 |
| שם טוב מכתבי. תמונה מהכלא בארה"ב |
מערכת המשפט בישראל לא מצליחה להיפטר משם טוב מכתבי, גם לאחר שחרורו מהכלא.
מכתבי, שבילה יותר ממחצית חייו בבתי סוהר בארץ ובעולם ושוחרר בחודש אוגוסט, הגיש בקשה לבית המשפט העליון בירושלים לערעור על החלטת בית משפט מחוזי למחוק שלוש עתירות שהגיש כאסיר נגד שירות בתי הסוהר (20 דצמבר).
באמצעות עורך דינו, אליה של"ם, מבקש מכתבי מבית משפט העליון לאפשר לו לערער על מחיקת שלוש העתירות שהגיש בעודו אסיר. זאת לאחר סאגת דיונים, מסמכים והתנהלות משפטית ארוכה ועקשנית מצד שני הצדדים, שהסתיימה ב-21 בנובמבר בהחלטה של השופט ארז יקואל מבית המשפט המחוזי מרכז, למחוק את עתירות האסיר שהגיש עקב שחרורו מהכלא.
מכתבי נשלח ב-2003 לעשרים שנות מאסר בארצות הברית בשל עבירות סמים, אולם לאחר 11 שנים הועבר להמשך ריצוי העונש בכלא מעשיהו בישראל. אחרי שריצה כמעט ארבע שנים נוספות, באוגוסט האחרון הורתה ועדת השחרורים על שחרורו המוקדם. מכתבי הפך בכך לאסיר ברישיון, עד לשחרורו המלא ב-2023, וכאן התגלה סלע המחלוקת בינו לבין השב"ס. עוד נחזור לכך בהמשך, אולם תחילה לעניין העתירות.
 |
| שב"ס מתעלם מגורמים חיצוניים רלוונטים |
סליחה, אפשר עדים?
בחדש פברואר 2017 עתר מכתבי לראשונה נגד השב"ס, בעניין זכותו לזמן עדים מטעמו במסגרת הליך משמעתי נגדו בכלא. בעתירה דרש לשנות את פקודת הנציבות לגבי "דין משמעתי לאסירים", כך שתכלול הוראה מפורשת אשר תתיר לאסירים לזמן עדים בדיון משמעתי נגדם. פעמים רבות הליכים משמעתיים קשורים ישירות לגורמים בכלא ומחוצה לו הקשורים באירוע שעל הפרק, אולם שב"ס מתעלם מהם ושופט את האסיר מבלי להתייחס לכל הגורמים הרלוונטים – אסירים, סגל, בני משפחה, גורמים מקצועיים ועוד.
כבר בדיון הראשון, ב-7 ביוני, קבע השופט יקואל כי ראוי לשקול את הנוסח מחדש. "…דומה כי מידת הבהירות יכול שתצדיק תוספת בת מספר מילים בדמות נוסח הרישא…", הסביר, וחייב את השב"ס להשיב עד ל-16 ביולי. אלא שיום לפני המועד הודיע השב"ס כי "תצא הנחייה…כי במידה ואסיר יבקש להגיש רשימת עדים בכתב טרם דיון משמעתי בעניינו, יש לאפשר לו לעשות זאת", והשופט אפשר למכתבי להגיב תוך שבוע.
 |
| שופט ארז יקואל |
ב-25 ביוני הגישה עו"ד עביר בכר, שייצגה אז את מכתבי, תגובה בה פירטה מדוע אין לקבל את עמדת השב"ס, ונקבע דיון נוסף, ל-25 באוקטובר. ב-13 באוקטובר הודיעה עו"ד בכר לבית המשפט כי מכתבי שוחרר, אולם עומד על כך שהעתירה תידון, "משום שמדובר בנושא עקרוני החורג מעניינו הפרטי של המבקש". כמו כן ביקשה לבטל את הדיון שנקבע, בטענה כי עמדות הצדדים ידועות.
השב"ס התנגד, עו"ד בכר שבה וחידשה את בקשתה, ויומיים לפני הדיון הגיש השב"ס לבית המשפט בקשה למחיקת העתירה, בטענה כי היא מיותרת, שכן מכתבי שוחרר, "ועל כן העתירה הפכה כביכול תיאורטית".
לבסוף התקיים הדיון במועד, ועו"ד בכר עמדה על כך שתינתן החלטה שכן "הסעד הוא עקרוני ורלוונטי לכל האסירים". מנגד, שב"ס חזר על עמדתו כי יש למחוק את העתירה בשל שחרורו המוקדם של האסיר העותר, כנראה בשל החשש לקבע בחוק את התוספת שהתבקשה לפקודת הנציבות.
השופט יקואל נתן לצדדים שבוע נוסף להעלות טענותיהם, אולם לאחר ארבעה ימים בלבד הודיע כי קיבל את טענת שב"ס והורה על מחיקת העתירה. אלא שעוד באותו יום תיקן עצמו השופט והבהיר כי ההחלטה ניתנה בטעות והיא מבוטלת. בבקשת הרשות לערער טוען עו"ד של"ם כי למעשה, למרות מספר חילופי מסמכים נוספים, עד כה לא ניתנה בעצם החלטה עקרונית בעתירה.
 |
| מתחשבנים עם אסירים על פז"ם חופשות |
סליחה, אפשר קריטריונים?
גם בעתירה השנייה, שהוגשה באפריל, ביקש מכתבי לשנות את נוסח פקודת הנציבות, הפעם בנוגע לחופשות אסירים. לטענתו, לפי הנוסח כיום, הימים בהם אסיר חולה, נמצא בבדיקות רפואיות או בדיונים משפטיים או בחופשה, והימים בהם לא מתקיימת פעילות במחלקת החינוך בכלא, אינם נספרים בצבירת הימים הנדרשים לצורך קבלת חופשת תמריץ. בשל כך, טוען מכתבי, אין כמעט אפשרות לצבור את המכסה הנדרשת, והנפגעים העיקריים הם אסירים חולים ומבוגרים.
גם עתירה זו, טוען עו"ד של"ם, התנהלה תוך דחיות חוזרות ונשנות, עד שלבסוף התנהלו בה שני דיונים, שגם לאחריהם לא ניתנה החלטה בשל הסחבת בה נקט השב"ס.
 |
| שם טוב מכתבי מתוך הכתבה במעריב |
בעתירה השלישית, שהוגשה בחודש יוני, ביקש מכתבי לשנות את פקודת הנציבות בנושא תנאי החופשה לאסירים, ולקבוע תנאים אחידים לחופשות. זאת כדי למנוע משב"ס שיקול דעת שיש בידו כיום ושמהווה אמצעי לחץ.
אלא שגם עתירה זו לא נדונה לגופה, מאחר ושלושה ימים לפני הדיון שנקבע לשתי העתירות האחרונות ביקש שב"ס למחוק אותן, ושוב מאותה סיבה – שחרורו של מכתבי מייתר את הצורך לדון בהן.
עוד באותו יום, 3 בספטמבר, השיב עו"ד של"ם בשם מכתבי כי העתירות אינן תיאורטיות "מאחר שהחלטה בהן תשפיע באופן ישיר ומיידי על כלל האסירים", ועמד על כך שהדיון יתקיים כמתוכנן. למרות זאת, ב-4 בספטמבר הורה השופט יקואל למחוק גם את שתי העתירות האלה, ובו בזמן ביקש משב"ס שישיב על הבקשה של מכתבי שלא למחוק אותן, עד ל-10 בחודש.
לאחר שלא התקבלה תגובה, שב וביקש עו"ד של"ם שלא למחוק את העתירות, והשופט שוב אפשר לשב"ס להגיב עד ל-1 באוקטובר. כאילו להכעיס, רק ב-2 בחודש מסר שב"ס את תגובתו, לפיה יש להשאיר את מחיקת העתירות על כנה, וב-21 חזר עו"ד של"ם בפעם המי יודע כמה על דרישתו שלא למחוק אותן.
ב-21 באוקטובר נפסקה הסאגה כשהשופט יקואל הורה למחוק את העתירה הראשונה והותיר בעינה את מחיקת שתי העתירות הנוספות.
 |
 |
| עו"ד אליה של"ם | עו"ד עביר בכר |
סליחה, אפשר תשובה?
מכתבי לא מרפה, ופנה כאמור באמצעות עו"ד של"ם לבית משפט העליון, בטענה שעניינו מעלה גם שאלה משפטית שטרם הוכרעה: האם שחרורו המוקדם של אסיר מבטל את הצורך לקבל החלטות בעתירות אסיר שהגיש. בעיקר, טוען של"ם, כשכבר התקיימו דיונים באותן עתירות. לדבריו, גם אם אלה הוגשו תחילה מתוך עניין אישי, "הרי שהעניינים המובאים בהן וההחלטה בסעד שהתבקש, נוגעים הלכה למעשה למספר רב של אסירים, אם לא לכולם".
עו"ד של"ם ממשיך ומונה את מחדלי בית המשפט המחוזי, ואז מסכם. "למרבה הצער", הוא כותב, "המשיב (שב"ס) עושה ככל יכולתו על מנת להדוף את העתירות, בעוד ראוי היה אילו יקדיש מאמצים לשיפור תנאי הכליאה וההקפדה על זכויות האסירים".
עדכון (27.12)
שופט בית משפט העליון ג'ורג' קרא דחה את העתירה בנימוק שבית משפט העליון אינו דן בנושאים תיאורטיים.
