תיק נחמן והחברים של רונה

יניב נחמן במעמד גזר הדין (צילום: פוסטה)

"בתאריך 23.5.14 יצרה איתי קשר גלית (שם בדוי), חברתה של בתו של בן זוגי, ובתיווכה. לא הכרתי את גלית קודם. גלית ביקשה להתייעץ עמי על אירוע שקרה לה. ביקשתי מגלית להגיע אלי למחלק התשאול למסירת עדות".

זהו המזכר שכתבה רפ"ק רונה פינגלאי-מורד, ראש מחלק תשאול במרחב ירקון, על ההחלטה שלה לפתוח בחקירה פלילית נגד יניב נחמן, שנעצר תחת מתקפה תקשורתית מכוונת היטב של צוות החקירה בחשד לאונס של עשרות נשים באמצעות שימוש בסם האונס.

אלא שמזכר הגילוי הנאות הזה, שנכתב באיחור של 40 יום (!) מפתיחת החקירה, שופך אור גם על הנסיבות שהובילו את הפרקליטות למחוק את מרבית החשדות והאישומים נגד נחמן. מעבר לקרבה לבן זוגה של ראש צוות החקירה, לא היה בסיס ראייתי המצדיק קביעות חמורות כמו אלה שהופצו לציבור בנוגע לתלונה של גלית.

מהסיבה הזו בדיוק החליט הרכב השופטים של בית משפט המחוזי – מרים דיסקין (אב"ד), רענן בן יוסף, וציון קפאח – להפיק גזר דין אמיץ, ולא שגרתי, למגינת ליבם של ארגוני הנשים ומרבית כלי התקשורת.

נחמן, בן 38, גבר נאה ואף מרשים, אקדמאי ללא עבר פלילי, נדון על מקרה אינוס אחד לשנת מאסר ממנה נותרו לו שישה חודשים אותם ירצה בעבודות שירות. גזר הדין בו הורשע על פי הודאתו, שנכפתה עליו בנסיבות הבלתי אפשריות שנוצרו בתיק, עורר סערה תקשורתית משום שהשופטים "העזו" להתחשב בנזק שנגרם לנאשם בעקבות התיאור הדמוני, חסר הבסיס, שהודבק לו בתחילת הדרך על ידי רפ"ק פינגלאי בגיבוי מפקדיה במשטרה והפרקליט המלווה.

הביקורת התקשורתית הממסדית, שהולכת ולובשת צורה של התרבות הטוקבקיסטית, התגוללה על השופטים עוד טרם הבנת הראיות והתמקדה דווקא ב"שחור" התורן, השופט קפאח, למרות שחבריו להרכב היו בדעה אחת איתו. מרבית המבקרים המשפטיים התעלמו מחולשת הראיות ולא טרחו לבדוק מהיכן בדיוק היא נובעת – הן בכל הקשור לתלונות הבלתי מבוססות שהתבררו בתיק, והן בכל הקשור למניע האישי של החוקרים ודרך התנהלותם בחקירה.

התמונה שהפיצה המשטרה והובילה לתלונות

הסמויה ממרחב ירקון

הנסיון להתחקות אחר הדרך בה נופח תיק נחמן במשטרה מעורר "תהיות וסימני שאלה" כמו שהשופטים הגדירו זאת, ומחזיר אל המזכר של רפ"ק פינגלאי בנוגע לקשר שלה עם המתלוננת הראשונה גלית אשר חוללה את החקירה המתוקשרת.

מעבר למזכר של פינגלאי אשר נכתב באיחור רב כאמור, בנסיון לייצר סוג של גילוי נאות בדיעבד, בשלב בחינת הראיות חשפה ההגנה פרט בעייתי נוסף אשר קידם את הדרמה המנופחת. עולה ממנו, כי לגלית יש קשר משפחתי משלה במשטרה, אביה הוא קצין חקירות בכיר בדימוס אשר מכיר היטב הן את רפ"ק פינגלאי והן את מפקדה סנ"צ ירון ארם, קצין אגף החקירות במרחב ירקון.

האם הקשרים האלה יצרו עניין אישי לחוקרים בחקירה?

גלית הגיעה למרחב ירקון עם חברה נוספת אשר גם לה היה מגע מיני עם נחמן, ואף היא מסרה תלונה על יחסים שבוצעו לאחר שהיא שתתה איתו. גלית טענה שהיא התעוררה בבוקר עירומה במיטתו והבחינה בו מצלם אותה בעירום. ראש צוות החקירה פינגלאי גבתה את תלונתה של החברה, בעוד פקוד שלה גבה עדות מגלית. שתי העדויות הוקלטו, אלא שבסיום גביית התלונות ההקלטה המשיכה לעבוד ואז נקלטה גם שיחת טלפון בין רפ"ק פינגלאי לבין בן זוגה שהתקשר אליה.

בנוכחות אחת המתלוננות התפתחה בחדר החקירות השיחה הבאה בין הקצינה לבין בן שיחה: "כן אהובי… בסדר, אני עוד פה בעדות הזאת, בעדויות של הסיפור של החברה שלה… כן. אז אני לקחתי אחת, ואופיר (החוקר אופיר אביב) לקח את גלית… כן. כמו שצריך. כן בדיוק. כן. כן, כן, טוב, לא, ממש לא, נכון, זה חשוב, גם לי זה חשוב. אני אעדכן ביי. כן. כן. מבסוט, אומר לה, היא ביחידה הכי טובה שיש במרחב ירקון, לא יכולה להיות יותר טובה. בסדר, יהיה בסדר…זורם. כן. נכון. לא היא בסדר. הם התחזקו פה. זה טוב".

רפ"ק רונה פינגלאי

אחרי גביית העדויות "עלתה" פינגלאי עם התיק למפקדיה באגף החקירות, ומכאן התפתחה דרמה משטרתית אופיינית בה קיבלו החלטות בכירים נוספים במרחב ירקון ובמחוז תל אביב, כמו גם בפרקליטות מחוז תל אביב. בעקבות שתי התלונות, ולמרות שלא היה להן ביסוס ראייתי חיצוני משמעותי, הוחלט להצמיד לחשוד סוכנת סמויה, שוטרת, שתפלרטט איתו באחד האתרים בהם הכירו אותו המתלוננות, ובהמשך תזמין אותו לדירתה, הוא ככל הנראה יגיע עם משקה, ועם סם האונס, ואז ייעצר על ידי בלשי המרחב.

התוכנית עבדה באופן חלקי בלבד. נחמן, גבר נאה ביותר, נפל במהירות למלכודת שטמנה לו השוטרת הסמויה באינטרנט. הוא פלירטט איתה כהרגלו, "נדחף" קצת, וזכה להזמנה לדירה של "הקוסית ממרחב ירקון". לדירה הוא הגיע עם בקבוק משקה, כהרגלו, ולאחר שיחת נימוסין קצרה בסלון הציע לה ללגום איתו. הצעירה הביאה כוסות, הוא מזג, ואז היא נעמדה עם הכוס המלאה בידה, כיככחה משהו, ופסעה במהירות עם הכוסית שנמזגה לה למטבח.

זה היה האות, מחדר פנימי יצאו שני בלשים חסונים אשר הסתערו על נחמן ההמום. הם אזקו אותו והובילו אותו ואת המשקה שלו למעבדה ולחדרי החקירות, שם הטיחו בו כי הוא מוזג לנשים צעירות את סם האונס המסתורי ואז מבצע בהן את זממו.

עו"ד נס בן נתן	עו"ד אריה שרעבי

בחלוף מספר שעות בלבד, ועוד לפני שבאו עם החשוד לבית המשפט, הגיע הסיפור על לכידה דרמטית של מפיץ סם האונס לחדשות ערוץ 10. "כנראה שבפעם הראשונה בהסטוריה הפלילית של מדינת ישראל, המשטרה הצליחה להוכיח החדרת סם אונס לכוס משקה של בחורה צעירה", לשון הדיווח.

משופט המעצרים ביקשו נציגי המשטרה אישור להפיץ גם את שמו ותמונתו, כדי שיתקבלו תלונות נוספות נגדו, "הצפי הוא לעשרות, אם לא מאות של קרבנות", נמסר לבית המשפט בהארכת המעצר הראשונה. סנגוריו בשלב המעצר, עו"ד אריה שרעבי ועו"ד נס בן נתן, התנגדו לפרסום בטענה שכוסית הוויסקי המדוברת עדיין לא חזרה מהמעבדה, אבל זה לא הועיל. הסיפור והתמונה זכו לכותרות גדולות עוד יותר בכל אמצעי התקשורת.

פשיטת הבלשים. הסרטון מחומר הראיות כפי שפורסם לראשונה בחדשות 2

הפסיכולוגיה החדשה

בדיעבד התברר: עקבות סם אונס לא התגלו במשקה שנמזג לסוכנת הסמויה, ולפרסום הדמוני לא היה בסיס, הגם שעוד שבע בנות באו עקב הפרסום למשטרה וטענו כי נחמן אנס אותן בנסיבות דומות. רק שתיים מהן נמצאו ראויות להיכלל בכתב האישום. א' למשל, טענה כי הכירה את נחמן במסיבה והזמינה אותו לדירתה באחד הימים. הוא הגיע עם בקבוקי וויסקי, הם ישבו במרפסת ושתו. אחרי כמה שעות היא הקיצה במיטתה כאשר הוא מנסה לבעול אותה, ו"מחמת הלם מוחלט לא היה בכוחה להתנגד".

מתלוננת נוספת היא בחורה שהיתה איתו בקשר מיני כשש שנים, ועקב הפרסומים אודותיו אף היא הגישה תלונה, שונה במהותה. לטענתה, במפגש האחרון בינהם הוא ביצע בה מעשים מגונים במיטתה בשתי הזדמנויות בלילה אחד, כאשר שכבו עירומים במיטתה.

כתב האישום המקורי אשר הוגש על ידי פרקליטות מחוז תל אביב כלל עבירות אינוס של הידידה ושל שתי הנשים "הזרות" לכאורה. בהקדמה לאישומים נטען, כי הוא "הישקה אותן באלכוהול או בתוספת חומר אשר אינו ידוע", והפר פרטיות של בחורות אחרות תוך הפצת תמונות במצבים אינטימיים. דווקא שתי התלונות הראשונות, בינהם זו של גלית, בתו של קצין המשטרה המקורבת לפינגלאי, לא נכללו בכתב האישום.

מודעות פלילית וסטוצים?

במקביל להגשת כתב האישום המקורי נחמן נעצר עד להודעה אחרת, ובמסגרת הנסיונות לשחרר אותו הוא הועמד לתסקיר של שירות המבחן. הקרימינולוגית דנה קייזר מהמרכז "התחלה חדשה" לטיפול ואבחון לאוכלוסיות עוברי חוק, העריכה את מסוכנותו המינית כ"נמוכה עד בינונית… טיפול קבוצתי ייעודי ופרטני יכול לסייע", הציעה עורכת חוות הדעת. "הנאשם אוחז בעמדות מעוותות ביחס לנשים, התנהלותו המינית במהלך השנים מאופיינת בחיפוש ומימוש של קשרים מיניים שטחיים עם נשים רבות וניכר קושי ביצירת יחסים אינטימיים משמעותיים… הנאשם מציג פסאדה של שיתוף פעולה, אך הוא נעדר מודעות או מצוקה להתנהלותו המינית".

כך, חוות דעת פסיכולוגית בעניינים אינטימים אישיים הופכת בידי התביעה למכשיר אשר משפיע על הפללת חשוד ועל שלילת חירותו. במקרה הזה מדובר ב"סטוציונר" תל אביבי שכל חטאו, טרם הרשעתו במעשים החמורים המיוחסים לו, היה שהתוודה על נטייתו לקשרים מיניים מזדמנים.

נחמן עם בקבוק האלכוהול שהביא בסלון של הסמויה

אתיקה מקצועית

אחרי חצי שנה במעצר נחמן שוחרר בתנאים מגבילים. בינתיים, חומר הראיות נבחן על ידי פרקליטו במשפט, עו"ד יובל נחמני, אשר התייצב בפרקליטות עם טענות נוקבות על המתלוננות בתיק, ובעיקר על ניהול החקירה. כך למשל, המתלוננת א' סיפרה בחקירה כיצד שבוע לאחר האירוע שבתלונתה היא חזרה ויצרה איתו קשר מיוזמתה, ביקשה הזמנה למסיבת בריכה והצטלמה איתו שם בבגד ים.

כאמור, עיקר הטיעונים של עו"ד נחמני במשא ומתן עם הפרקליטות היו על בסיס העיקרון של הגנה מן הצדק, עקב מחדלי החקירה החמורים בתיק, אשר גרמו נזק בלתי הפיך לנאשם. הדברים מקבלים תוספת משמעות לאור העובדה שהתלונות של גלית וחברתה נגנזו על ידי הפרקליטות כבר בשלב הראשוני.

עוד הוא התייחס ל"דייט" שנתפר לנחמן עם הסוכנת המשטרתית, לאחר תלונותיהן של השתיים. לטענתו, אחרי שהמעבדה המשטרתית לא איתרה את החומר החשוד במשקה, נשלחו קצוות שיער של המתלוננת הראשונה (גלית) למעבדה ייחודית בפריס אשר יודעת לאבחן ולגלות האם ומתי בעל השיער צרך "סם אונס". הבדיקה, שעלתה 20 אלף דולר למשלם המסים, לא גילתה את הסם הנעלם, אלא עקבות לתרופות אחרות שנצרכו על ידה.

פרופ' אבינעם רכס. אלכוהול ונשים

לפי חוות דעת נוירולוגית שהציגה ההגנה לפרקליטות, תרופות מסוג זה כאשר הן נצרכות בשילוב עם משקאות אלכוהוליים עלולות לגרום לאיבוד זיכרון זמני. בחוות הדעת כתב פרופ' אבינעם רכס, מבכירי הנוירולוגים בישראל ויו"ר לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, כי במרבית המקרים בהם מתרחש איבוד זכרון זמני בחופף עם קיום יחסי מין – הגורם לכך הוא שתיית כמות גדולה של אלכוהול בזמן קצר, ולאו דווקא שימוש בחומרים המוכרים כ"סם האונס". פרופ' רכס כתב כי התופעה מוכרת בספרות הרפואית כ"אמנזיה אלכוהולית" (Alcoholic Blackout) –ונשים הרבה יותר פגיעות וחשופות לה מגברים. 

במקרה של אחת המתלוננות נגד נחמן נמצא למשל, כי תרופות אנטי דכאוניות בשילוב האלכוהול שצרכה, אף הגביר את האמנזיה. לדברי עו"ד נחמני, במקום שהתלונות יבוררו באופן הזה, בזהירות ותוך ספקנות מסוימת, המשטרה שלחה יחידות עיקוב, הפעילה סוכנת סמויה, שלחה דגימות משקה לחו"ל, והדליפה שהנ"ל חשוד ב"מאות מקרים של אונס תוך סימום".

פרק נכבד בטיעוני ההגנה התייחס לאתיקה המקצועית של החוקרים, ובעיקר לקשר של רפ"ק פינגלאי עם המתלוננת הראשונה, גלית. לטענת עו"ד נחמני, רק כאשר נחשפה העובדה שהשיחה של רפ"ק פינגלאי עם בן זוגה נקלטה בהקלטות ותומללה, רק אז הקצינה חשפה באיחור של 40 יום את הזיקה שלה למתלוננת.

הסנגור טוען כי על רפ"ק פינגלאי, וסנ"צ ארם, היה להעביר את החקירה ליחידה אחרת, עקב העניין האישי שלהם במתלוננת גלית אשר חוללה את הפרשה, ובאביה קצין המשטרה בדימוס. "בכל מערכת אוכפת חוק בעלת סטנדרט מינימלי לא ניתן היה להעלות על הדעת כי השניים ימשיכו לטפל בעניין", אומר עו"ד נחמני. "ההתנהלות החקירתית בתיק היתה חסרת איזון ומעצורים, כזו שאינה לוקחת בחשבון את האפשרות שהחשוד אינו אשם, וחותרת ל'עוד קורבנות'; התנהלות הכרוכה בהדלפות, בהפרזות וביצירת פאניקה ללא יסוד".

הטיעונים השפיעו על הפרקליטות. עובדה, בסיום המשא ומתן נמחק פרק המבוא של כתב האישום המקורי והבעייתי אשר ייחס לו שימוש באלכוהול או בסם אונס לקיום יחסי מין. כמו כן נמחקו שני אישומים באונס של שתי המתלוננות "המאוחרות", ונמחק גם סעיף התמונות שהסתמך על צילומי סלפי בעירום שעשה עם פרטנריות שלו.
סעיף האישום היחיד שנותר הוא זה אשר מתייחס להודאתו בתלונת הידידה שלו, אבל גם הוא מותן בהסכמת הפרקליטות, ונחמן הביע התנצלות על התנהגותו.

מבלי להקל ראש במעשיו. יניב נחמן

עבריין מין סדרתי?

הנה כי כן, לא בכדי הדגישו השופטים את נימוקיהם להקלה בעונשו של נחמן, גם אם בנימה מתנצלת משהו, מה שגרר את גל הביקורת המתלהמת והבלתי מוצדקת.

"מבלי להקל ראש במעשיו", הבהירו השופטים, "במקום מעורבות בפרשה נרחבת תוך שימוש בשיטה זדונית, נותן הנאשם את הדין על פגיעה במתלוננת אחת… יש לקחת בחשבון שמדובר באירוע חד פעמי, לא מתוכנן… בנסיבות של מערכת יחסים, גם מינית, שנמשכה שנים, נסיבות ההגעה לדירה והעובדה ששניהם נכנסו מרצון לישון יחד במיטת המתלוננת כשהם ערומים. מעבר לכך, הקשר ביניהם המשיך להתקיים גם לאחר האירוע, והמתלוננת כבשה את תלונתה זו במשך שנים ופנתה למשטרה רק לאחר שבאמצעי התקשורת התפרסמו ידיעות אודות מעורבותו בסדרה של עבירות מין בנשים רבות".

מרים דיסקין	רענן בן יוסף	ציון קפאח

השופטים הדגישו כי אותה מעורבות בעבירות מין לא באמת היתה לפי כתב האישום המתוקן, ומהסיבה הזו גם לחוות הדעת של הקרימנולוגית איף תוקף במצב המשפטי שנוצר. באשר לטענת הסנגור להגנה מן הצדק, השופטים אמנם דחו אותה באופן רשמי, אבל בנימוקים שלהם להקלה בעונש הם כתבו בעצם דברים כמעט זהים.
"הפרסומים הנרחבים בהם הוצג הנאשם כעבריין מין סדרתי ומסוכן, פגעו פגיעה הרסנית שלא לצורך בשמו הטוב", הבהירו השופטים. "גם אם לא ניתן לקבוע באופן נחרץ שהפרסום נעשה ממניעים זרים, אין ספק שהפגיעה בנאשם כתוצאה מאותו חלק שבדיעבד התברר כבלתי נכון, היא מיותרת, ולא ניתנת לתיקון".

לסיכום הפרק הזה טוען עו"ד נחמני, כי "פרסום יכול לשמש אמצעי בחקירה, אבל הוא צריך להיעשות בצורה אתית, בלי לשפוך דמו של חשוד… בעולם שבו כולם רוצים להתפרסם ולעשות את החקירות הכי מעניינות, נושא הקשר עם התקשורת לא יכול להיות שיהיה נתון לגחמות של חוקר זה או אחר. זו צריכה להיות פעולת חקירה שנותנים עליה את הדעת: מה מפרסמים, איך מפרסמים, ואיך מאזנים בין זכות החשוד לבין הצורך של הציבור לדעת".

לא אירוע חד פעמי

אחות עורכת דין
אין זו פעם ראשונה שנגד רפ"ק פינגלאי עולות טענות על שימוש בתפקידה כדי לקדם תלונות או שאיפות של מקורבים לה, ללא גילוי נאות ולמעשה תוך הסתרת הדברים מהגורמים הממונים.

בתיק אונס שהיא ניהלה במרחב יפתח בשנת 2009 היא העבירה לעיתונאית את כרטיס הביקור של אחותה עורכת הדין, כדי שהעיתונאית תעביר אותו למתלוננת בתיק אונס, שאותו היא עצמה חקרה. בעקבות הפגישה שיצאה לפועל בין המתלוננת לבין אחותה המשפטנית של פינגלאי, במהלך ימי החקירה הראשונים, הסכימה המתלוננת לערוך עימות עם הנאשם.

הסיפור נחשף רק בשלב העדויות במשפט עצמו, ובזכות בקשה של "ידיעות אחרונות" להתיר את הפרסום מעדותה של הקצינה במשפט. רפ"ק פינגלאי טענה על דוכן העדים כי היא אינה מוצאת טעם לפגם אתי או ניגוד אינטרסים בכך שהיא הפנתה את המתלוננת לאחותה עורכת הדין. יצויין, כי האחות השתתפה גם במשא ומתן על הסדר הטיעון, שקיימה הפרקליטות עם הסניגורים של הנאשם, עורכי הדין ליאור אפשטיין ומיטל דנינו. נציגות הפרקליטות, עו"ד נאוה שילר ורוית הרמן, נדהמו לגלות את הקשר המשפחתי בין הקצינה לבין אחותה רק בבית המשפט.

תיק אמנון בחשיאן

באותה שנה הוגשה נגד פינגלאי תלונה למח"ש על כך שבהיותה קצינה במרחב יפתח היא סייעה להעביר לגורמים במשטרה מידעים מודיעינים כוזבים בנוגע לאסיר העולם ראובן גרציאני, רוצחו של העבריין התל אביבי המפורסם אמנון בחשיאן, מי שנחשב בסוף שנות השמונים לאחד ממנהיגי הפשע הישראלי בלוס אנג'לס. לפי התלונה, שהגיש גרציאני באמצעות עו"ד מנחם רובינשטיין, אחותו של בחשיאן בקשה למנוע את יציאתו לחופשות של רוצח אחיה, ולשם כך היא הסתייעה בשכנתה הקרובה וחברתה האישית – רפ"ק פינגלאי.

בחשיאן נרצח בירי מטווח קצר ב-10 לאוגוסט 1994, בשעה שישב במסעדת "שאול" שבבעלותו, בפינת הרחובות אבן גבירול ודיזנגוף בתל אביב. הרקע לרצח הוא סכסוך פלילי שהתרחש אז בארצות הברית, כאשר אחיו של גרציאני הסתבך במשפט רצח עם ישראלים מאנשיו של בחשיאן. בינתיים בארץ, בחשיאן העביר מסרים מאיימים לגרציאני, שחש מאוים וחיסל את בחשיאן.

עו"ד מנחם רובינשטיין

מח"ש אישרו כי ידוע על הקשרים בין פינגלאי לבין האחות של בחשיאן המנוח, אבל טענו כי "לא הונחה תשתית המלמדת על ביצוע עבירה והוחלט לא לפתוח בחקירה". עו"ד רובינשטיין הגיש ערעור לבית משפט מחוזי. לטענתו בערעור, בני משפחת בחשיאן ביקשו לסכל את יציאתו של גרציאני לחופשות ולמנוע פתיחה בתהליכי שיקום בטענות שווא כאילו מרשו מתכוון לפגוע בהם. בתלונה נטען, "האחות של בחשיאן, רותי, עומדת מאחרי העברת המידע הפיקטיבי למשטרה באמצעות ראש מחלקת פשעים במרחב יפתח, רפ"ק רונה פינגלאי, שהיא חברתה הטובה ושכנתה המתגוררת בקומה שמעליה במשך שנים רבות".

את המידע ביסס רובינשטיין על תצהיר שמסר במשרדו אדם אשר שהה במחיצתה של רותי בחשיאן, ושוחח איתה על נסיבות מותו של אחיה. לדברי רובינשטיין, אותו אדם סיפר: "רותי קיללה את גרציאני, היא אמרה 'הלוואי שיירקב בכלא, אנחנו עושים הכל שהוא לא ייצא לחופש, יש לנו קשרים טובים במשטרת יפו'. היא התכוונה לשכנה שלה מלמעלה, שהיא קצינת משטרה בכירה".

לנוכח הדברים קבע בית המשפט כי אגף המודיעין של המשטרה יבדוק על מה בדיוק מתבסס המידע בעניינו של גרציאני, ומי הזרים למערכת המודיעינית של המשטרה ושב"ס את המידע אשר מונע מגרציאני לצאת לחופשות.

בשנת 2009, רותי בחשיאן הודתה בשיחה איתי (אמיר זוהר), כי שכנתה פינגלאי היא חברתה הטובה, ואף ציינה כי לעיתים היא נוהגת להסתייע בתפקיד המשטרתי שלה כדי לפתור בעיות: "היתה תקופה ששרטו כאן מכוניות, אז כדי להפחיד את האנשים בשכונה הייתי אומרת שהקצינה למעלה מצלמת כל מה שקורה". כאשר נשאלה אם ביקשה מהשכנה להעביר למשטרה מידע על איומים של גרציאני, או על חשש מפניו, היא אמרה: "הוא לא איים עלינו אבל אני מאוד מפחדת ממנו, למרות זאת מעולם לא ביקשתי מרונה שתפעל נגדו במשטרה".