![]() |
| הוצאות עתק על ביצור מתקני הכליאה (תמונה להמחשה) |
אסיר העולם ירון סנקר שובת רעב מזה 60 יום (!) ומאושפז בבית החולים אסף הרופא, מחובר לעירויים נוזליים אשר מתחזקים את מערכות גופו. הוא שפוט לשני מאסרי עולם במצטבר ועוד 10 שנים, על סדרת חיסולים שהזמינו ממנו בשנת 2003 האחים אוחנה, נגד יריביהם מקואליציית ארגוני הפשע של דומרני, אברג'ל, אלפרון וגבריאלי.
סנקר טוען, במידה רבה של צדק, כי חוקרי המשטרה הבטיחו לו מעמד של עד מדינה ולכן התוודה על פשעים חמורים שביצע עם אחרים, אלא שעקב סירוב הפרקליטות הופרה הבטחת החוקרים, מה שהביא לשתיקתו על דוכן העדים ולמאסרו חסר התקווה.
למעלה מעשר שנים, מרומה וממורמר בתנאי בידוד קשים ביותר, הוא מבקש מהאפוטרופוסים בשב"ס רק לתווך בינו לבין הפרקליטות, כדי שיפעלו למימוש הבטחות המשטרה. לשווא. לכל הפחות, מבקש סנקר משב"ס, אפשרו לי להתראיין לסרט תעודה בו אסגור מעגל ואציג לציבור את הסיפור המלא על חלקי במלחמות ארגוני הפשיעה, סיפור שנמנעתי מלספר על דוכן העדים. אפילו לבקשה זו שלטונות שב"ס מנועים להיענות, כמו גם לבקשות של בת זוגו לבקר אותו בבית החולים ושל "מעריב" לצלם אותו שם.
![]() |
שלטון המודיעין
בשנים האחרונות, המשטרה והפרקליטות, שני גופי האכיפה אשר שולחים עבריינים לכלא הם גם אלה אשר מכתיבים לשב"ס את תנאי הכליאה שלהם, לעיתים רבות מדי תוך כדי פגיעה בוטה בזכויותיהם.
למעשה, שירות בתי הסוהר אינו מתקיים עוד כגוף עצמאי אשר מכתיב מדיניות מקצועית, כפי שהיה נהוג בשנים עברו. בחסות המאבק בפשיעה הגואה הוצנחו לפיקוד על שב"ס שלושה ניצבי משטרה אשר שינו את פני הארגון – לטוב ולרע. תחת פיקודם של יעקב גנות, בני קניאק ואהרון פרנקו, שירות בתי הסוהר הפך למחוז המשטרה הגדול והקשוח ביותר בישראל.
הניצבים שהפכו לנציבים השתלטו על הארגון באמצעות הזרמת מרבית תקציבי הענק (2.7 מיליארד שקל תקציב שנת 2014) למטלות ביטחון ומודיעין בעיקר, על חשבון ההקצאות לטיפול באסירים. מעבר להוצאות עתק על ביצור מתקני הכליאה בטונות של בטון ברזל וטכנולוגיה מתקדמת, אגף המודיעין הפך לחוד החנית של מדיניות הארגון. מפקדי ימ"רים מתל אביב וירושלים אשר מונו לפקד על האגף הביאו לארגון עשרות בלשים ורכזי מודיעין מהרחובות, ואפילו סוכנים סמויים לשעבר. כולם נרתמו לפעילות יזומה מאחורי הסורגים בשיתוף פעולה הדוק של יחידות המשטרה המובחרות – האזנות סתר בהיקפים חסרי תקדים, הפעלת סוכנים סמויים בחוץ ובפנים, וגיוס אינספור מודיעים מקרב האסירים.
האג'נדה המודיעינית מקבלת ביטוי אינטרסנטי מובהק במיון למתקני כליאה ואגפים, בשלילת ביקורים וחופשות, בשיבוץ לתוכניות טיפול ושיקום ובמניעת שחרורים מוקדמים, והכל בחסות בתי משפט שנאלמים דום למקרא דו"חות מודיעינים גדושים במידע שאף שופט אינו מסוגל להתמודד עם אמיתות תכניהם.
הכרסום במאזן שבין זכויות אסירים לבין שלום הציבור, לעולם יהיה על חשבון האסירים אשר הרוויחו ביושר את המשטריזציה. מה גם שהיא מהווה מענה לדרישת הציבור שנחרד מהחיסולים ברחובות ומאס באסירים אשר מנהלים מתוך הכלא ארגוני פשיעה ותחנות סמים, או מבצעים בחופשות עבירות מין ורכוש, שלא לומר חיסולים. בהקשר של עמדות הציבור הרחב, די לקרוא את הטוקבקים כדי להבין שהמסר השולט כיום בהמון הוא: "להכניס לכלא, ולזרוק את המפתח".
![]() |
| עופרה קלינגר. "יודעת מה זה ביטחון" |
עופרה זה שב"ס
אל תוך הכאוס הזה נכנסת נציבת שב"ס החדשה, עופרה קלינגר, בוגרת הארגון שהמינוי שלה זוכה לתמיכה נלהבת משני עברי הסורגים בפרוזדורים נוטפי הליזול המודרני, אבל מטבע הדברים גם לחשדנות באג'נדת הביטחון והמודיעין. הנציב היוצא פרנקו היה מעדיף להוריש את לשכתו לאחד הניצבים, אלא שדווקא בהקשר הזה יש לקלינגר יתרון יחודי – כאשה מוכרת מתוך הארגון אין חשש שיצוצו בעניינה פרשיות כאלה או אחרות.
המסלול שלה בשב"ס החל כעורכת דין צעירה יחסית שהגיעה מהפרקליטות בירושלים לתפקיד סגנית היועץ המשפטי של שב"ס, עם יעד מוצהר לכהן כיועצת המשפטית הראשית. בינתיים היא התמזגה בארגון וקיבלה על עצמה את תפקיד ראש מחלקת הסגל, מוקד כוח שהעמיק את שייכותה. היא עוד התמודדה מול עו"ד רן נזרי על תפקיד היועץ המשפטי, אבל כאשר השר הקודם יצחק אהרונוביץ העדיף תחתיהם משפטן משב"כ, עו"ד אודי הלוי, היא זנחה את חלום היועמ"שית לטובת תפקידה הנוכחי כראש אגף האסיר.
מדובר בתפקיד אשר מנוגד במהותו לאג'נדה המודיעינית בטחונית השלטת, שכן הוא מוביל את ייעול מערך הכליאה במקביל לפיתוח תוכניות טיפול ושיקום אסירים. "ניתן להקנות לאסירים כלים מתקנים ולחולל שינוי בהתנהגותם – שב"ס רואה חובה לנצל את המאסר להנעה של תהליך זה וקיומו", נכתב באתר האינטרנט של שב"ס על האגף של קלינגר.
"עופרה תתחיל להראות שהיא לא פחות קשוחה מהגברים במערכת ויודעת מה זה ביטחון", אומר בכיר מאוד בשירות הציבורי אשר מקורב לקלינגר, ומתחייב, "אבל מרגע שהיא תתייצב בתפקידה היא תביא ראייה רחבה של כל תפישת התקון – טיפול, שיקום, שחרור מוקדם – זה הולך להיות שב"ס חברתי ובטחוני ולא רק בטחוני. אין לי ספק שהיא תטביע את חותמה, ב-20 השנים האחרונות היא עסקה בכל תחומי החקיקה של הארגון, והיא יודעת היטב מה זה טיפול וזכויות, במשרד המשפטים יהיו קרובים לאוזן שלה בניגוד לריחוק שהיה מול הנציבים האחרונים".
הבכיר, שעבד לצד קלינגר שנים לא מעטות, מתאר אותה כ"בנאדם אמין ויעיל, עופרה זה שב"ס, ושב"ס יהיה עופרה. היא ראש גדול ובעולם בירוקרטי של כסת"חים צריך אנשים כמוה, שיודעים לקחת אחריות. אמנם היא טום בוי כזו שיודעת להיות קשוחה וסיגלה לעצמה את החיים במדים, ועדיין היא נותרה אשה, חכמה, פרקליטה מקצועית חריפה ומילולית שמתנסחת נפלא, בכמה רמות מעל הגונדר הממוצע בשירות, שהחומר האנושי בו לא משהו. היא נבחרה למרות שצמחה מתוך הייעוץ המשפטי והניהול ולא מתוך האגפים. החיסרון היחיד שנטען נגדה הוא, שאין לה נסיון מקצועי בניהול בתי סוהר, סליחה אבל גם פרנקו וקניאק לא ניהלו בית סוהר מימיהם".
אחרי הדברים הברורים האלה אפשר לוותר על ציטוטים ממכתב עמוס מטלות חברתיות לביצוע שמיהרו להוציא לנציבה הנכנסת האסיר הדעתן, אבנר הררי, ופרקליטו עו"ד איתן סבג. המחסל מספר 1 צפוי להשתחרר בעוד מספר חודשים וכבר לא יספיק להנות מהאג'נדה החדשה שתביא קלינגר, אבל נשאלת השאלה האם שובת הרעב סנקר ישרוד עד כניסתה לתפקיד עם שובה מכנס סוהרים באוסטרליה אליו טסה השבוע.












