 |
| רפי רותם |
שופט בית משפט השלום בתל אביב, דניאל בארי, הרשיע את רפי רותם, איש מחלקת החקירות והמודיעין ברשות המסים בתחילת שנות האלפיים, בעבירות רבות של הטרדות באמצעות מתקן בזק והעלבת עובדי ציבור. עם זאת, השופט בארי זיכה את רותם מכל עבירות האיומים שיוחסו לו.
כתב האישום נגד רותם כלל 20 סעיפי אישום, בכולם עבירות של הטרדה וברובם הוא גם נאשם בהעלבת עובדי ציבור – ביניהם השופט כיום מנחם מזרחי, פרקליט בכיר בפרקליטות מחוז תל אביב לשעבר; הפרקליטה עו"ד נחמה זוסמן; היועץ לשר המשפטים לשעבר (ומי שהיה מנכ"ל משרד המשפטים) פרופ' גיא רוטקופף; ראש מפלג ההונאה לשעבר במשטרת תל אביב סנ"צ אריה אידלמן; סנ"צ (כיום נצ"מ) דוד אוסמו; קציני משטרה נוספים ושורת בכירים ברשות המסים, בהם סמנכ"ל חקירות אברהם בן ארדטה ורפי עמיאל, ממונה מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב.
רותם נהג להתקשר באופן אובססיבי, לחוקרים, לפרקליטים ולגורמים ברשויות האכיפה, שהיו מעורבים בחקירת החשדות לשחיתות ברשות המסים, שאותם לטענתו חשף בשנים 2003-2004, או שהיו אחראים לסגירת התיקים או לאי פתיחתם מחדש. בכולם הוא הטיח, בשיחות ובמסרונים כי הם "מושחתים", בתוספת קללות, ואמר שידאג שיבוא זמנם ויחשוף אותם כמשתפי פעולה לכאורה עם עבריינים, והם יישלחו לכלא. "מושחת, מנוול, אפס, סמרטוט, בן זונה, קומבינטור. אני ארדוף אותך 20 שנה", היו חלק מהביטויים האופייניים שלו.
רותם התמיד בטענותיו כי מנהליו ברשות קיבלו שוחד מגורמים שונים וכי הממונה עליו אחראי לחשיפת מקור מודיעיני שנרצח. מי שסגרה את תיק החקירה בזמנו בתלונות שהגיש רותם, היתה פרקליטת מחוז תל אביב עו"ד רות דוד, אך החלטתה זכתה לתוקף בערר שהוגש לפרקליטות המדינה. רותם ניהל מלחמה משפטית גם ברשות המסים על מעמדו, עד שפוטר. כתוצאה מכך, מציין השופט בארי, מצבו הכלכלי הידרדר והוא הפך למחוסר דיור. רק בשנה שעברה זכה אחרי הרבה שנים, להכרה מאוחרת ממבקר המדינה יוסף שפירא שהכיר בו כחושף שחיתויות וחייב את הרשות בצו הגנה לשלם לו פיצויי פיטורים וגימלה חודשית. עם זאת, גם ידו של המבקר קצרה מלספק תמיכה ממשית לטענות של רותם, ולשאיפתו "לסגור חשבון" עם הגורמים ה"מושחתים" לכאורה. המבקר כתב כי אם לא יובא בפניו מידע חדש, לא יוכל גם הוא לחדש את הבדיקה ברשות המסים, וכפי שהמבקר עצמו כתב, זכה גם הוא בשל כך ל"מנת הטרדות" מרותם (שאינה חלק מהאישום הנוכחי).
הפרקליטות טענה כי רותם הטריד, העליב ואיים כאמור על 20 עובדי ציבור בשנים 2008-2014. רותם, שייצג את עצמו ללא עורך דין עקב אי הסכמות עם הסנגוריה הציבורית על דרך ניהול המשפט, טען כי כתב האישום הוא נקמת הרשויות בו על כך שלא הרים ידיים והוא ממשיך לרדוף את כל אלו שלטענתו הכשילו את חקירות השחיתות ומסמסו מידע שמסר.
 |
| השופט דניאל בארי |
גם חופש הוא בלתי מוגבל
השופט בארי כתב בהכרעת הדין כי "תיק זה מחייב דיון לגבי הזכות לחופש הדיבור, היקפו של חופש זה במשטר דמוקרטי והאיזוני ם הדרושים כשחופש הדיבור מתנגש בזכויות חוקתיות נוספות כגון פרטיות וכבוד האדם. אין ספק כי יש מקום לעודד חושפי שחיתויות ולהעניק להם הגנה. חופש הדיבור חשוב ביותר במשטר דמוקרטי אולם ככל זכות, ככל חופש, גם חופש זה אינו בלתי מוגבל. הנאשם בתיק זה הפר את האיזון".
עם זאת, לצד ההרשעות בהטרדה והעלבת עובדי ציבור, ממרבית עבירות האיומים רותם כאמור זוכה. בין היתר זוכה מאיומים על הפרקליטה הבכירה עו"ד זוסמן, על סנ"צ אוסמו, על בכיר רשות המסים עמיאל, ועל מנהלו הישיר ברשות, אם כי הורשע בעבירות אחרות כלפיהם, כמו הטרדה. לדברי השופט בארי, אמירות לפרקליטה ולאחרים כמו "את מושחתת" ו"מקומך בכלא" אינן מהוות איום.
לעמיאל הוא אמר: "מקומך עם אברג'ילים, בן זונה.. בן זנונים". "שמעתי את עדותו של עמיאל. הוא פתח דבריו בכך שהנאשם אדם אלים שמקלל ומאיים ומכה עובדים אחרים", כתב השופט. "תיאור זה אינו מתיישב עם חוות הדעת האחרונה שהוגשה בעניין רותם ב-2002 טרם פנייתו למשטרה, שם קיבל ציונים גבוהים והמלצה לדרגה אישית… עמיאל לא הקליט אף הודעה בה נאמרו דברים כמו 'ניפגש ואני אראה לך'. בעניין זה דברי הנאשם עדיפים בעיני ועל כן מזכה אותו מעבירת האיומים". זיכוי נרשם לרותם גם מאיומים כנגד שוטר זוטר שעצר אותו והביא אותו לחקירה ב-2012. רותם אמר לו שיגיש נגדו 200 תלונות. "ספק אם דבריו מהווים איום… נוכח החזקתו של הנאשם כבול ידיים ורגליים, אי חקירתו ביום המעצר בהקשר לכך ורישום הדו"ח רק שמונה ימים אחרי האירוע, החלטתי לזכותו מעבירת האיומים", כתב השופט.
 |
| השופט מנחם מזרחי |
הרושם החיובי של השופט מזרחי
אחת התקריות המכוערות יותר בהן היה מעורב רותם, שהגיעה לדחיפות פיזיות, היתה עם פרופ' רוטקופף, כאשר זה שימש כיועץ בכיר של שר המשפטים פרידמן. ב-2010 נתקל רוטקופף כאשר הסתובב עם בתו במרכז שוסטר בתל אביב, ברותם שהסתער כלפיו: "יא חתיכת מושחת, לכלא אתה צריך ללכת". השופט בארי קבע כי "בתו הקטנה של רוטקופף החלה לבכות, והיו דחיפות הדדיות". כל זאת קרה לאחר ולמרות שרוטקופף יזם מפגש בין רותם לשר פרידמן. "הנאשם החליט לצרף את רוטקופף ל'נבחרת המושחתים' כשרצונו בפתיחה מחודשת של החקירה או מינוי ועדת חקירה ממלכתית לא התגשמו", כתב השופט בארי. לאחר התקרית, רותם המשיך לשלוח מסרונים מטרידים, תוך הפרת צווים שיפוטיים.
רוטקופף העיד: "הכרתי את רותם. לבי היה איתו כל הזמן. בהמשך עלו בי ספקות לגבי חלקים מהסיפור. היתה החלטה שיפוטית בעניינו והוא מיד מצא למה מישהו מושחת. הנקודה הכי משמעותית היתה כשהוא סיפר לי שמי שסגר את התיק הוא 'תובע ליכודניק שחור מצפת בשם מנחם מזרחי'".
למשרדו של הפרקליט דאז מזרחי, התקשר רותם 22 פעמים ושיגר קללות. השופט מזרחי הוזמן למסירת עדות בהליך חריג, ובדלתיים סגורות. "מר מזרחי עשה עליי רושם חיובי. אני מאמין לו שליווה את תיק החקירה והחליט להמליץ על סגירתו כיוון שסבר שאין בתיק ראיות לכאורה היכולות להביא להרשעת החשודי ם", כתב השופט בארי. גם בסעיף זה, הורשע רותם בהטרדות באמצעות מתקן בזק והעלבת עובד ציבור.
 |
| רפי עמיאל |
טענות שלא גובו בראיות
"הנאשם ביקש להוכיח כי דבריו לעניין השחיתות ברשות המסים דברי אמת. ניסיתי להבהיר לו כי הגנת 'אמת דיברתי' אינה חלה בהליך הפלילי במסגרת עבירת העלבת עובד ציבור", כתב השופט בארי. "לעניין עבירה זו, ניתן פסק דין מנחה (פס"ד אונגרפלד) על ידי בית המשפט העליון". בפסק דין זה נקבע אמנם כי יש לפרש עבירות הפוגעות בחופש הביטוי באופן המצמצם את הפגיעה עד למינימום הנדרש ועובדי ציבור "נדרשים לרמת סיבולת גבוהה" כנגד התקפות עליהם. יחד עם זאת, נקבע כי גם לסיבולת יש גבול, כי עובד ציבור המותקף במסגרת תפקידו יתקשה לאורך זמן לשמור על רמת תפקוד גבוהה, ונקבע מבחן של ודאות קרובה בעניין הפגיעה בשרות הציבורי.
השופט בארי כתב בסיכום פסק הדין: "תיק זה מעלה בכל חריפותו את המתח הקיים בין חופש הביטוי וחופש השמעת הביקורת כנגד עובדי ציבור לבין יכולת עובדי הציבור לתפקד. עובדי הציבור מחויבים לגלות איפוק ולספוג ביקורת, לעתי ם נוקבת ובוטה, אולם כשדברי הביקורת וההעלבה פוגעי בצורה קשה בפרטיות עובד הציבור ובכבודו ופוגעי ם בתפקודו של השרות הציבורי, נקודת האיזון מחייבת להגביל את אמירת הביטוי”.
ביחס לטענת רותם להגנה מן הצדק כיוון ש"תפרו לו תיק", בעוד שנגד ה"מושחתים" לא נעשה דבר, כתב השופט כי מבחינה עובדתית אין בסיס לטענותיו. אם 90 אחוז מגורמי אכיפת החוק, כדבריו, היו מושחתים, כתב השופט, כי אז "לא היה מקום ולא היתה אפשרות להלחם בשחיתות. העמדתם לדין והרשעתם של שר פנים ושר אוצר לשעבר ושל נשיא מדינה וראש ממשלה לשעבר מעמידים בספק ממשי את גישתו. כפי שציינתי, הנאשם מאמין בטענות שהשמיע כלפי חלק מעובדי רשות המסים. טענות אלה, בניגוד לעמדתו, לא גובו בראיות מספיקות".
רותם מסר בתגובה להכרעת הדין: "זה יום נוסף של נצחון שלי על הממסד המושחת. מכל התיקים הפליליים השקריים שתפרו לי – לאחר שחשפתי את הפשעים ברשות המסים – נשארה להם העובדה כי המושחתים נעלבו ממני. שימשיכו להיעלב, המושחתים שביצעו פשעים עם ארגוני פשע, וטייקונים, פשעי מין בנחקרות, חשפו מקורות מודיעניים לעבריינים וכו'. הם לא מושחתים בכלל. הם מהות המאפיה. אמשיך במלחמתי הצודקת כמו ב-13 השנים האחרונות, בגיבוי 14 קצינים נוספים מרשות המסים, פעילים חברתיים והציבור, עד שכל פושעי הממסד ייכנסו לכלא. המחיר האישי, כלא, מעצרי שווא וכו', ממש לא חשובים בעיניי ולא מפחדים אותי".
גזר הדין 28.11
הפרקליטות טענה כי נוכח כמות העבירות ומספר המתלוננים, העונש ההולם לרותם הוא שישה חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, וכן תשלום קנס ופיצוי; זאת נוכח הפגיעה בערכים המוגנים של תפקודו התקין של השירות הציבורי, פרטיות הזולת וכיבוד החלטות שיפוטיות.
רותם חזר בטיעונים לעונש ואמר כי לא יחדל מרדיפת הגורמים המושחתים ברשות המסים ומהדרישה לפתוח תיקי חקירות שנסגרו. עו"ד אליעד שרגא, יו"ר העמותה לאיכות השלטון, שהעיד מטעם רותם, וכתב עבודה על גורל חושפי שחיתויות, טען כי לא היה מקום להעמיד לדין את רותם, שנפגע קשות בעקבות מאבקו, איבד את כל רכושו ונעצר מספר פעמים.
השופט דניאל בארי כתב בגזר הדין כי "אין מחלוקת שיש חשיבות רבה בעידוד חשיפת שחיתויות בשירות הציבורי. אני מסכים שלמרבה הצער ההגנה הניתנת לחושפי השחיתות לא תמיד יעילה והם סובלים מהתנכלויות קשות. הנאשם נפגע במעמדו המקצועי, מעובד מוערךשהומלץ לדרגה אישית הוא הפך לעובד 'אלים שלא מתאים לתפקידו'. הנאשם לא זכה להכרה כחושף שחיתות, התדרדר כלכלית והפך לדר רחוב. הוא הוכר באיחור רב על ידי מבקר המדינה הנוכחי, יוסף שפירא, כחושף שחיתות וזכה להגנה משמעותית".
עם זאת, ציין השופט: "חופש הביטוי אינו ערך בלתי מוגבל. מותר ורצוי להילחם נגד שחיתות בכל רשות ציבורית, אך יש לעשות זאת במסגרת החוק. זכויות לכבוד ולפרטיות הן גם זכויות יסוד שאותן יש להבטיח ולקיים". בגזר הדין נלקחו בחשבון הסבל שהיה מנת חלקו של רותם, המעצרים שנעצר בגין חשדות שהתבררו כלא מבוססים, וההשפעה המצננת שעלולה להיות לענישה מחמירה על חושפי שחיתות בעתיד. "כמו כן התחשבתי בשירותו החיובי ושיתוף הפעולה שלו עם משטרת ישראל בעת שירותו ברשות המסים. מעשיו כולם נבעו מאותה אמונה של סגירה לא מוצדקת של תיק החקירה ברשות המסים, ועל כן יש לגזור עליו עונש אחד" (בגין כל העבירות), ציין השופט בארי.
בסיום הוסיף, השופט כתב בסיום כי ראוי שתינתן לרותם תשובה כוללת בהקדם מלהב 433, בקשר לבדיקה חוזרת של תלונותיו, לאחר שמונה קצין ביחידה למטרה זו, וכן שתיערך בדיקה נוספת על ידי מבקר המדינה.
