חשוד בדקירה נשאר במעצר 48 שעות במהלך סוכות, למרות שתי החלטות שחרור שניתנו בעניינו לפני החג, ועקב התנהלות מזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, שלא טיפלה בערר שהגיש סנגורו על עיכוב ביצוע השחרור ערב החג ובצאתו. בעקבות פניית סנגורו של החשוד, עו"ד אמיר נבון, בבקשת רשות ערר לבית משפט העליון, מתח השופט אלכס שטיין ביקורת גם על המשטרה והתנהלותה בפרשה, אף שבסופו של דבר הותיר את החשוד במעצר.
החשוד, אסמאעיל אבו אלהווא, נעצר לפני שבוע בחשד שהיה אחד ממספר רעולי פנים שדקרו אדם אחר בירושלים. בהארכת המעצר השלישית שהתקיימה ביום חמישי (10 באוקטובר), הורה שופט בית משפט השלום, ביאלין אלעזר, על הארכת מעצר נוספת עד ראשון, ערב סוכות (13.10), אך הוסיף באותה החלטה תנאי שחרור מפורטים, שיכנסו לתוקף ערב החג, במידה שהמשטרה לא תגיש הצהרת תובע המקדימה כתב אישום.
מסיבה לא ברורה, המשטרה לא טרחה להגיש ערר על החלטת השופט אלעזר, ובמקום זאת הגיעה ערב החג לבית המשפט עם בקשה להארכת מעצר רביעית, ללא הצהרת תובע, ובניגוד להחלטת השחרור המפורשת שניתנה בדיון הקודם. כדי לעקוף את המכשול, בקשת המעצר נפתחה כהליך חדש, ולא במסגרת התיק בו ניתנו החלטות בית המשפט הקודמות. עו"ד נבון התריע שמדובר בערר לא חוקי, במשטרה הסבירו שמדובר בבקשה במסגרת "עיון חוזר".
שופטת השלום מירית פורר, כמו השופט אלעזר לפניה, דחתה את הבקשה והורתה על שחרור החשוד. הפעם המשטרה הודיעה שתגיש ערר כחוק, ומאחר שמדובר היה בערב חג קיבלה מהשופטת עיכוב ביצוע למשך 48 שעות עד אחרי החג.
עו"ד נבון קיבל הודעה על הערר המשטרתי, ומיהר לבית המשפט המחוזי כדי למסור ערר נגדי על עיכוב השחרור. טרם כניסת החג פגש בבית המשפט מאבטחים, שהבטיחו למסור את בקשת הערר למזכירות, ודרכה לשופט התורן, על מנת שיורה על שחרור או יקבע דיון למוצאי החג.
אלא שבמוצאי החג התברר שלא נקבע דיון, ושופט תורן אפילו לא עיין בבקשה, מאחר שבהוראת המזכירה הראשית, הערר אוכסן בכספת בית המשפט עד למחרת החג (יחד עם הערר המשטרתי על עצם השחרור). עו"ד נבון כתב למזכירת בית המשפט: "אדם עצור, מבלי ששופט נחשף לערר שהגיש כבר לפני למעלה מ-24 שעות. אין עוד מדינה בעולם המערבי שיכול שיקרה בה דבר כזה". כך או כך, המשטרה השיגה את מבוקשה להשאיר את החשוד במעצר עוד יומיים, למרות ההחלטות לשחררו. לבסוף, הדיון בבית המשפט המחוזי נערך למחרת החג, חצי שעה בלבד לפני פקיעת מועד עיכוב הביצוע.
עו"ד נבון לא אמר נואש, ופנה עוד במוצאי החג לבית משפט העליון על מנת שיורה על שחרור מחמת הליכי מעצר לא חוקי, או על הקדמת דיון הערר בבית המשפט המחוזי. בשלב זה, הסתפק השופט שטיין מבית משפט העליון בהרעפת דברי שבח על הסנגור, מבלי להתערב בהחלטות ערכאות שמתחתיו.
"הסניגור לא חסך את זמנו ואת המאמצים שהשקיע בנסיעות בינעירוניות, כדי להגיש את הערר ולהביא לשמיעתו בו ביום, חרף תקופת החגים הבאה עלינו לטובה. היתה זו התנהלות מקצועית ראויה ונכונה, שצריכה לעורר הערכה אצל כל מי ששם את חירות האדם נר לרגליו", כתב השופט שטיין, "ברם, היא לא הביאה לתוצאה המיוחלת…שעה שהשופט דורות (השופט המחוזי התורן) קיבל את הערר לידיו בחלוף שעות ארוכות לאחר הגשתו".
השופט שטיין ביקר הן שופט בית משפט השלום, אלעזר, שמונה לשיפוט בתחילת 2019, על החלטתו ששילבה הארכת מעצר עם קביעת תנאי שחרור למפרע, והן את המשטרה, שהגישה בקשה להארכת מעצר נוספת במקום להגיש ערר. "שופט מעצרים, יסודי ומנוסה ככל שיהיה, איננו נביא, ואין ביכולתו לחזות התפתחויות בחקירה אשר יכול שתחולנה במשך 72 שעות של עבודה משטרתית מאומצת", כתב השופט שטיין. "מטעם זה, הנני סבור – כפי שטוען הסניגור – כי המדינה היתה חייבת לערור על החלטת השופט אלעזר בסמוך לאחר נתינתה". השופט קבע כי "במצב שנוצר, זכותו של המבקש לשחרור בתנאים מגבילים הועמדה בסכנה…התקלות שאירעו פגמו בתקינות הליכי המעצר".
עם זאת, קבע השופט שטיין כי המדינה פעלה בתום לב, ובהחלטה שנתן למחרת החג אף נמנע מלהתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שניתנה מספר שעות לפניו – לקבל דווקא את ערר המשטרה. זאת עקב השתנות הנסיבות: על רקע ה"תקלות" שאליהן התייחס בית המשפט בלשונו המתונה, המשטרה השכילה לנצל את היומיים שניתנו לה "במתנה", והגישה הצהרת תובע שהביאה לביטול החלטות השחרור הקודמות.
למרות זאת, עו"ד נבון שבע רצון מביקורתו של בית המשפט העליון על הליך המעצר. "לעולם נעמוד ונשמור על חשוד שזכויותיו הופקרו", הבהיר. "כשנראה התנהלות משטרתית שמזלזלת בבית המשפט ומעמידה את שלטון החוק בסכנה, נהיה שם לעמוד ולהגן גם על החשוד וגם על בית המשפט, מפני מי שיזלזל בסמכותו".
ממשטרת ישראל לא התקבלה תגובה רשמית, אך במשטרה ראו את החלטת בית המשפט המחוזי להשאיר את החשוד במעצר כאישור לכך שפעלו באופן סביר.
מהנהלת בתי המשפט לא נמסרה תגובה עקב חופשת החג.
