שקד: "השופטים מנסים לכבול את ידיי"

	נאור נגד שקד. הפרדת רשויות

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, הזהירה בכינוס מיוחד של ועדת חוקה בכנסת מביטול "שיטת הסניוריטי" הקובעת כי לנשיא בית המשפט העליון מתמנה אוטומטית השופט הוותיק ביותר. "ביטול הסניוריטי יגרום לפוליטיזציה של בית המשפט העליון – יפגע בעצמאותו, בהפרדת הרשויות וביכולת בית המשפט להגן על זכויות האדם בישראל", אמרה נאור.

נשיאת בית המשפט העליון הופיעה בכנסת באורח נדיר, לאחר ששרת המשפטים איילת שקד החליטה לדחות את כינוס הוועדה לבחירת שופטים אשר אמורה היתה לבחור במחליפתה, הנשיאה המיועדת הבאה של בית המשפט העליון, אסתר חיות.

שקד פועלת לביטול שיטת הסניוריטי, על מנת שהוועדה בראשותה תקבע את זהות הנשיא הבא. בועדת חוקה התקיים דיון פומבי בו שקד ונאור מציגות את עמדתן זו מול זו. שקד טענה כי הגיע הזמן "להניח את שיטת הסניוריטי על שולחן הניתוחים, ולדון ביתרונותיה וחסרונותיה. זהו תהליך עבודה בריא, מובן מאליו בכל ארגון, ואינני מבינה מדוע לא נעשה עד כה".

"זה נכון שמקום המדינה הייתה מסורת שהשופט הוותיק ביותר הוא זה שנבחר, אבל אי אפשר להתעלם מהחוק המקנה בידי חברי הוועדה לבחירת שופטים את הסמכות לבחור נשיא. אני כיו"ר הוועדה מרגישה שכבלו את ידיי והפקיעו את הסמכות מידי הוועדה", אמרה שקד. "אינני מכירה אף חברה, ארגון או גוף כלשהו, קטן כגדול, שהעומד בראשו מתמנה בשל שיקולים טכניים, כגון ותק, ולא על פי יכולותיו, כישרונותיו והתאמתו לתפקיד. בית המשפט, בבואו לבחון קבלת החלטות בעת ביקורת שיפוטית, בוחן את סבירות ההחלטה. האם בית המשפט היה מגדיר החלטת דירקטוריון למנות מנכ"ל אך ורק בשל העובדה שהוא הוותיק ביותר, כהחלטה סבירה? נניח ששר הביטחון יחליט להמליץ לממשלה לבחור לרמטכ"ל את האלוף הוותיק ביותר. האם הציבור ירגיש כי העומד בראש הצבא הוא האדם המתאים ביותר?".

"מושכלות יסוד ברורות". ח"כ סלומינסקי בתווך

"מדוע מושכלות יסוד הברורות כשמש בכל מקום אחר ובכל תחום אחר אינן רלוונטיות למינוי נשיא בית המשפט העליון? אין אח ורע בישראל לרשות מנהלית שבוחרת 20 שנה קדימה", אמרה שקד. "זה לא עומד בשום כלל… בעבר נהג הסניוריטי באופן דומיננטי גם בבתי משפט השלום ובמחוזי, אך המנהג עבר מהעולם, וטוב שכך. בין בחירת נשיא 20 שנים מראש, ללא אפשרות לצפות את תפקודו כשופט, את יחסיו החברתיים ואת יכולות הניהול שלו לבין בחירה בסמוך לכהונה, תוך התבוננות בתפקודו לאחר מעשה, אני בוחרת באפשרות השניה", אמרה שקד, וביטלה את החשש כי השופטים "יתקרנפו" ויפסקו לפי ציפיות הפוליטיקאים. "מהיכרותי עם השופטים מדובר באנשים ישרים כמו סרגל. האם שופטי בית המשפט המחוזי פוסקים בעניינים מנהליים או פליליים על מנת למצוא חן ולהתקדם?", שאלה שקד.

הנשיאה נאור הבהירה כי קיבלה התחייבות מהשרה ש"הדיון הוא עקרוני" וכי מינויה של השופטת חיות כנשיאה הבאה מובטח. "עצמאות נשיא בית המשפט העליון, ומערכת המשפט כולה, משקפת עיקרון דמוקרטי בסיסי של הפרדת רשויות", אמרה נאור בכנסת. "הגברת המעורבות הפוליטית בהתנהלות הרשות השופטת ובדרך מינויו של נשיא בית המשפט העליון תפגע בעיקרון זה ותכרסם באמון הציבור בבתי המשפט".

"לא שבור, לא לתקן". הנשיא לשעבר ברק

"העיתוי לעיסוק בשאלת הסניוריטי אינו מתאים", אמרה נאור. "שיטת הסניוריטי הוכיחה עצמה כראויה מקום המדינה. בית המשפט הינו מוסד מקצועי ואובייקטיבי, הזוכה לאמון ציבורי רחב ומשמש כמקום מבטחם של בעלי דין מכל קצות הקשת הפוליטית. בית המשפט זוכה להערכה רבה בעולם, כל נבחרי הציבור מתגאים ברחבי העולם במעמדו האיתן של בית המשפט העליון ובפסיקותיו… אם זה לא שבור, מה יש לתקן?

"העצמאות השיפוטית היא יסוד חשוב והכרחי בדמוקרטיה הישראלית וקיומה מותנה בהסדרים משפטיים המסוגלים לאפשר אותה", הוסיפה נאור. "לאחר ששופט מתמנה לבית המשפט העליון הוא מיצה למעשה את מסלול הקידום שלו ומכאן ואילך עצמאותו השיפוטית היא מלאה. לעומת זאת אם מינויו כשופט בית המשפט העליון לא יהווה סוף פסוק, תישמר תלות מסוימת בגורם הממנה. אם תבוטל שיטת הסניוריטי, יפגע גם אמונו של הציבור במערכת המשפט. הציבור עשוי לחשוש ששופטי בית המשפט העליון מכריעים באופן מסוים על מנת למצוא חן בעיני פוליטיקאים. על הציבור להאמין כי השופטים פועלים מתוך עצמאות מלאה. כיצד הפסיקות ייתפסו, אם שופטי בית המשפט העליון יהיו מצויים במירוץ לתפקיד הנשיא? במדינות העולם ישנן מגוון שיטות בחירה. יש מדינות כמו דנמרק, איטליה וספרד, בהן השופטים בוחרים בעצמם את הנשיא, ללא מעורבות של גורמים חיצוניים".

המשנה לנשיאה בית המשפט העליון, השופט סלים ג'ובראן: "כמי שליווה מינוי שלושה נשיאים השיטה עובדת טוב ואין לשנותה. אני מבקר הרבה בעולם ומרצה, אני מתמלא גאווה כאשר אני שומע דברי שבח על בית המשפט העליון. דברים שאנחנו לא שומעים לצערנו על נושאים אחרים. אנחנו זוכים לאמון גדול מצד הציבור, יש לשמור עליו".

"בית המשפט פועל נגד החוק". פרידמן

ראש לשכת עורכי הדין אפי נווה הביע תמיכה בשקד: "לא רציני לומר שתהיה ודאות על בחירת השופט המקצועי ביותר שייבחר עוד 15 שנים לנשיא. אולי תיווצר מתיחות לזמן מה (בעקבות שינוי נוהג הסניוריטי), אבל שופטים לא יטו פסיקה רק כדי למצוא חן. יש לסמוך על השופטים שנבחרו לעליון. מעורבות הפוליטיקאים בוועדה אינה רעה כלל. אם המחוקק רצה לתת בכירות למועמד הוותיק ביותר הוא לא עשה זאת ולא יהיה נכון לומר שהוועדה תשמש כחותמת גומי".

בדיון השתתפו גם מספר שרי משפטים לשעבר וגם הנשיא בדימוס אהרון ברק. ברק, כמו נאור, הסביר כי כישורי הניהול הם לא התכונה הקריטית ביותר לנשיא. "הניהול היומיומי של המערכת מופקד בידי מנהל בתי המשפט. ייחודו של הנשיא ותפקידו כראש המערכת הוא הבטחת עצמאותם של השופטים. הנשיא הוא החיץ בין השופט לפוליטיקאי".

שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, כרגיל בצד האופוזיציה לבית המשפט העליון: "הפגיעה הקשה ביותר בבית המשפט העליון היא כשבית המשפט נוהג שלא על פי החוק ובסטנדרט כפול. לפני כל מינוי היו מתכנסים השופטים ומחליטים מי ראוי להתמנות והוועדה לבחירת שופטים שימשה חותמת גומי. השיטה רוקנה מתוכן את ועדת הבחירה. זה מנוגד לחקיקת הכנסת שהעניקה את הסמכות לוועדה לבחירת שופטים. כל השופטים נבחרים בוועדה, ופתאום מינוי הנשיא הוא פוליטיזציה".

שר המשפטים לשעבר צחי הנגבי מהליכוד תומך דווקא בהשארת השיטה הקיימת: "אני מזהיר את חבריי מקוצר ראות. יכולה להיווצר פגיעה אנושה באמון שהציבור נותן בבית משפט העליון, שיחוש שבחירה של פלוני נעשתה משיקולים עסקניים ומצורך אידאולוגי להשפיע על הפסיקה. ההשוואה לבחירת רמטכ"ל, ראש שב"כ, מפכ"ל אינה הולמת, הם חלק מהרשות המבצעת וכפופים לשלטון באופן מובנה. לכן בחירתם בדרך כלל לא מלווה בוויכוחים אידאולוגיים. תיקון לא נחוץ יכול להביא לשבר".