 |
| החברה של בלולו קיבלה מביטון 10 מיליון שקל מעבר לחוזה? |
הסמכויות הבלתי מוגבלות כמעט של המדינה, לתפוס נכסים של נאשמים, שוב באות לידי ביטוי במהלך יצירתי של רשות המסים: אם "לא הולך" בהליך הפלילי, בבקשה לחילוט זמני לפי החוק לאיסור הלבנת הון – המדינה פונה למסלול אזרחי ומבקשת הטלת עיקול על אותם נכסים, בהליך שהרף בו לכאורה קל יותר.
זה מה שקרה לשמעון בלולו, שנאשם יחד עם יצחק אברג'ל, נסים פינס והקבלן יאיר ביטון מחברת ב.יאיר, בהלבנת הון עבור ארגון אברג'ל באמצעות חוזה לבניית דירות לכאורה באילת עבור ב.יאיר. החברה הקבלנית "גן רווה" של בלולו היתה לפי כתב האישום צינור העברת כספים לאברג'ל, למיזמים פליליים שונים וגם להשקעה בקזינו ברומניה. "גן רווה" רשומה על שם בלולו. עם זאת, לפי האישום, 20 אחוזים מהמניות בחברה מוחזקות על ידי פינס וביתר מתחלק בלולו עם אברג'ל ביחס לא ידוע.
בספטמבר קבע השופט בני שגיא אשר דן בבקשה לחילוט זמני של נכסים של בלולו, בשווי עשרות מיליוני שקלים, כי בחומר הראיות יש "חולשה", שתשליך על מידת הפגיעה בקניינו של בלולו. השופט שגיא טרם נתן את החלטתו הסופית לגבי צמצום היקף הרכוש התפוס, אך המדינה, דרך הפרקליטות האזרחית ורשות המסים, כבר מיהרה לבית המשפט והגישה בקשה להטלת עיקול על נכסי בלולו, הפעם באמצעות המסלול האזרחי, לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, בהליך לצורך הבטחת גביית השומה הנתבעת מבלולו בסך 8.8 מיליון שקל על הכנסות שמשך מגן רווה. זאת ללא קשר לחילוט, שגם הוא ימשיך לעמוד על הפרק, אם תהיה הרשעה בהליך הפלילי.
 |
|
| יצחק אברג'ל |
המפקח במשרד פקיד השומה הארצי, עמית מנור, נימק את עיתוי הגשת הבקשה לעיקול דווקא עכשיו, להבטחת תשלום המס מבלולו בגין הכנסות בשנים 2010-2013 – משום שלדבריו כל עוד נכסיו היו תפוסים בידי המשטרה, היה גם לפקיד השומה מקור להיפרע ממנו, ואולם כעת כשקיים סיכוי שהנכסים ישוחררו, לאור החלטת השופט שגיא, "רשת הביטחון" נעלמה ו"נולד הצורך בעיקול הכספים להבטחת גביית המס".
שופטת בית המשפט המחוזי, ירדנה סרוסי, קיבלה את הבקשה וקבעה כי "החשש מכישלון גביית המס מוצדק". לדבריה, אין כל פסול בהצהרת פקיד השומה לפיה כל עוד נכסי בלולו היו תפוסים בידי המשטרה, הוא לא ראה טעם בהגשת העיקולים, ולאור הסיכוי שהנכסים ישוחררו, "הפך הדבר לרלוונטי מבחינתו".
השופטת סרוסי, שעבדה במשך 25 שנה בלשכה המשפטית של רשות המסים עד מינויה לשופטת באפריל השנה, אישרה את צווי העיקול על שורת נכסים של שמעון ואסתר בלולו, כולל נדל"ן בראשון לציון וכפר סבא, רכבים ומניות בחברות בשווי של יותר מ-20 מיליון שקל.
"הכלל הרגיל הנוהג בדיני מסים הוא שלא ניתן לגבות חוב מס של אדם כל עוד הוא שנוי במחלוקת. חוב המס בר גבייה רק עם תום הליך שומתי, או לאחר מתן פסק דין", ציינה השופטת. ואולם, כדבריה "סעיף 194 לפקודת מס הכנסה מהווה חריג לכלל, ומאפשר לפקיד המס לעקל את נכסיו של הנישום לצורך גבייה עתידית, למרות שהמס עדיין שנוי במחלוקת, וזאת אם קיימת עילה ממשית לחשש מכישלון גביית המס, וכאשר השומה מבוססת על ראיות מהימנות וסבירות, לכאורה".
 |
 |
| השופט בני שגיא | השופטת ירדנה סרוסי |
המבחנים שבוחן בית המשפט האזרחי בבקשת עיקול שונים ומחמירים פחות, לדברי השופטת, ממבחני בית המשפט הפלילי הבוחן בקשת חילוט. לדבריה, השאלה שבחן השופט שגיא, נוכח כתב האישום בפרשת ב.יאיר, היא האם הקשר העסקי שנרקם בין ב.יאיר לחברת "גן רווה" פיקטיבי לחלוטין ונועד "כל כולו" לאפשר ל-ב. יאיר להזרים כספים לאברג'ל. לעומת זאת, השופטת סרוסי, לדבריה, נדרשת להכרעה מסוג אחר: "גם אם ייקבע כי הקמת ופעילות גן רווה לא נועדה כל כולה להוות 'צינור' למשיכת כספים, עדיין יש לשומת המבקש על מה לסמוך… במסגרת זו אין בית המשפט בודק באופן דקדקני את יסודות השומה. בדיקה זו תמתין לשלב הליכי השומה וההשגה הרגילים. טיב הבדיקה בשלב הסעד הזמני נועד לשמר את נכסי הנישום על מנת שפקיד המס לא יעמוד בפני שוקת שבורה בבוא העת".
שומת המס שנתבעים בלולו ואשתו לשלם נובעת מארבע פרשות: משיכות של בלולו מ"גן רווה" לצורך השקעה בקזינו ברומניה; משיכות נוספות וחשבוניות פיקטיביות בגן רווה ובחברה נוספת, המפעילה את אולם השמחות "הרודיון" בראשון לציון, הרשומה על שם אסתר בלולו. בני הזוג בלולו מיוצגים על ידי עו"ד ערן ערבה.
 |
| "אם זה היה מצליח, הקזינו היה שווה 40-50 מיליון אירו" (אילוסטרציה: FREEPIK) |
פרשת הקזינו
פקיד השומה טען כי בלולו משך מגן רווה כשמונה מיליון שקל, אותם השקיע באופן אישי בחברה קפריסאית שהקימה קזינו ברומניה, בה היה שותף גם נסים זוהר. השופטת סרוסי דחתה על פי חומר הראיות הלכאורי את גרסת בלולו לפיה מדובר בהלוואה מגן רווה לחברה הקפריסאית, וקבעה כי יש תימוכין לטענה שזו היתה השקעה אישית שלו, הנחשבת כהכנסה ומחויבת במס: "המשיב לאורך כל חקירתו במשטרה, ברשות המסים ובפני בית המשפט מתייחס להשקעה בחברה הקפריסאית כהשקעה אישית ומעיד כי היה מעורב בפרטי פרטים בהקמת הקזינו, הוא היה המוציא והמביא ועל פיו יישק דבר".
"אני הייתי ברומניה, עשיתי סבב בקזינואים, דיברתי עם אנשי קזינואים", העיד בלולו, "בדקתי, הלכתי לאזור שהוא היה אמור לפתוח שמה בית קזינו… הבאתי אנשי מקצוע, אני הייתי שותף בקניות של הציוד, הייתי שותף בהכל עד לפתיחה של הקזינו, מ-א' עד ת', אפילו שטיח הלכתי לקנות, מנורות קנינו פה בארץ ושלחנו לרומניה. יש לי אינטרס, כי אם זה יצליח יש לי אופציה להיכנס שותף וזה כאילו כסף קל". בלולו נשאל אם השקעה של שישה או שמונה מיליון שקל נראתה לו סכום סביר, וענה: "מאוד. אם זה היה מצליח, הקזינו היה שווה 40-50 מיליון אירו".
"מעורבותו בכל פרט ופרט אינה מתאימה לנותן הלוואה, אלא למי שיש לו אינטרס אישי וזכויות בחברה אליה הועברו הכספים", כתב בית המשפט.
 |
| "ערימות כסף מזומן עבור כל צ'ק" (צילום ארכיון להמחשה: משטרת ישראל) |
הבנייה באילת
גן רווה חתמה על חוזים עם ב. יאיר לבניית דירות באילת תמורת סכום מקורי של 42 מיליון שקל. גן רווה השלימה ביצוע של 80 אחוז מהפרויקט בלבד, ולמרות זאת קיבלה מ-ב. יאיר 10 מיליון שקל נוספים מעבר לחוזה. מס הכנסה טוען כי הסכום הנוסף נשאר כהכנסה בידי בלולו.
"גן רווה מקבלת מב. יאיר צ'קים שוטף פלוס 30", אמר פקיד השומה מנור. "יחד עם זאת היא משלמת לספקים שלה שוטף פלוס 60, פלוס 90, פלוס 120, ובלולו ופינס הולכים לצ'יינג'ים ופורטים את הצ'קים שהם מקבלים מב. יאיר במזומן. הם מקבלים ערימות של מזומן ביד עבור כל צ'ק, ולאחר מכן אין מעקב אחר הכסף, עובדה היא שנשארו חובות של גן רווה לספקים וב. יאיר הייתה צריכה להשלים עוד עלויות. איזו סיבה יש לגן רווה לפרוט את הצ'קים ולא להפקיד אותם בחשבון הבנק? איזו סיבה יש לבוא ולקבל ערימות של מזומנים בצ'יינג'ים"?
בלולו טען כי אין בסיס ואין כל ראיה לכך שהכספים הגיעו לכיסו. לטענתו (אותה קיבל השופט שגיא כאפשרות) גן רווה העריכה את פרויקט הבנייה במחיר נמוך מדי. השופטת סרוסי כתבה: "לדעתי, יש לשומה על מה לסמוך, לפחות על בסיס לכאורי. הגם שאין ראיה ישירה כי הסכום מצא את דרכו לכיסו של המשיב, די בתמונה הכוללת ובראיות הנסיבתיות שהוצגו כדי לקבוע שהיה על המשיב לתת הסברים להתנהלות התמוהה של גן רווה, הן בעניין דחיית התשלומים לספקים והן בעניין פריטת הצ'קים למזומנים בצ'יינג'ים.
"לא הוברר על ידי המשיב (בלולו) מדוע ראתה גן רווה שלא לשלם את חובותיה לספקים ולקבלני המשנה מיד עם קבלת הצ'קים מ-ב. יאיר ותחת זאת בחרה לפרוט אותם למזומנים. גם לא ניתן הסבר מספק מה נעשה במזומנים אלו. נוכח התמיהה שמעלה התנהלות זו, היה מצופה מהמשיב שיסביר לבית המשפט את נתיב הכסף שנפרט ויוכיח את מועדי הפקדתו בבנק. המשיב לא עשה כן והותיר אותנו עם סימני שאלה על כספים בהיקפים גדולים שנפרטו למזומנים, במקום להיות משולמים לספקים ועובדים של גן רווה".
 |
| אולם "הרודיון" בראשון לציון |
חשבוניות פיקטיביות
פקיד השומה טען כי גן רווה העסיקה עובדים סינים בפרויקטים באילת, ועל מנת להתחמק ממס (היטל עובדים זרים בשיעור 15 אחוז), היתה בקשר עם אדם בשם נפתלי פרץ שסיפק לה חשבוניות פיקטיביות ככיסוי להוצאות השכר. לפי פקיד השומה, לאחר שפרץ לקח עמלה לכאורה של חמישה אחוז מגובה החשבוניות, בלולו שלשל כמשכורת לכיסו את יתר 10 אחוזי המס שנחסכו, בסכום כולל של כ-240 אלף שקל.
בנוסף, כך נטען, גם חברת "הרודיון" המפעילה אולם שמחות קיבלה כיסוי חשבונאי פיקטיבי לעובדים זרים מאדם בשם מהדי, שהיה פורט את הצ'קים למזומן ביחד עם עובד הרודיון, וחוזר אל משרדי החברה ומקבל את העמלה שלו. כאן השומה היא על 260 אלף שקל. "בהעדר הסברים מספקים מטעם המשיב, אין לי אלא לקבוע שהשומה גם בגין ראש פרק זה סבירה לכאורה", כתבה השופטת.
את פקיד השומה ייצגו עו"ד קרן יזדי-סופר ועו"ד שירה ויזל-גלצור מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).
|
נגד ההשמדה הכלכלית /עו"ד אורי גולדמן ראשית נזכיר עובדה מהותית שהמדינה ובתי המשפט נוטים "לשכוח": אנו נמצאים בשלב מקדמי של "סעדים זמניים"/תפיסות וחילוטים זמניים – שלב שבו עומדת לחשודים חזקת החפות וכמובן עומדת לזכותם גם הזכות לקניין, שהיא זכות יסוד בדין הישראלי. כך אמנם בתיאוריה, אך מבחינה פרקטית בתי המשפט נוטים להיעתר ברוב המקרים לבקשות מחלקות החקירות והפרקליטות ולתפוס את כל רכושם של החשודים על סמך "דוחות סודיים", שבדיעבד (כשמתקבל חומר החקירה בתיק) מסתבר שהיו מוגזמים, בלשון המעטה. בשלב המאוחר שבו מתקבל כבר החומר, החשוד כבר מחוסל כלכלית, ויש כתב חשדות או אפילו כתב אישום, דבר שמספיק לבתי המשפט כדי להמשיך ולתפוס את הכספים והחשבונות, כך שלמעשה מבחינה פרקטית הרכוש נשאר תפוס לכל אורך ההליך, גם אם הוא נתפס מלכתחילה באמצעות חקיקה לא מתאימה.
|
