פרקליטיו של איתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון לשעבר, ממשיכים במאבקם לביטול הרשעתו של מרשם (ב-11.11.2019) בקבלת שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון, שנקבעה על ידי השופטת לימור מרגולין-יחידי מבית המשפט המחוזי בתל אביב. כזכור, לאחר הרשעתו עתר שמעוני לעליון בעקבות שיבוצה של השופטת מרגולין-יחידי לדון באישומים נגדו. בעתירה טענו עורכי הדין מנחם רובינשטיין וברק כהן כי שיבוצה של השופטת, כחודש לפני סיום מינויה הזמני בבית המשפט המחוזי, פגע במרשם והכרעתה ניתנה ללא סמכות.
עורכי הדין השיבו לאחרונה לתגובת מרגולין-יחידי ואיתן אורנשטיין (נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב) לעתירה, וטענו כי השניים לא מסרו בתגובתם לבג"צ כל הסבר למינויה של השופטת לניהול המשפט של שמעוני. האחרון דרש מהמשיבים לתת הסבר לכך שהשופטת ניהלה תיק גדול מימדים במשך שנתיים, לאחר שתם תוקף מינויה בפועל לבית המשפט המחוזי. סנגוריו של שמעוני דורשים את ביטולה של הכרעת הדין בשל חוסר סמכות השופטת, אשר הודיעה על פרישה מיד בסיום הדיונים בתיק, מבלי לתת גזר דין.
אתר "פוסטה" חשף לראשונה בחודש דצמבר 2019 כי נשיאת בית משפט העליון אסתר חיות הענישה את השופטת מרגולין-יחידי בכך שמנעה את מינויה הקבוע לבית המשפט המחוזי, בעקבות פגישת לובי פוליטי שעשתה השופטת אצל ראש לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נוה (אשר לא היה באותה עת חבר הוועדה למינוי שופטים) על מנת לקדם את מינויה הקבוע. כאמור, מינויה בתיק שמעוני בוצע על ידי נשיא בית המשפט שלושה שבועות בלבד לפני מועד סיום כהונתה הזמנית בבית המשפט. עורכי הדין רובינשטיין וכהן טוענים כי על הנשיא אורנשטיין והשופטת הפורשת היה למסור תגובה עצמאית ונפרדת, כל אחד מטעמו לבג"צ, ולא "תגובה מערכתית מאוחדת" כפי שעשו באמצעות פרקליטות המדינה, שיש בה לכאורה כדי לטייח את העובדות.
תגובת הנהלת בתי המשפט והמשיבים הייתה כי העתירה צריכה להידחות על הסף, מפני "השיהוי" שבהעלאת הטענה כנגד סמכותה של השופטת. עו"ד רובינשטיין גילה כי הסמכות מצויה בסימן שאלה לכאורה, הסבירו השופטים, רק אחרי פרישתה של השופטת מבלי השלמת ההליכים בתיק עד למתן גזר הדין. לפי השופטת והנשיא אורנשטיין, זוהי אשמת עו"ד רובינשטיין שלא טרח ובדק מבעוד מועד את סמכות מינויה של השופטת, ולא העלה את הטענה בתחילת ההליך.
בתגובת העותר לבג"צ, השיב עו"ד רובינשטיין כי "זו דרך מוטעית לפטור מאחריות את המשיבים, שאמורים היו לדעת כי מינויה של המשיבה עומד להסתיים כעבור שנה. האם מוטלת חובה על כל עו"ד קודם שינהל תיק פלילי, לבדוק את שאלת מינוי השופט העתיד לשבת בדין? אוי לנו אם תוחזק ישיבת שופט על כס השיפוט כטעונת בירור מתמיד".
שאלה של מקצועיות
הנשיא אורנשטיין אף הוסיף בתגובתו לעתירה כי ההחלטה על מינוי השופטת בתיק שמעוני התקבלה עקב מקצועיותה בתיקי צווארון לבן ועל רקע מחסור בשופטים פנויים. על כך כותבים העותרים "כיצד מחסור בשופטים ומקצועיותה של השופטת מתיישבים עם אי מינויה לשופטת קבועה בבית המשפט המחוזי בתל אביב? היה צריך להיות ידוע הן למשיב (אורנשטיין) והן למשיבה (מרגולין-יחדי) כי תוקף מינויה לשופטת זמנית עתיד לפוג בעוד פחות מחודש ימים מעת שהועבר לה התיק הפלילי לטיפולה, כאשר על פי מספרם הרב של העדים, היקף החומר כולל מספר הנאשמים, היה ברור כי משפט זה יתארך ויפליג הרבה מעבר למועד תום תקופת מינויה הזמני".
בהקשר זה נטען גם כי הנשיא אורנשטיין לא הסביר "מדוע השופט מרדכי לוי, שבפניו החל להתברר התיק, וקבע מועדי הוכחות לאחר קיום ישיבת הקראה וקדמי משפט, לא היה יכול להמשיך ולדון בתיק ומדוע הועבר זה למשיבה. ההחלטה למנות את המשיבה ליישב בדין בתיק בעל משך זמן רב לשמיעתו במגבלת תוקף מינויה הזמני היא החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני, כאשר לפחות למשיבה היה הדבר צריך להיות ברור. מול שיקולי יעילות ומקצועיות, עומדת החובה לפעולה שלטונית שתיעשה מתוך סמכות". המשך יבוא בדיון בפני בג"צ.
