"כולנו מסתכלים על הטלפון בזמן הנהיגה… כולנו מסתכלים בווייז. לכולנו יש מזל שאנחנו לא עושים דברים נוראים ביום יום.. מהצד השני נמצא אדם נורמטיבי שלא אמר אני הולך להרוג.. חלילה וחס זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. בואו נהיה ישרים עם עצמנו זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו.. אלו התיקים הכי קשים מבחינת תחושת צדק.. זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו.. שום דבר לא יעשה תיקון, לא ענישה ולא אם אור סיהאצ'י תהיה אומללה. אני משתתפת בצערכם ויודעת שבסופו של יום לא תישארו עם פחות כאב".
אלו דברים שאמרה השופטת מיכל ברק נבו מבית משפט המחוזי מרכז להורים ולחברים לכיתה של ליאל בבלר, הולכת רגל צעירה בת ה-16 אשר נהרגה בתאונת דרכים. הדברים נאמרו דקות ספורות לאחר הקראת פסק דין של הנהגת הצעירה אור סיהאצ'י אשר דרסה את ליאל והורשעה בסעיף של גרימת מוות ברשלנות ולא בסעיף ההריגה (המתה בקלות דעת) כפי שיוחס לה בכתב האישום המקורי.
משפחת בבלר וחבריה קיבלו ברגשות מעורבים את הכרעת הדין, שכן לטענתם הנהגת הדורסת דיברה בטלפון ולכן עברה באדום וגרמה לתוצא הקטלנית. השופטת ברק נבו אשר הבחינה בכך נשארה איתם באולם וניהלה איתם דיאלוג מחוץ לפרוטוקול אשר משקף דילמות מחיי היום יום בבתי המשפט, הכל בנסיון להסביר להם ברגישות וממקור ראשון את מהות פסק הדין על רקע הראיות שהוצגו בפניה והרפורמה בעבירות המתה.
נסיעה ברמזור אדום
לפי עובדות כתב האישום, ב-26 מאי 2017 נסעה הנאשמת מחוץ לקניון הזהב בראשון לציון והתקרבה לאי תנועה מתחת לרמזור בו עמדו הולכי רגל, בינהם ליאל בבלר המנוחה ושלושה מחבריה. הנאשמת הגיעה לצומת כאשר הרמזור התחלף כבר לאדום במשך שלוש שניות וחצי לפחות, אולם היא המשיכה בנסיעה מהירה והתנגשה ברכב אחר, כתוצאה מההתנגשות סטה רכבה של הנאשמת לעבר אי התנועה ופגע בעוצמה בליאל וחברה שלה, התנגש בעמוד של הרמזור והתהפך.
הנהגת אור סיהאצ'י יצאה מרכבה וצעקה "מה עשיתי, מה עשיתי.. אני לא רוצה לשבת בבית סוהר". בבלר פונתה לבית חולים במצב אנוש עם חבלות בראש ונפטרה כעבור מספר ימים, ונגד הנהגת הוגש כתב אישום באשמת הריגה.
בתשובתה לכתב האישום כפרה סיהאצ'י בהאשמות נגדה, היא טענה שהיא נסעה בירוק ואילו הרכב השני נסע באדום. סניגורה, עו"ד דוד קולקר, טען שלא ניתן להוכיח כי מרשתו חצתה את הצומת באור אדום. מנגד, התובעת עו"ד שרה טל מפרקליטות מחוז מרכז טענה לאורך המשפט כי כתב האישום הוכח במלואו.
השופטת ברק נבו הרשיעה את סיהאצ'י באחריות לתאונה בהסתמך על עדות נהג אחר שעצר בצומת בזמן שסיהאצ'י עברה על פניו, ועל חלק נוסף בעדותו בה הוא סיפר על קריאות השבר של הנהגת הדורסת לאחר התאונה. השופטת גם התייחסה לעדות הנהגת ברכב השני, שבגלל ההתנגשות בינהם סטה הרכב של הנאשמת, פגע במנוחה והתהפך.
לגבי סיהאצ'י כתבה השופטת: "התרשמתי שהנאשמת התאימה עדותה, בנקודות מסוימות, לפי נוחותה, ולא תמיד מסרה אמת, או אמת מלאה, כפי שידעה אותה.. תשובת הנאשמת משאירה רושם של התחכמות, התנצחות או התחמקות".
השופטת התייחסה למחדלי החקירה שהעלתה ההגנה במהלך המשפט. אחד המחדלים שצוינו בפסק הדין הוא, שבוחן התאונה לא בדק את מהירות הנסיעה ברכב הפוגע. בהקשר זה היא מתחה ביקורת על קצין הבוחנים רפ"ק אלכס מוגילביץ שלא הואיל להגיע לבית המשפט. שוטר אחר, נטען בפסק הדין, גבה בזירת התאונה עדות מעד ראייה אבל העדות לא נמצאה בחומר החקירה.
השופטת התייחסה גם לטענה שהעלתה התביעה בסיכומים, על כך שהנאשמת האיצה את המהירות ודיברה בטלפון הנייד, אלא שטענה חמורה זו לא נטענה בכתב האישום והשופטת העירה שהיא גם לא הוכחה במהלך המשפט.
מחדלים בחקירה אינה סיבה מחייבת לזיכוי, עם זאת בנימוקי ההרשעה הבהירה השופטת שכדי להרשיע בהריגה, או המתה בקלות דעת לפי החוק החדש, צריך להוכיח מחשבה פלילית. כלומר יש להוכיח כי לנאשמת היתה מודעות לאפשרות התרחשותה של התוצאה הקטלנית. "אין בנמצא ראיות מספיקות להוכחת יסוד נפשי של קלות דעת, אלא רק של רשלנות רגילה", נמקה השופטת.
בתום הדיון השופטת כאמור דיברה עם בני המשפחה, שבנוסף למורת רוח שלהם מהתוצאה שאלו את השופטת מדוע היא לו שוללת לצמיתות את רשיון הנהיגה של סיהאצ'י. השופטת השיבה כי אין חוק שמתיר לה לעשות דבר כזה.
התובעת בתיק, עו"ד שרה טל, גם היא נדרשה לשאלות בני המשפחה בסיום הדיון, ולדבריה היא הופתעה מאוד מהתוצאה. בני משפחה של המנוחה אמרו ל"פוסטה" כי בכוונתם ללמוד לעומק את הכרעת הדין לפני שישקלו את צעדיהם הבאים.
תגובת הסניגור עו"ד דוד קולקר: צר צלי על משפחת המנוחה ועל הנאשמת. התוצאה הילדה המכונה לטעמי היא זיכוי מלא. בחומר הראיות טמונה ראיית זהב אשר לפי תוכנית הרמזורים משמעותה הנאשמת נכנסה לצומת באור ירוק. הטענה לא נסתרה ואי אפשר לסתור אותה. לכן התוצאה הסופית לא יכולה לעמוד. לזכות מהריגה ולהרשיע בגרם מוות מזמין לחשוב שהכרעת הדין היא סוג של פשרה בעולם של כמעט 100 אחוזי הרשעה. עצוב ומייאש.
את השופטת הזו צריכים לפטר במהירות… לא מכבדת את מערכת המשפט… אם הדורסת היתה הורגת בן של שופט,היתה מקבלת הדורסת השקרנית 12 שנות מאסר, אבל הקורבן, נערה רגילה בלי קשרים לקליקת המשפט אז חייה זולים מאוד. הדורסת ששיקרה על דוכן העדים ועברה באדום וכתוצאה מכך לקחה חיים של נערה חפה מפשע צריכה להיות בכלא לשנים רבות ואת רישיונה יש לשלול לצמיתות…. ככה זה כשהשופטת מרחמת על העבריינים במקום על משפחת הקורבן ועל החברה בכלל. ביזיון, זו המילה המתאימה לשופטת ולפרקליטות אשר אחראיות באופן ישיר למחדל הבזוי הזה…. זו הסיבה שאין אמון של הציבור בבתי המשפט ובפרקליטות, כי הענישה מגוחכת וכאשר לא מדובר בקורבן מקושר, העונשים קלים ולא מרתיעים כלל, והעבריינים חוזרים לרחוב במהירות ופוגעים בקורבנות נוספים והדם על הידיים של השופטים והפרקליטות שכל מה שמעניין אותה זה אחוז הרשעות
זו שופטת שלא ברור כיצד פילסה דרכה לתפקידה. מקצועיותה שנויה במחלוקת והיא עוף מוזר בקרב השופטים. הדבר ניכר בכל פסקי דינה. מצטרף לתגובה מעליי
זה פסק דין תמוה שניתן עי שופטת שנויה במחלוקת עוף מוזר בקרב השופטים
פסק דין מכעיס של שופטת שנויה במחלוקת. היא עוף מוזר בקרב השופטים