאושר סוף סוף, לאזיקונים אלקטרוניים שגברים עם צו הרחקה יחויבו לענוד, לא יצא לפועל… על כך לא תנקוט מיכאלי שום צעד, אבל להטריד את בית המשפט העליון ולסתום עוד יותר את המערכת, היא תרוץ בשמחה.