פרסום ראשון: אולגה בוריסוב שהטביעה את בנה בן הארבע שמה קץ לחייה

שתף כתבה עם חברים

בשנה שעברה היא השתחררה מהכלא ואתמול תלתה את עצמה בחדר האמבטיה בדירת האחות של הגרוש שלה ואבי בנה המנוח אלון

borisov olga zilberberg 
 אולגה בוריסוב עם עו"ד יוסי זילברברג במהלך המשפט

אולגה בוריסוב מראשון לציון שהטביעה למוות לפני תשע שנים את בנה אלון בן ה-4, התאבדה אתמול בתלייה בבית גיסתה לשעבר. כך נודע לאתר "פוסטה".

בוריסוב (50), שהשתחררה לפני שנה מהכלא, נעלה עצמה בחדר האמבטיה בבית אחותו של הגרוש שלה. היא שמרה עם שניהם על קשר במהלך השנים. לאחר שעות ארוכות שלא יצאה מחדר האמבטיה, פרצו הגרוש ואחותו את הדלת ומצאו את בוריסוב תלויה.

בוריסוב שרצחה את בנה באוגוסט 2008, ריצתה שבע שנות מאסר לאחר שנשפטה ל-8 שנים על הריגה והשתחררה לפני כשנה בשחרור מוקדם. לא היו לה עוד ילדים.

קיץ 2008 ייזכר כקיץ ארור. שלושה ילדים באותו הגיל, 4, נרצחו על ידי הוריהם בקיץ אחד בלתי נתפס. רגינה קרוצ'קוב הטביעה בגיגית באמבטיה את בנה מיכאל. רוני רון, בסיוע מארי פיזם, רצחו בזוועה הזכורה ביותר את רוז הקטנה, שהוטבעה במי הירקון.

אולגה בוריסוב לקחה במונית את בנה אלון לחוף תאיו בבת ים, ובשעה 20:00 נכנסה איתו למים כשהוא על ידיה, ויצאה בלעדיו. למתרחצים הראשונים שראתה בחוף היא קראה כשיצאה: "הטבעתי את הילד שלי, הטבעתי אותו".

כתב האישום נגד בוריסוב הוגש בגין רצח, אך בשל מצבה הנפשי היא הורשעה בהריגה. לאלון בן ה-4 היו בעיות התפתחותיות מסוימות, והוא הופנה לחינוך המיוחד. עקב מצבה הנפשי, בוריסוב תפסה ופירשה את קשייו של הילד באופן אסוני וקיצוני.

מאז עלייתה לארץ בשנת 1993, היא היתה מוכרת למוסדות בריאות הנפש. מעט אחרי שעלתה, התחתנה, אבל היתה מאושפזת לסירוגין, ואף היה לה נסיון אובדני. לאחר מכן נולד הבן, אלון ז"ל לה ולבעלה אילן. לאחר שהמיתה אותו, התבטאה כי הרגישה ש"עזרה לו כשגאלה אותו מהחיים".

od moshayov yair new 195 210   
 עו"ד יאיר מושיוב  

בוריסוב ובעלה התגרשו רק לאחר כמה שנים, כאשר היא היתה בכלא. במהלך המשפט, בו ייצגו אותה עו"ד יאיר מושיוב ועו"ד יוסי זילברברג, הבעל אילן סייע לה.

אילן יהודה, שהתחתן שנית לפני מספר שנים ונולדו לו בן ובת, סיפר בראיון לפני חצי שנה לברהנו טגניה וגלעד שלמור ברדיו ללא הפסקה: "אני סלחתי לה מהרגע הראשון. היא לא הייתה אשמה, הכתובת הייתה על הקיר.. אולגה אושפזה פעמיים בבתי חולים. קבעו שהיא מסוכנת. ראתה אותה הפסיכיאטרית במרכז לבריאות הנפשש ושלחה אותה הביתה ללא טיפול. היא הייתה בדיכאון תקופה די ארוכה, למעלה משנה, אחרי שנולד הילד שלנו, אלון ז"ל. היא חתכה לעצמה את הורידים בשתי הידיים".

אילן סיפר שהם ממשיכים להיות בקשר, "אם היא צריכה משהו אני עוזר. כיום, לאחר שעברה טיפולים תרופתיים ופסיכיאטריים בכלא היא הבינה מה היא עשתה. אין לה משפחה, אין לה אף אחד".

התנכלויות ובידוד

נשים שרוצחות את ילדיהן, סובלות בכלא מיחס קשה במיוחד מצד אסירות אחרות, סיפר מקורב לאולגה. זו המקבילה ליחס לעברייני מין בכלא של גברים.

ברור שרוצחות ילדיהן סובלות ממחלה נפשית חמורה, אך כאשר הן מגיעות לכלא, גם אסירות רוצחות אחרות מסתכלות עליהן בתיעוב וסלידה. אולגה סבלה בהתחלה מהתנכלויות ובידוד חברתי. אמנם במהלך השנים השתפר מצבה והיא הצליחה להשתלב. ב-2013 אפילו הגישה עתירה וביקשה לאפשר לה לעבור הפריה חוץ-גופית ולהביא ילד נוסף. אולם, אומרים קרוביה, לא היה יום שהיא לא היכתה על חטא, יום שלא בכתה, התחרטה והצטערה. "היא לא עשתה מה שעשתה מתוך מקום של רוע או מרצון להיפטר מהילד, אלא מהמקום שלא חשבה צלול, וזה רדף אחריה, ולא עזב אותה ליום אחד".

מאז שהשתחררה לפני שנה ממאסר, היתה הרוצחת במרכז יום טיפולי במסגרת תנאי השחרור, ודיברה על תוכניות למצוא עבודה, להשתקם ואולי לנסוע לחו"ל. אבל בסוף – לא היו לה הכוחות והמצב הנפשי הכריע אותה.

עו"ד מושיוב מסר ל"פוסטה" בתגובה לידיעה: "הופתעתי לשמוע וכואב לי, כי אולגה ניסתה לעשות שינוי ולהתחיל חיים חדשים עם כל הצער והכאב של הטרגדיה. היא מעולם לא סלחה לעצמה וחבל שלא נתנה לחיים צ'אנס לקחת אותה למקום אחר".

עו"ד זילברברג מסר: "מספר חודשים לפני המעשה הטראגי והקשה מנשוא שבו הואשמה אולגה, היא אושפזה בבית חולים ופסיכיאטר קבע שהיא נמצאת במצב פסיכוטי. למרות זאת, אף אחד לא טרח לחקור, לתחקר ולוודא שיש לה ילד. אולגה לקחה כדורים פסיכיאטריים, שתתה אלכוהול וכל זה היה קוקטייל קטלני. מצבה הידרדר והוביל אותה למעשה המצמרר בו הטביעה את בנה מתוך מחשבה שזה הדבר הטוב בשבילו בעולם הזה.

"בפרקליטות הבינו שלא מדובר ברצח, ושינו את האישום להריגה. מאז המקרה, אולגה לא ידעה מנוח. גם במצבה בכלא היו עליות ומורדות מבחינה נפשית, וכנראה שאחרי שהיא יצאה מהמאסר אף אחד לא ליווה אותה. לצערי, האשה הזו שסבלה סבל נפשי קשה ביותר שמה קץ לחייה וחבל שכל מי שהיה אמור לטפל, להשגיח, ולעקוב, לא עשה זאת כראוי". 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *