עבירות מס בהיקף של 120 מיליון שקל הביאו לעונש חמור: קבלן עבודות העפר ג'קי שבירו (מור) מאבן יהודה נשפט לתשע שנות מאסר בפועל ולקנס של ארבעה מיליון שקל, ואחיו אבנר שפיר נדון לשש וחצי שנות מאסר ולקנס של 800 אלף שקלים.
שבירו ושפיר נשפטו על הוצאת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של לפחות 85 מיליון שקל, בניכוי תשומות שלא כדין, בסיוע ללקוחותיהם להתחמק מתשלומי מס ובהגשת דוחות כוזבים, ועל פי הכרעת הדין הם שלשלו לכיסם 14 מיליון שקל מסכומי המע"מ שהיו כלולים בחשבוניות הפיקטיביות, בתוספת ריביות ועמלות.
עונשו של שבירו הוא מהחמורים שנגזרו בפרשיות של חשבוניות פיקטיביות. בשנה האחרונה נגזרו עונשים דומים בשני תיקים – תשע וחצי שנות מאסר לאהרון בראנס (לאחר שעונשו הופחת על ידי בית המשפט העליון), ו-10 שנים לנסים גלאם, שניהם מאנשי שלום דומרני – אולם בשני התיקים היה מדובר בהיקפי סחר גדולים יותר בחשבוניות פיקטיביות של מאות מיליוני שקלים. האחים הקבלנים הורשעו גם בסחיטות באיומים, בין השאר על מפקח בנייה שהוזהר מ"כדור בראש", ועל ראש המועצה האזורית עמק חפר רני אידן, לאחר שהתפרצו לישיבת המועצה כשאקדחו של שפירו גלוי על המותן, ואיימו "לשפוך דם" עקב צו הריסה שהוצא למבנה בבעלותם במושב בורגתא. שבירו הורשע גם בעבירות שיבוש לאחר שטלפן ואיים מבית המעצר על שני עדי תביעה במשפט.
לאחים שבירו-שפיר (בני 60 ו-55) אין עבר פלילי, אך לפני שנים עלה שמו של ג'קי בפרשה מתוקשרת – מן העבר השני. ג'קי שבירו הוא למעשה האדם היחיד ש"הכניס" את פליקס אבוטבול לכלא, לתקופה קצרה, כמו גם את אחיו צ'רלי אבוטבול.
בין פליקס ואחיו צ'רלי לבין שבירו התגלע ויכוח כספי, בעקבותיו הוכנס שבירו למועדון סנוקר בכיכר העצמאות בנתניה, שם היכו אותו האחים אבוטבול. הוא התלונן, ובעקבות התלונה הגיעו האחים להסדר טיעון עם התביעה, במסגרתו ריצו מספר חודשי מאסר. מאז שהאחים נכנסו למאסר, שבירו הקפיד על אבטחה סביבו וסביב ביתו באבן יהודה. בחלוף מספר שנים פליקס אבוטבול נרצח בפראג, מה שאולי היה אמור להרגיע את שבירו, אלא שמתישהו עצרה המשטרה מול ביתו את אלכס ברק, ידיד נפש של פליקס ומי שריצה יחד איתו מאסר בכלא באנגליה בגין חטיפת שר ניגרי. ברק נתפס מתצפת על ביתו של שבירו באבן יהודה מתוך מכוניתו, כשברשותו מסמכים חסויים של מרשם האוכלוסין הישראלי. מאוחר יותר, בכתב אישום שהוגש נגד ברק, צוין כי במסמכים האלה היתה גם כתובת ביתו של איציק אברג'יל, יריבו של אבוטבול ומי שבמשך שנים נחשד כזה שעמד מאחורי ההתנקשות בפראג.
סיפור היסטורי, שאם תרצו, מהווה דוגמה לאופן שבו קורבנות סחיטה מתגלים לא פעם בעצמם כעבור זמן כטיפוסים שטובלים קמעה בעולם הפשע.
כך סברה, כנראה, גם השופטת דניאלה שריזלי מבית משפט השלום בתל אביב, כאשר כתבה בגזר הדין, בהקשר לעבירות הסחיטה של האחים שבירו, כי הם "התגלו כטיפוסים אימתניים וזורי פחד ואימה. נטייתו של שבירו להעמיד פנים חסודות עומדת בניגוד ובסתירה לאמירותיו האימתניות ואיומיו בשיחות טלפון מוקלטות".
בהקשר לעבירות המס, ציינה השופטת כי "החומרה היתרה במעשיהם מתבטאת בהתנערותם מהוראות דיני המס, התנערות שורשית וחצופה, וביחסם הבוטה והמזלזל כלפי רשויות המס".
 |
| השופטת דניאלה שריזלי |
השופטת המשיכה בקו של ביקורת, כשאינה בוררת במלים גם כלפי הסנגור עו"ד אהרון בן שחר, ודחתה את קריאתו להתייחס לעבירות המס ב"פרופורציה". עו"ד בן שחר, שייצג בתיק עם עו"ד תמיר חזז, טען כי טובת ההנאה שהפיק שבירו מהחשבוניות הפיקטיביות לא עלתה על 10 מיליון שקל, וכי את עיקר ההונאה והנזק לקופת המדינה גרמו רוכשי החשבוניות – המקזזים.
השופטת שריזלי כתבה כי גישה זו "מצביעה לצערי על התייחסות ערכית מפחתת המבטלת את המעשים והמחדלים העברייניים כאפיזודות של מה בכך. זו גישה מקוממת אשר יש בה משום התנערות מוחלטת ואפילו סלחנית כלפי תופעה עבריינית חמורה… (של) גריעת כספים מאסיבית מהקופה הציבורית".
השופטת ביטלה את ההודאה המאוחרת של ג'קי שבירו בחלק מהעבירות כהודאה "ערטילאית שלא קיצרה את ההליכים ולא ניתן היה להסיק ממנה דבר וחצי דבר", ודחתה גם בקשה של הסנגור לעכב את השמעת גזר הדין כדי לאפשר מיצוי של המשא ומתן הכספי המתנהל מול רשויות המס. במשא ומתן זה להסרת המחדלים, היתה מעורבת מצד שבירו נציבת מס הכנסה בעבר, עו"ד טלי ירון אלדר, אולם השופטת שריזלי קבעה כי המחדל רחוק מהסרה.
עו"ד בן שחר מסר כי "לטענת הנאשמים, הכרעת הדין לוקה בטעויות עובדתיות ומשפטיות אשר יתבררו בערכאת הערעור, וגזר הדין חמור באופן קיצוני וסוטה מהענישה הנוהגת".
המדינה יוצגה בתיק על ידי עורכות הדין רבקה פיינר ועילית פאלוך מהמחלקה המשפטית ברשות המסים ועו"ד כנרת מור מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי).
