למרות התנגדות המדינה: שחרור מוקדם למנכ"ל ישיבה שגנב שלושה מיליון שקלים

שתף כתבה עם חברים

שנתיים קוצרו ממאסר של כארבע שנים וחצי, למרות שהאסיר לא שילם פיצוי של מאות אלפי שקלים מאחר שהוא פושט רגל

גם מנהלי הישיבה התנגדו לשחרורו (אילוסטרציה: רוי אלימה, פלאש 90)

ועדת השחרורים בכלא מעשיהו אישרה קיצור שליש ממאסרו של א"ג, מנכ"ל ישיבה לשעבר, שרימה וגנב ממעסיקיו שלושה מיליון שקלים ונדון לכארבע וחצי שנות מאסר. על פי כללים שהחילו ועדות השחרורים בחודשים האחרונים, שמותיהם של האסירים המבקשים שחרור מוקדם בוועדות, אינם מתפרסמים כברירת מחדל.

הפרקליטות התנגדה לשחרורו של א"ג, מאחר שלא שילם פיצוי של 300 אלף שקלים שהוטל עליו לשלם למעסיקיו, במסגרת גזר הדין הפלילי. הפרקליטות טענה גם כי לפני האסיר זמן מאסר ממושך נוסף (שחרורו המלא רק בעוד שנתיים), וכן שעליו לעבור הליכים טיפוליים נוספים בכלא. גם מעסיקיו לשעבר, בישיבה ובחברה בבעלות בניו של ראש הישיבה, פנו לוועדה בכתב והביעו התנגדותם לשחרור מוקדם. יצוין כי השחרור כולל ניכוי שליש בתוספת קיצור מנהלי של חודשים נוספים, על פי חוק השחרור המנהלי.

מנגד, טענו הסנגורים עו"ד רותם טובול ועו"ד קובי אביטבול ממשרדה, כי לפי ההלכה של בית משפט העליון, אי תשלום פיצויים לקרבנות אינו מונע קיצור שליש, במידה שלאסיר אין יכולת אובייקטיבית לשלם. א"ג הוכרז כפושט רגל בהליך אזרחי שפתחו נגדו נושיו, וחויב לשלם כ-500 שקל בחודש לקופת הכינוס.

"מאחר והאסיר פושט רגל, ובהתאם להלכת סטצ'נקו, בנסיבות אלה יש מקום לשחרר את האסיר שחרור מוקדם", אמרה עו"ד טובול לחברי הוועדה בראשות השופט בדימוס יצחק שנהב. בעניין סטצ'נקו, נקבע בבית משפט עליון, כאמור, כי לא יימנע מאסיר שחרור מוקדם רק מאחר שלא שילם פיצוי פלילי לקרבנותיו, במקרה בו הוכח שאין לו מקורות לבצע את התשלום, ובתנאי שהשלים הליך שיקום נדרש בכלא.

עו"ד טובול אמרה כי "האסיר ראוי לשחרור על פי ההליכים הטיפוליים שעבר", וחברי הוועדה הסכימו, חרף התנגדות המדינה. ועדת השחרורים נימקה: "בהתאם לדוח גורמי הטיפול, נראה כי האסיר עבר הליך טיפולי משמעותי, לרבות תהליך טיפולי ייעודי לעברייני מרמה. הוא הפנים את חומרת מעשיו והופנה לתכנית טיפולית מחוץ לכותלי הכלא".

בעניין הפיצוי שנקבע בבית המשפט והאסיר לא שילם מחמת חוסר אמצעים ופשיטת רגל, ציינה הוועדה כי "בנעליו נכנס הנאמן שמונה בהליך פשיטת הרגל, הפועל לתפיסת רכושו, קבלת הכספים וחלוקתם בין הנושים".

עו"ד רותם טובול

באותה סוגיה עקרונית נכתב בהחלטה, כי "חברי ועדת השחרורים נתקלים לעתים קרובות באסירים הראויים לשחרור, אך מה שמעכב את שחרורם הוא אי יכולתם לשלם את הפיצוי, והשאלה הנשאלת היא האם אכן אין ביכולתם לשלם, ובסמכות המרכז לגביית קנסות לקבוע אם כך הם פני הדברים.

"בענייננו, משהוכרז האסיר כפושט רגל, לא יכול להיות ספק שהוא איננו יכול לשלם את הסכום, וכי רכושו וזכויותיו הכספיות יילקחו ממנו על ידי הנאמן אשר יעביר את הכספים לנושים. האסיר משלם לנאמן תשלום חודשי קבוע ורצוף (500 שקל לחודש) בהתאם לקביעת בית המשפט, וחזקה על בית המשפט שבחן את יכולתו לשלם…זהו מאסרו הראשון של האסיר, הוא אדם נורמטיבי ממשפחה נורמטיבית, הביע חרטה גמורה על מעשיו, הרושם הוא כי החרטה היא כנה והוא מתבייש במעשיו".

הוועדה קבעה אף כי קרבנות מעשי ההונאה של א"ג שפנו לוועדה, לא היו רשאים להגיש את עמדתם בנושא השחרור, אף שעשו זאת באמצעות נציגת הפרקליטות. זאת מאחר שחוק זכויות נפגעי עבירה קובע כי זכאים להגיש את עמדתם בנושא שחרור מוקדם, רק נפגעי עבירות מין ואלימות. כשמדובר בנפגעי עבירות הונאה, היה עליהם להגיש תחילה בקשה ולקבל את רשות ועדת השחרורים להציג את עמדתם.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *