ועדת השחרורים במקום מושבה בכלא השרון הורתה על שחרורו המוקדם של אילן כדר, כ-20 שנה לאחר שנידון בישראל למאסר עקב ייבוא קוקאין מקולומביה לישראל.
כדר, כיום בן 63, הורשע בשנת 2000 בהברחת כ-30 ק"ג קוקאין מקולומביה בחמישה משלוחים שונים. עבור המשלוחים הראשונים קיבל תשלום של 200 אלף דולר מהמזמינים. הוא היה אמור לקבל יותר מחצי מיליון דולר עבור המשלוח החמישי, אולם נתפס ונעצר. בית המשפט המחוזי בחיפה גזר עליו באותה שנה 14 שנות מאסר בפועל, אולם הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון קיבל ברוב דעות ערעור שהגישה הפרקליטות והעמיד את העונש על 18 שנות מאסר.
בשנת 2004, במהלך חופשה של 48 שעות, כדר נמלט מישראל באמצעות דרכון מזויף וטס לקולומביה, שם התאחד עם אשתו וילדיו. בתחילת שנת 2008 הוא נעצר בקולומביה הודות לשיתוף פעולה בין הרשויות השונות בשתי המדינות. בחלוף כשנה וחצי, בחודש מאי 2009, הוא היה לאדם הראשון אי פעם שהוסגר מקולומביה לישראל, לאחר שנה במעצר בבית מעצר קולומביאני.
כדר אמור להשתחרר בספטמבר 2020. בקשות קודמות שהגיש לוועדות השחרורים, האחרונה משנת 2017, נדחו ממספר סיבות, ובין היתר בנימוק שהוא עדיין מסוכן, עדיין יכול להימלט מהארץ כדי לפגוש את אשתו וילדיו בקולומביה, וגם כי הוא נכשל בתהליכים טיפוליים שעבר. יחד עם זאת, בהחלטה זו מלפני שנתיים קבעה ועדת השחרורים, כי במידה וכדר ישולב בחופשות שתנאיהן לא יופרו מצדו, ובמידה וישתלב בהצלחה בתהליכים טיפוליים, הוא יוכל לפנות שוב לוועדה.
לאחר שכדר השתלב בהצלחה בתהליכים טיפוליים ואף יצא לשלוש חופשות חריגות מהן שב לכלא, הוא הגיש לוועדת השחרורים בקשה נוספות לשחרור מוקדם, באמצעות עו"ד שי שקד. כדר ביקש מהוועדה לאפשר לו להשתחרר בכפוף לתוכנית שיקום שהוכנה עבורו על ידי הרשות לשיקום האסיר (רש"א), ומעבר לכך – כדי לטפל בהוריו הקשישים והחולים.
בדיון בפני ועדת השחרורים תיאר עו"ד שקד בהרחבה את התהליכים הטיפוליים שכדר עבר בהצלחה יתרה, והוסיף וטען בין היתר, כי כיום מדובר באדם אחר לגמרי, שעבר שינוי משמעותי וקיבל תעודות הערכה רבות מהגורמים השונים בכלא. כמו כן אמר עו"ד שקד, כי אמנם העבירות בגינן הורשע האסיר חמורות, אולם הוא כבר שילם עליהן במאסר ארוך ואין צורך להענישו שוב בגין בריחתו.
עו"ד שקד אף הגיש לחברי הוועדה, בראשות השופטת בדימוס דניאלה שריזלי, מכתב שכתבו הוריו הקשישים של כדר, בו הם ביקשו להיטיב עימם ולשחררו כך שיוכל לטפל בהם.
מנגד, המדינה התנגדה לשחרור מוקדם באמצעות עו"ד דליה וייסברג, בטענה שלא ניתן עדיין לתת אמון בכדר, שכבר ניצל חופשה וברח מישראל. עו"ד וייסברג הוסיפה והזכירה כי לכדר משפחה גדולה בקולומביה. כמו כן היא טענה כי התוכנית של רש"א אינה מספקת ופחות "מעובה" מהתוכנית שהוכנה עבור כדר לפני כשנתיים.
כדר עצמו אמר לוועדה, כי בכוונתו להישאר בישראל ולהזמין את בני משפחתו אליו ארצה. הוא ציין כי ארבעת ילדיו הבוגרים הינם רופאים. האסיר הוסיף וטען כי כאשר היה צעיר פעל באימפולסיביות, אולם עם השנים, מאז שהוסגר מקולומביה, עבר שינוי מחשבתי. כיום, כך לדבריו, אין לו כמעט קשר עם משפחתו הקולומביאנית, ורצונו להשתחרר נובע בעיקר כדי לטפל בהוריו הקשישים בזמן שעוד נותר להם לחיות.
הוועדה קיבלה את טיעוניו של עו"ד שקד והחליטה כאמור לשחרר את כדר על תנאי, בכפו לתוכנית של רש"א. בין היתר, הוא ישהה במעצר בית לילי, יעבוד ארבע שעות ביום, וייפגש באופן קבוע עם קרימינולוג.
