הפרקליטות העלימה וטשטשה חוות דעת של מומחים במכון הפתולוגי

רוזן. "האם חוות דעת המשקפת את האמת המקצועית היא נגד המדינה?"

שנה אחרי כתיבת הדו"ח של נציבת הביקורת על הפרקליטות הילה גרסטל על המכון לרפואה משפטית, ועיכוב פרסומו עקב עתירת פרקליטים לבג"צ, הוגש הדו"ח הסופי לאחר שימועים לפרקליטים, על ידי הנציב החדש השופט בדימוס, דוד רוזן (28 מאי).

הדו"ח מבקר את הפרקליטות על הסתרת חומרי חקירה ותיקי עבודה המשמשים בסיס לכתיבת חוות הדעת של מומחי המכון, ובתוך כך העלמת קולות במכון התומכים בטענות הגנה של נאשמים.

השופט רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם), מציין כי חלק מרופאי המכון סירבו לשתף עמו פעולה בביקורת, כך שנותרו מקרים בהם לא ניתנו הסברים לשינויים שערכו המומחים בחוות הדעת לרעת נאשמים. רופאי המכון אינם נתונים תחת סמכותו של רוזן, בשונה מהפרקליטים, ולאור זאת קורא הנציב לשר הבריאות להפעיל את סמכותו, ולהשלים את בדק הבית ו"עשיית הסדר" במכון.

רוזן חולק על מסקנות קודמתו, השופטת בדימוס הילה גרסטל, שמצאה וכתבה בדו"ח המקורי שלא פורסם, כי הפרקליטות התערבה בעריכת חוות דעת של מומחי המכון ב-7 מתוך 11 תיקים שנבדקו, וכי גרמה לשינויים בחוות דעת לפחות בארבעה תיקים. בעקבות השימועים שערך לפרקליטים, קבע רוזן כי באף אחד מהמקרים לא היתה מעורבות בלתי לגיטימית של פרקליט בכתיבת חוות דעת. לדברי רוזן, הבעיה היא אחרת: חוסר השקיפות והסתרת השיח של הפרקליטות והרופאים מפני ההגנה במשפטים, תוך העלמת דעות סותרות שיש בקרב מומחי המכון, ויש בהן לסייע לנאשם ולהגנתו.

כדי להבטיח את אי–ההטיה וחוסר הפניות של הרופאים המשפטיים, רוזן קובע כי הפרקליטות חייבת למסור להגנה את תיק העבודה המלא של המומחה, עם כל הרישומים והנתונים אשר שימשו לכתיבת חוות הדעת. לדברי רוזן, העובדה שהפרקליטות לא עשתה זאת עד היום משקפת תרבות ארגונית קלוקלת, שאינה רואה חובה להעביר את כל חומרי החקירה החיוניים לניהול הליך הוגן.

להלן פירוט הממצאים העיקריים של רוזן:

הסתרת השיח של הפרקליטות עם המומחים

"הביקורת המקורי (של גרסטל, ז"ק) מצאה ליקויים בעצם קיומו של קשר בין הפרקליט המטפל לבין המכון, ביוזמת הפרקליט", כתב רוזן. "עמדתי שונה… על התובע לנהל דו–שיח פתוח וחופשי עם רופא המכון תוך הצגת שאלות בכל סוגיה המטרידה אותו. במידת הצורך, על התובע להביע דעתו בקול רם וברור, כי המסקנה העולה מחוות הדעת של רופא המכון אינה מתיישבת, לדידו, עם ניתוח הראיות והממצאים שבידו". עם זאת, לדברי רוזן, במסגרת ממשק העבודה "נדרשים הן הפרקליטים והן רופאי המכון לנהוג במקצועיות, ביושר, בהגינות ובשקיפות מלאה כלפי ההגנה וכלפי בית המשפט".

בעניין זהנמצאו ליקויים אף "חמורים יותר" משציינה גרסטל. "ממצאי הביקורת העלו, כי הפרקליטות לא העבירה מידע מהותי, המהווה חלק מחומר חקירה, לסנגוריה. באחד המקרים לא העבירה הפרקליטות לידי הסנגור סיכום פגישה שקיים הפרקליט עם רופאי המכון, במסגרתה עלה כי קיימות שתי אפשרויות לעניין הסיבה להימצאות פצעי חתך על ידיו של המתלונן. אחת האפשרויות, המיטיבה עם הנאשם, לפיה לא ניתן לשלול כי מדובר בפגיעה עצמית, תועדה במסמך סיכום הפגישה אך לא צוינה בחוות הדעת של המומחה". יתרה מכך: "פרקליט בכיר הורה לפרקליט המטפל בתיק למחוק ממכתב התשובה לסנגור את אזכור דבר קיומו של אותו מסמך" (על המחלוקת בין מומחי המכון, העשויה לסייע להגנה – ז"ק).

"בפני הפרקליטות", כתב רוזן, "עמדו מספר הזדמנויות לתקן את הטעות, עת פנה הסנגור וביקש לקבל לידיו את תרשומת השיחה. אבל הפרקליטות דבקה בעמדה כי מדובר במידע פנימי… מכתבו של הפרקליט לסנגור, לפיו 'עמדתנו היא כי לא ניתן לקבל גרסת מרשך, לפיה פציעות המתלונן הינן פרי פגיעה עצמית' – הוא בבחינת דיווח חלקי של הצגת עמדת רופאי המכון, שאינה משקפת התמונה העובדתית שהתקיימה".

גרסטל. היתה חריפה יותר

רוזן מציין כי במהלך הסיכומים בתיק, הפרקליטות אמנם חזרה בה וביקשה לזכות את הנאשם לנוכח ספקות שעלו. עם זאת, מציין רוזן כי ייתכן "ובשל התנהלות לקויה זו של הפרקליטות, שהה הנאשם במעצר תקופה ארוכה, בהמשך היה במעצר בית ולאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים למשך זמן רב". לדבריו, התנהלות הפרקליטות בפרשה זו הדגימה ליקוי חמור, שעניינו ב'תרבות ארגונית' שאינה רואה במידע מהותי, שהוא פרי שיח והתכתבות עם רופא המכון, 'חומר חקירה' אשר חלה חובה על העברתו להגנה".

אי–העברת תיק העבודה המלא של המכון

רוזן מצא, כי הפרקליטות מסתפקת בקבלת חוות הדעת המוגמרות, ואינה מבקשת את תיק העבודה של המכון, שלא לדבר על העברתו להגנה, אלא רק כאשר הסנגור דורש זאת. "פגם זה – הנוהג שלא לבדוק וכלל לא לבקש מהמכון את תיק העבודה של המומחה, עלול לרדת לשורש סמכות כתב האישום", כתב רוזן. "תיק העבודה, הכולל את תוצרי העבודה של רופאי המכון, סיכומי הממצאים ותוצאות הבדיקות הינו חומר ראיות בעל חשיבות רבה. משמעות הדבר היא כי הפרקליט מנהל משפט מבלי שעמד על טיב הראיות ועל קשיים אפשריים בהן".

הערמת קשיים מצד המכון על מומחי ההגנה

באחד המקרים, הפר המכון צו בית משפט שהתיר למומחה מטעם ההגנה לעיין בדגימות רקמה של המנוח. המומחה נדרש לחתום על התחייבות שלא לגעת בדגימות או לצלמן. לדברי רוזן, התנהלות זו מעצימה את חוסר הסימטריה שקיים בין מומחי התביעה להגנה, לאור "מעמדו המונופוליסטי" של המכון והיתרון המובנה שמעניקים בתי המשפט למומחי התביעה, המבצעים את הנתיחות בפועל, על פני מומחי ההגנה המבקשים לתקוף את חוות דעתם.

פרקליט המדינה שי ניצן. יד ביד עם המכון

סירוב המכון לתת חוות דעת לסנגורים

למרות היותו הגוף היחיד המספק שירותי רפואה משפטית, מעטים ביותר המקרים בהם נענה המכון לבקשת סנגורים לקבל חוות דעת, וגם זאת רק בשנתיים האחרונות, עם ניצני הפתיחות תחת הנהגתו של ד"ר חן קוגל. יועמ"ש המכון כתב בעבר לאחד הסנגורים כי "מאחר והרופאים המשפטיים הינם עובדי מדינה, אין הם רשאים להגיש חוות דעת נגד המדינה". על כך כותב רוזן כי "התשובה מעוררת תהיות: האם חוות דעת המשקפת את האמת המקצועית יכולה להיחשב כחוות דעת נגד המדינה?".

אם לא די בכך, מתברר כי המכון סייע לפרקליטות לתקוף אקטיבית עדים מומחים מטעם ההגנה. מדו"ח הביקורת עולה כי פרקליטים קיבלו מהמכון מידע פנימי וחסוי – בדמות חוות דעת שכתבו אותם מומחים של ההגנה בתיקים קודמים, כאשר היו עובדי המכון,זאת לצורך קעקוע עדויותיהם. מיותר לציין, כי הסנגוריה לא נהנתה משירות דומה. מדובר בדוגמה נוספת להענקת יתרון משמעותי לצד אחד להליך הפלילי, באופן בלתי שוויוני, כתב רוזן.

שינויים בחוות דעת רופאי המכוןללא בסיס והנמקה

ב-6 מ-11 תיקים פרטניים שנבדקו, חלו שינויים בממצאי חוות הדעת של רופאי המכון באופן שהחמיר עם הנאשמים, לכאורה ללא ביסוס. בשלושה תיקים, רוזן לא הצליח לברר את סיבת השינוי בחוות הדעת, בשל אי–שיתוף פעולה של רופאי המכון. בשלושה תיקים נוספים התקיימו שימועים, ובאחד מתיקים אלה נקבע כי התבצע שינוי בחוות דעת של המומחה ללא הנמקה וללא ביסוס. בתיק זה, קבע הרופא בחוות הדעת הראשונה כי רכב פגע במנוח בצד א' – באופן שתמך דווקא בגרסת הנאשם. בהמשך, השתנתה המסקנה והרופא קבע כי הנזקים למנוח נגרמו מפגיעה ישירה של הרכב בצד ב' של הגוף. רוזן הדגיש: "הנני מתקשה להשלים עם כך שחלק מרופאי המכון לא שיתפו פעולה עם הביקורת, וממילא לא הסבירו השינויים בחוות הדעת". הוא קרא לשר הבריאות יעקב ליצמן לערוך בדיקה משלימה.

ד"ר חן קוגל. סימני פתיחות (צילום: לשכת עורכי הדין)

ההמלצות של רוזן

חובת תיעוד מלא בכתב ובזמן אמת, הן בפרקליטות הן במכון, של כל קשר שמתקיים בין הפרקליטות לבין רופאי המכון וחובת העברת מלוא התיעוד לסנגוריה, ללא בחינה ושקילה האם מדובר ב'חומר חקירה' או ב'תרשומת פנימית'.

העברת תיק העבודה של המכון לפרקליטות במלואו והעמדתו לרשות הסנגוריה יחד עם כל חומרי החקירה.

מתן חוות דעת של המכון גם לסנגוריה במקרים מסוימים, למשל לצורך בדיקת פניות למשפט חוזר.

מתן אפשרות למומחה מטעם ההגנה להיות נוכח בכל נתיחה של גופה בחשד לפלילים, מבלי שהסנגוריה תידרש לבקש צו בית המשפט.

סניגורים יהיו רשאים להיוועץ ברופאי המכון בכל סוגיה מקצועית שתעלה בפניהם, בהסדרים שייקבעו.

הסדרה סטטוטורית של מעמד המכון, סמכויותיו ותפקידיו, לצד גיבוש נהלי עבודה המסדירים את ממשק העבודה בין הפרקליטות למכון.

הנציב רוזן ציין כי ד"ר קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, עודכן בהמלצות ובירך עליהן. ד"ר קוגל ציין כי יש למצוא פתרון מערכתי למתן שירותים לסנגוריה, במסגרת מכון רפואה משפטית נוסף. משרד הבריאות הבטיח להקים מכון כזה בתוך 3-5 שנים.

עו"ד אורי קינן

מ"מ ראש לשכת עורכי הדין ויו"ר הפורום הפלילי, עו"ד אורי קינן אומר ל"פוסטה" בתגובה לדו"ח כי "דבר במסקנות אינו מפתיע אותנו, אבל עדיין מטריד מאוד שבמשך עשרות שנים המכון לרפואה משפטית התנהל במחשכים ואנשים חפים מפשע ישבו ויושבים במאסר כתוצאה מהתנהלותו". עו"ד קינן אומר כי הדו"ח משקף "תרבות ארגונית של הסתרה ושל עמידת המכון לצד התביעה באש ובמים". לצד זאת, הוא שואב עידוד מהנהגתו של ראש המכון בשנים האחרונות ד"ר חן קוגל. לפני מספר חודשים, אף ערך הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין ביקור ראשון מסוגו במכון. "מעולם לא דרכה כף רגלם של ראשי הלשכה וסנגורים בכירים בלב לבו של המכון קודם. שוחחנו עם ראש המכון וצוות הרופאים וקיבלנו הבטחה חד–משמעית שדברים משתנים. אני בטוח שעם השינוי בהנהלת המכון ועמידת ד"ר קוגל בראשותו, הדברים אכן ישתנו לבלי הכר", אומר עו"ד קינן.

שרת המשפטים, איילת שקד, מסרה: "תפקידה של הנציבות הוא להאיר ליקויים בהתנהלות מערך התביעה בישראל מתוך מטרה לשפר את מערכת אכיפת החוק ולהגביר את אמון הציבור במערכת. אפעל ליישום מסקנות הדו"ח על ידי הגורמים הרלוונטיים ובכך נבטיח שמירה על זכויות הנאשמים ושיפור השקיפות בניהול ההליכים הפליליים בישראל. אני רוצה להודות להילה גרסטל, הנציבה בדימוס ולנציב דוד רוזן על העבודה הרבה והמקצועית שהושקעה בדוח".

שרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן: "מדובר בדו"ח קשה וחמור. המכון לרפואה משפטית הוא הגוף היחיד בישראל שנותן שירותי רפואה משפטית ועל כן לא ייתכן שהפרקליטות תנהג במכון כאילו היה זרוע נוספת שלה. מצב לפיו הפרקליטות רואה במכון חלק ממנה מסכן את היות המכון גוף מקצועי ואובייקטיבי העומד לרשות הפרקליטות באותה מידה שעומד לרשות הסנגוריה. מדובר בעוול של ממש ועל כן, גם באיחור של שנה וחצי, אני שמחה שהממצאים יצאו לאור. ביקשתי לקיים דיון דחוף בוועדת חוקה חוק ומשפט".

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: "ביקורת תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נועדה לחזק את אמון הציבור בעבודת הפרקליטות, תוך שמירה על עצמאות שיקול הדעת של הפרקליטים, ובמטרה להביא לשיפור בעבודת הפרקליטות. ראוי לציין את מסקנת הדו"ח, לפיה מתוך כלל המקרים שנבדקו, לא נמצאה באף אחד מהתיקים מעורבות ישירה או עקיפה של הפרקליטות בתוכן ממצאי חוות הדעת ובמסקנותיה, אשר בעקבותיה חלו שינויים בחוות הדעת. פניות הפרקליטות לרופאי המכון נעשו בגדרי ממשק עבודה תקין שמקיימת הפרקליטות עם עדי תביעה ולא נמצא כי נפל פסול או פגם בממשק זה". 

מפרקליטות המדינה נמסר כי היא "תלמד את הדוח לעומקו ואת ההמלצות המערכתיות שבו. מהדוח עולה, כי הנציב קיבל את עמדתה המקצועית של הפרקליטות בדבר ההכרח בקיומה של הידברות בין המשטרה והפרקליטות לבין מומחי המכון לרפואה משפטית. בחודשים האחרונים נערכה עבודת מטה משמעותית בפרקליטות בעניין ממשקי העבודה שבין הפרקליטות למכון, כחלק מהדיונים שנערכו במסגרת ועדה שהוקמה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות. במסגרת זו עלו המלצות הדומות בחלקן להמלצות הנציב והן צפויות להיות מאומצות כבר בזמן הקרוב, בין היתר בנושא השקיפות והתיעוד של המגעים בין רשויות האכיפה לרופאי המכון". בפרקליטות טוענים כי הליקויים עליהם הצביע הנציב "לא הביאו לעיוות בתוצאות המשפט באף אחד מהתיקים שנבחנו".