רק כמחצית ממכסות האיזוק האלקטרוני בישראל מנוצלות

לקבוע סל מכסות חדש. איזוק אלקטרוני (צילום להמחשה: שב"ס)

שנה מאז נכנס לתוקף חוק הפיקוח האלקטרוני, דיווחו היום המשרד לביטחון הפנים ושב"ס, בדיון משותף של וועדת המדע והטכנולוגיה ועדת חוקה, חוק ומשפט על נתוני הפיקוח השונים כמתחייב בחוק. על פי הנתונים, מאז חודש יוני אשתקד – אז נכנס החוק לתוקף – שהו 783 מפוקחים תחת אזוק אלקטרוני, מתוכם 70 אסירים והיתר עצורים. מכוח החוק, ישנם כיום 375 מפוקחים מתוך 750 מכסות קיימות, 70 מתוכם אסירים. באזור הצפון 126 מפוקחים, במרכז 152 ובדרום 84. 414 מפוקחים סיימו את תקופת האזוק שנקבעה להם במלואה מאז נכנס החוק לתוקף.

במהלך השנה נרשמו 937 הפרות מצד המפוקחים. הממונה על המפוקחים מטעם שב"ס ערך 248 שימועים לגבי 188 מפוקחים; לגבי חלק מהמפוקחים התקיימו מספר שימועים וניתנו מספר החלטות. ב-60 מקרים (25 אחוזים) הפסיק הממונה את הפיקוח והעביר את המפוקח למעצר רגיל, ב-186 מקרים הוחלט על המשך ההשגחה תחת פיקוח אלקטרוני.

עוד לפי הנתונים, ב-22 מתוך 60 המקרים בהם הוחלט על הפסקת הפיקוח, העבירה היתה יציאה ממקום הפיקוח. ב-20 מקרים היו נסיבות שאינן קשורות בהפרה, כגון מפוקח שביקש העברה למעצר. ב-11 מקרים, הסיבות היו היעדר פיקוח אנושי, בחמישה מקרים ביצעו המפוקחים עבירה פלילית במהלך הפיקוח, ובשני מקרים בלבד הופסק הפיקוח בשל אי שיתוף פעולה.

מהנתונים עולה, כי יותר מ-50 אחוז מהמפוקחים לא חזרו להפר את התנאים אחרי אזהרה שקיבלו על הפרה ראשונה, בעוד שמפוקחים בודדים (3) רשמו הפרות. בכלל, בשב”ס מצביעים על ירידה גדולה מאוד במספר ההפרות, מאז שהחוק מעגן צעדים נגד המפרים, בכללם ביטול הפיקוח והעברה למעצר: 937 הפרות בשנה בלבד.

הממונה על ייצוג עצורים בסנגוריה הציבורית, עו"ד גליה ניצני, מחתה על כך שמאות תקנים מתוך 750 הקבועים בחוק לא מנוצלים כרגע: "אדם שלפני השחרור יכול להשתחרר ללא פיקוח אלקטרוני. לא ברור כמה אסירים ועצורים שיכלו להשתלב בפיקוח יושבים במאסר ומה מונע מבתי המשפט לאשר להם פיקוח כזה. אולי בתי המשפט מקשים מעבר לדרוש בחוק. יש כלי טוב, למה לא להשתמש בו?". במשרד לביטחון פנים ובשב"ס טענו כי הדבר מקודם ונעשה הליך הכרה לשופטים לאור התוצאות החיוביות, וכי הכוונה היא לממש את מלוא התקנים.

מתעלמים מהאסירים, ולכן לא בונים להם תוכנית (צילום להמחשה)

אירית שירצקי, נציגת הרשות לשיקום האסיר, הוסיפה: "ב-2015 הכנו תוכניות שיקום ל-2,400 אסירים במסגרת שחרור שליש, רק 75 אזיקים עומדים לרשותנו לצורך כך. ספרות מראה שאסירים הם מעומדים טובים אם לא הטובים ביותר. מתעלמים מהאסירים, ולחלקם אנחנו לא בונים בכלל תוכנית, בהעדר אופציה של אזיק".

יו"ר וועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב קרא לאור כך לקבוע סל מכסות חדש: "מכוח החוק שנותן לנו את האפשרות וכוועדה אנחנו קוראים לשנות את המינון. זה לא שיש כרגע ויכוח מי יקבל ומי לא, יש אזיקונים שניתנים לניצול ויש לממש אותם. אנחנו מכירים את הנתונים הקשים שכ-70-80 אחוזים לא זוכים לממש שחרור בשליש האחרון, אם יש כלי לסייע בכך יש לממש אותו. מה עוד שהדבר חוסך כסף רב למדינה שיכולה לחסוך החזקת מאות אסירים". נציגי המשרד לביטחון פנים ציינו, כי הדבר אפשרי וכי תיבחן בקרוב הרחבת מספר התקנים לאסירים וכי הרצון הוא לממש את מספר התקנים.

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "לדעת כולם המערכת מתפקדת כראוי לפי כל פרמטר. אנחנו בכל אופן רוצים שיהיה מיצוי של המכסות ושתהייה חלוקה הגיונית יותר גם לגבי אסירים, אנו מבקשים שוועדת ההיגוי תתכנס ותדון בכך. במיוחד שיש השפעה על אסירים בפועל שנמנע מהם להשתקם בעזרת המערכת הזו". כך קרא מקלב גם לבחון את התאמת הפיקוח האלקטרוני לסקטורים נוספים: "גם לעניין צווי הרחקה של בעלים מכים, כך נוכל להרחיקם באופן אפקטיבי מהנשים שנתונות לסכנה".