בפרקליטות מיסוי וכלכלה מתקיימים בימים אלה שימועים באחת מפרשות הלבנת ההון והונאות המס הגדולות של השנים האחרונות, שזכתה לשם "דג הזהב". הפרקליטות שוקלת העמדתם לדין של עשרה סוחרי זהב ונותני שירותים פיננסיים, בגין סחר בשווי חצי מיליארד שקל בזהב מוברח שמקורו ברשות הפלסטינית, הלבנתו באמצעות כיסוי חשבונאי כוזב וקבלת החזרי מע"מ בשווי 70 מיליון שקל במרמה, וחלוקתם בין כל השותפים וחוליות השרשרת.
יחידות חקירה של המשטרה (ימ"ר ש"י) ושל רשות המסים (יהלום, מכס ומע"מ), ישבו על החשודים והמעורבים בהאזנות סתר במשך שנה וחצי. לפחות לגבי היחידה המרכזית במחוז ש"י, בחירתה לניהול החקירה לא מובנת מאליה, שכן מדובר ביחידה חסרת ניסיון בתיקים כלכליים בהיקף כזה. יש לציין כי בימים האחרונים נסגרו תיקים נגד סוחרים פלסטיניים שנחשדו בהברחה, אולם לחשודים הישראלים בפרשה נמסרו הודעות על כוונה להגיש כתבי אישום נגדם ונערכו להם שימועים.
ל"פוסטה" הגיעו כתבי החשדות שהוציאו נציגי הפרקליטות, עוה"ד ניר מסורי ורועי ברק, לחשודים, בהם מספר דמויות מרכזיות: גיא רודניצקי, בעל מפעל זיקוק זהב בפתח תקוה; חנוך פרוינד, סוחר זהב ובעל חנות בפרדס חנה; ולרי ישראלוב, בעל מפעל צורפות, וארנון מיק, יצואן זהב, מנהל חברת קראטיקה.
לפי כתב החשדות, בשנים 2016-2017 רכש פרוינד באמצעות רודניצקי זהב שמקורו בסוחרים פלסטיניים, בשווי 503 מיליון שקלים, ללא תיעוד וללא דיווח. בסיוע ישראלוב, דאג פרוינד לרכוש חשבוניות כיסוי מחברות שונות. מדובר בחשבוניות פיקטיביות לכאורה, מחברות קש שאין להן שום קשר לעסקאות, אך הן איפשרו את החדרת הזהב השחור לשוק הישראלי והכשרתו, מבלי ששולם בגינו המס.
בשלב הבא, מכר פרוינד את הזהב ללקוחות שונים, העיקרי בהם הוא היצואן מיק, שמכר את הזהב ללקוחות בחו"ל. בעסקאות ליצוא זהב מישראל יש הטבה של מס בשיעור אפס, כך שהיצואנים זכאים להחזר מלא מרשויות המס של המע"מ שאותו שילמו לספקים מהם רכשו את הזהב.
לפי כתב החשדות, פרוינד הוציא למיק, לכאורה כחוק, עבור הזהב שמכר לו חשבוניות על שמו בסך כחצי מיליארד שקלים, הכוללות את המע"מ בסך 70 מיליון שקל. התמורה הועברה על ידי פרוינד, לפי החשד, לפריטה בצ'יינג'. בהמשך, מיק קיבל החזר על המע"מ מהמדינה בעסקאות היצוא שערך.
לפי החשד, כל הסוחרים בשרשרת המכירה גזרו קופון על חשבון המדינה, בשווי מע"מ העסקאות. פרוינד קיזז לכאורה חשבוניות פיקטיביות בצד ההוצאות על הזהב השחור שאותו רכש, מבלי שהעביר את המע"מ לספקים, ומנגד סיפק למיק "חשבוניות הלבנה" מהחברה שלו, ובכך איפשר לו לפי החשד לקבל החזר מע"מ על יצוא זהב, שמלכתחילה לא שולם בגינו מס.
כל שווי העסקאות בזהב השחור ותמורתן הועברו, לפי כתב החשדות, על ידי פרוינד לפריטה בצ'יינג', וסכום המע"מ שהתקבל במרמה חולק כאמור בין כל חוליות שרשרת הסחר. הכספים שגלגלו פרוינד והאחרים, בסך חצי מיליארד שקל, החשבוניות הכוזבות, וכספי המע"מ שלפי החשד נשארו אצלם, מהווים לפי הפרקליטות רכוש אסור על פי חוק איסור הלבנת הון.
עם זאת, בשבוע שעבר חלה התפתחות מעניינת, שלדברי פרקליטי החשודים סודקת את החוליה הראשונה בשרשרת הנטענת של הסחר בזהב. לפני כשנה וחצי, עם מעצרם של כלל החשודים, נעצרו על ידי משטרת ישראל בשילוב כוחות הביטחון, גם שלושה סוחרי זהב מהצד הפלסטיני, ברמאללה. אלו, מגדולי הסוחרים ברשות הפלסטינית, היו לפי החשד החוליה הראשונה בהכנסת הזהב המוברח לישראל, לרודניצקי ולפרוינד.
מהסוחרים הפלסטינים נתפס זהב גולמי ומעובד בשווי מיליוני שקלים. הם נעצרו והובאו לבית המשפט הצבאי בעופר, ויוחסו להם עבירות חמורות של חשד למימון טרור באמצעות הכנסות המכירה לישראל. החשד נסמך על העובדה שבין היתר, הם היו בקשר גם עם סוחר עזתי, שהיה בעל אישור כניסה לישראל אבל נחשד בקשר עם חמאס.
נגד שניים מהסוחרים הפלסטינים התיק נסגר. השלישי, נאדר דאוד סאבא, הועמד לדין בבית המשפט הצבאי בגין עבירה על "צו הכנסת כספים לאזור" של מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון. הצו, שמקביל לחוקי הלבנת הון בישראל, מחייב את תושבי הרשות הפלסטינית להצהיר על כספים שהם מכניסים לאזורם.
לפי כתב האישום, במשך עשור, בין השנים 2007-2017 הכניס הסוחר הפלסטיני דרך מעברים שונים סכומי כסף גבוהים, מטילים, מטבעות, אונקיות זהב ותכשיטים ב"שווי רב", מבלי שדיווח על הכנסתם. הסוחר וחבריו, שהתיק נגדם נסגר, יוצגו על ידי עורכי הדין ניר ישראל וסימון חדאד.
בסופו של דבר, הסדר הטיעון שהוצג בשבוע שעבר בבית המשפט הצבאי כלל רק קנס של 400 אלף שקל ומאסר על תנאי. ההסדר קבע כי כל התפוסים יוחזרו לחשוד, וכך הוזמנו עורכי הדין חדאד וישראל בשבוע שעבר למינהל האזרחי, כדי לקבל בחזרה את הזהב שנתפס מידי הפלסטינים ביום מעצרם, ששוויו הוערך ב-800 אלף דולר.
הפרקליטות הצבאית, שניהלה את התיק נגד הפלסטינים, נימקה את ההסדר "בעברו הנקי של הנאשם, בהיות העבירה בה הורשע עבירה כלכלית במהותה, ובקשיים ראייתיים". גם שלושת השופטים הצבאיים, בראשותו של סא"ל צבי היילברון, נתנו ביטוי לכך שבית המשפט הצבאי פחות מורגל בעיסוק בעבירות שדומות במהותן להלבנת הון, שאין להן היבט בטחוני. "תופעת הלבנת ההון נדונה רבות על ידי בתי המשפט בישראל, ופחות באזור (יהודה ושומרון)", כתבו השופטים. "זאת מאחר שבמרבית המקרים הנדונים באזור, מדובר בעבירה שעניינה הכנסת כספי אויב. בענייננו, לא הוצגו ראיות המצביעות על כך שכספים אלה יועדו למטרה אחרת מלבד עסקיו של הנאשם".
כך, בעוד התיק נגד הפלסטינים שהואשמו במכירת הזהב לישראלים נסגר כמעט בלא כלום, הסוחרים הישראלים עומדים בפני חשדות כבדים, ופרקליטיהם צפויים לעשות שימוש באופן הקל בו נסגר התיק כנגד מי שהוגדרו על ידי המדינה כחוליה הראשונה בתיק הלבנת הון של מאות מיליונים.
עוד מתברר כי בפרקליטות מיסוי וכלכלה סירבו לבקשת הסנגורים להאריך את משך הזמן שניתן להכנה לפני השימועים, וקצבו אותו ל-60 ימים. בעבר, לדברי סנגורים המייצגים מול פרקליטות מיסוי וכלכלה, לא היתה בעיה לבקש ארכה לשימוע בתיקים גדולים, אך כעת נראה שיש מדיניות חדשה בגלל תיקי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. באותו שבוע בו סירבו הפרקליטות והיועמ"ש לבקשת נתניהו לקבל ארכה נוספת (שנייה) לקיום השימועים, ניתן סירוב דומה גם לפרקליטים בתיק הזהב.
תגובות
עוה"ד הדין ישראל וחדאד, שייצגו את הסוחרים הפלסטינים: "משא ומתן ארוך וזהיר מול רשויות התביעה הצבאית, הבשיל לתוצאה מרחיקת לכת עוד בזמן החקירה ולפני הגשת כתב אישום. במסגרת המשא ומתן מול הרשויות הוחלט כי כנגד חלק ממרשינו לא יינקטו הליכים פליליים כלל, וכנגד אחד מהם יסתיימו ההליכים באישום שולי, בוודאי ביחס לחשדות שיוחסו להם. כמו כן, הצלחנו להשיב את מלוא הרכוש שנתפס במסגרת החקירה למרשינו. רכוש הכולל כסף מזומן, המחאות, זהב ותכשיטים המוערכים במיליוני שקלים".
עוה"ד שילה ענבר ושחר חצרוני ממשרד נוי סננס שפרלינג חצרוני, פרקליטיו של פרוינד: "מרשנו מכחיש את החשדות שמופנים כלפיו. נראה שהמדינה מייחסת לו חשדות מופרכים ואיננה מחפשים את האשמים האמיתיים. העלינו שורה של טענות כבדות משקל שנבחנות על ידי המדינה בשימוע. בנוסף לכך, אנו מתפלאים איך סוחרי זהב מהשטחים, אשר הם העבריינים העיקריים וגם לשיטת המדינה נהנו מרווחים גבוהים, קיבלו גזר דין מקל ביותר, כאשר את הלקוח שלנו מבקשים להעמיד לדין בעבירות כל כך חמורות".
עו"ד מירי פרידמן, המייצגת את ישראלוב: "השימוע נערך, ואני מאמינה שהדברים לא יבשילו לכדי כתב אישום, לאחר שיתבררו".
עוה"ד מוטי לזר ורותי ליטבק, המייצגים את ארנון מיק וחברת קראטיקה: ״מרשינו טוענים כי לא נפל פגם בהתנהלותם, וכי אין כל בסיס עובדתי ומשפטי לחשד המיוחס להם״.
עוה"ד משה מזור ואושר רובינגר ממשרד גולדפרב זליגמן, המייצגים את רודניצקי: "כתב החשדות מציג את מרשנו, בטעות, כגורם מרכזי בפרשה וכמי שהיה אחראי על מכירת הזהב, שעה שהוא שימש לכל היותר כמתווך. העובדה שמרשנו פעל כמתווך ולא כמוכר, שומטת ממילא את הבסיס תחת רובן המוחלט של העבירות המיוחסות לו, ובפרט ביחס לטענות בקשר עם החשבוניות הפיקטיביות. אנו סמוכים ובטוחים כי הפרקליטות תקבל את טענותינו בעניין זה, וכי ההר יוליד עכבר".
מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר: "אין להשליך מהתיק בעניינו של הסוחר הפלסטיני לעניין תיק תלוי ועומד אשר חלים בעניינו חוקי מדינת ישראל, ובכלל זה חוק איסור הלבנת הון. בהקשר לטענה בדבר דחיית בקשות ארכה לשימועים, אין כל שינוי במדיניות. אנו מכחישים זאת מכל וכל. בקשות לקבלת ארכה במועדי שימועים נשקלות בכל תיק על פי נסיבותיו".
