![]() |
| ערן מלכה |
מבין "מיליוני קבצים", לפי מח"ש, שנמצאו על מכשיר הטלפון של ערן מלכה והופקו ממנו, נמסרו לסנגורי שבעת הנאשמים בפרשה חומרים בפינצטה. מדובר במכשיר שנתפס ממלכה בגל הראשון של הפרשה, כשנחקר במקביל למעצרו של רונאל פישר (חודשים לפני הפיצוח הסופי של הפרשה ומעצרו, ומעצרה של רות דוד). במח"ש טענו כי לאחר מיצוי החומרים הרלוונטיים מהמכשיר, הנייד של מלכה הוחזר לו. מדובר באותו מכשיר בו נאגר כל המידע העצום והמפליל של התכתבויות בינו לפישר ולעדת המדינה ע', ושהושלך לים על ידי מלכה, כששוחרר מחקירתו הראשונה.
במח"ש לא גילו כי שמרו אצלם העתק של המכשיר וכל החומרים שהיו עליו. רק במהלך חקירתו הראשית של עד המדינה מלכה, התברר לסנגורים בתיק כי העתק המכשיר שאבד שמור בידי מח"ש והוסתר על ידה, והם דרשו לקבל את העתק החומרים מהמכשיר. הבקשה, שהוגשה לפי סעיף 74 (קבלת חומרי חקירה) גרמה להקפאת המשך ניהול ההוכחות במשפט כבר לפני שלושה חודשים, תוך קטיעת עדותו של העד השני בסך הכל שנשמע בתיק.
![]() |
![]() |
|
| השופט משה סובל | רונאל פישר |
השופט סובל איבד סבלנות
הסנגורים טענו כי הם אינם ערוכים לחקור בחקירה נגדית את מלכה, כשמסה עצומה של חומר שנתפס על המכשיר ומצוי בידי מח"ש הוסתר מהם. "זו הקופסא השחורה של התיק. הקופסא השחורה הקריטית, כמו במטוס. בחרו והעבירו לנו רק את אותם חומרים שמתיישבים עם גרסת עד המדינה ונוסח כתב האישום", טענו הסנגורים, עורכי הדין ליזי שובל ועמית בר המייצגים את פישר, ועורכי הדין ליה פלוס, עמית חדד, יאיר גולן, נחשון שוחט ואיתן פלג המייצגים את שאר הנאשמים.
כיצד יתכן שבמשך שנתיים במח"ש טוענים שהמכשיר הוחזר ואז נזרק לים, ועד תחילת ניהול המשפט אינה מגלה כי העתקו מצוי בידיה? האם מדובר בתיק ראשון מסוגו שנסוב על מיצוי ראיות פורנזיות דיגיטליות קריטיות ממכשיר סלולר? השופט משה סובל קצב היום (21.6) למח"ש לדאוג להעמדת החומרים לעיון ההגנה, בהיקף שנקבע על ידי בית המשפט, בתוך שבוע, שאם לא כן כתב האישום עשוי להתבטל, זאת לאחר שבמח"ש גררו רגליים לנוכח החלטות קודמות שכבר ניתנו בנושא. הסנגורים סבורים כי המשימה לעשות זאת תוך שבוע כמעט בלתי אפשרית, נוכח היקף החומר וההכרח לברור אותו באופן סלקטיבי, לאור העובדה שעל חלקו יש חסיון.
השופט סובל, שסבלנותו פקעה, כתב בהחלטתו: "אף שכתב האישום בתיק הוגש לפני למעלה משנתיים, טרם העבירה המאשימה לידי ההגנה את מלוא חומרי החקירה. מהחלטתו האחרונה של בית משפט זה עולה כי עדותו של עד המדינה מלכה החלה להישמע בלא שהועמדו לעיון ההגנה קבצי נתונים שהועתקו מהטלפונים הסלולריים וממחשבו של העד, והעיון בחומרים אלה נחוץ לשמירה על זכותם של הנאשמים למשפט הוגן. חקירתו הנגדית של העד טרם החלה… עברו שלושה חודשים, ומהודעת בא כוח המאשימה עולה כי הפערים בין הצדדים עודם ניכרים, וחרף החלטה שניתנה (לפי סעיף 74) לא חלה התקדמות של ממש בהעברת החומר לידי ההגנה. בנסיבות אלה אין לאפשר את המצב הבלתי נסבל אליו נקלע ההליך, והגיעה העת להציב גבול באשר למועד השלמת העברת חומרי החקירה".
![]() |
![]() |
||
| עו"ד ליה פלוס | עו"ד יאיר גולן |
מילות החיפוש לא יעזרו
ההסבר היחיד לטיפול מח"ש בעניין וההתעלמות מהחומר המשמעותי שלא נמסר להגנה, עשוי להיות שהמחלקה, כפי שהיה מי שהזהיר בעבר, לא ערוכה לתת מענה, לא מורגלת ולא מיומנת בטיפול בתיקים מסדר הגודל הזה וצורכיהם. "זו יחידה קטנטונת, והתיק גדול עליהם. לא פלא שהשופט כועס עליהם מאוד", היה מי שאמר.
השופט סובל קבע את ה-29 ביוני כתאריך יעד לתחילת החקירה הנגדית של ערן מלכה, ובתנאי שקודם יינתן להגנה אותו עיון בעותק מכשיר הטלפון, ובתנאי שהשופטת חגית מאק קלמנוביץ שדנה וקבעה את היקף החומרים שיימסרו להגנה, תאשר כי מח"ש קיימה את ההחלטה במלואה. "אם לא יהיה ניתן להתחיל בחקירה הנגדית של עד המדינה במועד שצוין, יהיה מקום לשקול את ביטול כתב האישום", חתם השופט סובל.
בהחלטה קודמת שניתנה על ידי השופטת חגית מאק-קלמנוביץ, ב-13 ביוני, היא קבעה כי בניגוד לעמדת מח"ש יש לאפשר להגנה עיון רחב בחומרים על המכשיר, למעט חומרים מצומצמים עליהם יש חסיון. השופטת קבעה כי מתכונת העיון המוגבלת שהציעה מח"ש "אינה נותנת מענה הולם להגנה" ואינה מתייחסת לכל חומר החקירה הרלוונטי. "אני סבורה שבנסיבות המיוחדות של הבקשה שבפני, נקודת האיזון בין האינטרסים השונים נעה לכיוון המאפשר הרחבה של זכות העיון בחומר שנתפס".
נציגי מח"ש טענו כי היקף החומר על המכשיר גדול מאוד, וכולל חומר פרטי של מלכה, ענייני משפחה וחומר שתחת חסיון עו"ד-לקוח. עוד טענה מח"ש כי בטלפון נמצאו תכתובות בנושאים נוספים שאינם ממין העניין, כולל חקירות משטרה בהן היה מלכה מעורב כקצין בלהב 433, ועיון בו עלול להביא לגילוי חקירות סמויות, גילוי מידע ושיטות עבודה חסויות. מח"ש התנגדה להעברת נתונים נוספים שניתן להפיק, כגון מיקומי המכשיר בתאריכים שונים, והסכימה לעריכת בדיקה ומיצוי חומרים על ידי ההגנה באופן מוגבל ביותר, על פי מילות חיפוש במכשיר, בהליך שיתקיים במשרדי מח"ש.
השופטת מאק קלמנוביץ כתבה: "אני סבורה שבנסיבות הייחודיות של מקרה זה יש לאפשר עיון באופן רחב יותר". לדברי השופטת, הזכות לפרטיות של מלכה מצומצמת ביחס לרגיל. "המשיב שירת כקצין ביחידת חקירות מרכזית במשטרה, בתפקיד רגיש, ורכש ידע נרחב בכל הנוגע לאגירת מידע וחיפושים בטלפונים ובמדיה דיגיטלית, כך שיש לו הידע הדרוש להצפנה ושליטה באחסון החומר באופן שיקשה על גילויו. באי כוח הנאשמים פירטו דרכים אפשריות למנוע איתור של חומר רלוונטי בחיפוש רגיל על פי מילות חיפוש". דוגמה פשוטה: הסנגורים טענו כי סביר שמלכה שמר, הן בשל היותו חוקר משטרה והן מתוקף עשייתו העבריינית, שמות של אנשי קשר מסוימים שלא תחת שמם האמיתי, כך שמילות חיפוש לאיתור חומר רלוונטי כמו שהציעה מח"ש לא יועילו.
![]() |
"זאת ועוד", כתבה השופטת קלמנוביץ. "מערכות היחסים בין המעורבים העיקריים בתיק היו מורכבות, וקיים עירוב בלתי ניתן להפרדה בין יחסי עבודה, יחסים אישיים ופעילות עבריינית משותפת. במצב זה לא ניתן לפעול בהתאם למודל שנקבע בבג"ץ היומנים, ולהפריד בין חומר הקשור לחוויות אישיות-פרטיות של העד לבין החומר הקשור לנושא האישום. בנוסף, ב"כ הנאשמים טענו במסגרת הדיון במעמד צד אחד, כי למשיב קשרים ואינטרסים שונים מול המעורבים האחרים בתיק, ובמקרים מסויימים הוא אף אסף מידע נגד אנשים שונים על מנת להציל את עצמו ביום פקודה. כך שגם האינטרס הבסיסי לכאורה, של הגנה על צנעת הפרט של עד, מורכב במקרה זה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעד שהוא עצמו עבריין מורשע ואינו תמים כלל.
"מכל האמור עולה כי קיים חשש שחיפוש שגרתי על פי מילות חיפוש לא יביא לגילוי כל החומר הנדרש, ויש לאפשר חיפושים מקיפים ומתוחכמים יותר על מנת להגיע לתוצאות אפקטיביות; כי אין הבחנה ברורה בין החומר האישי שהוא בגדר צנעת הפרט לבין החומר הקשור למעשי העבירה, וכי הצורך להגן על פרטיותם של המעורבים במקרה זה מצומצם יחסית", סיכמה השופטת, וקבעה כי לעיון ההגנה יועמד כל החומר הנוגע לאנשי קשר, מיקומים, הודעות סמס, ווטסאפ, דוא"ל ורשימת אפליקציות, ללא הגבלה לתקופה הרלבנטית לאישום, למעט חומר בחסיון.
ממח"ש נמסר בתגובה: "חומרי החקירה בתיק הועברו זה מכבר לידי ההגנה, לרבות החומר הרלוונטי שנמצא על ידי הפרקליטות בחיפוש שנערך בטלפונים הסלולריים. מידי פעם שבה ההגנה ומבקשת להעתיק חומרים בשנית, ומבוקשה ניתן. גם לגבי הבקשה המתייחסת לתוכן מכשירי הטלפונים הניידים של עדי המדינה, פועלת הפרקליטות לקיום ההחלטה כלשונה. כעת ממתינה הפרקליטות להגעת מומחי ההגנה למשרדיה לשם מימוש זכות העיון כפי שנקבע בהחלטה, ועל כן ממילא העיכוב בהליך המשפטי אינו נעוץ כלל ועיקר במדינה".
|
התנועה לאיכות השלטון: "לבחון את מחדלי מח"ש והפרקליטות" התנועה לאיכות השלטון פנתה למבקר המדינה יוסף שפירא ולנציב הביקורת על הפרקליטות דוד רוזן, בבקשה דחופה לבחון את מחדלי מח"ש והפרקליטות בתיק פישר ולוודא שלא יגרמו בהתנהלותם לביטול כתב האישום ולכך שיחמוק מלתת את הדין על מעשיו. "פרשת רות דוד-רונאל פישר העלתה חשדות חמורים ביותר להשחתת מערכת אכיפת החוק בישראל. פרשה זו זעזעה את אמות הסיפים, יצרה שבר קשה ביותר באמון הציבור במשטרה ופרקליטות, ועולה החשש כי גרמה נזק עצום ובלתי הפיך לאכיפת החוק", נכתב בפניית התנועה לאיכות השלטון באמצעות עו"ד צרויה מידד-לוזון. לטענת עו"ד מידד-לוזון, על אף חומרת הפרשה, נמנעה מערכת אכיפת החוק מלמצות את החקירה, עסקה רק בחשדות שכבר עלו והתעלמה מחשדות חמורות נוספיות, וגוררת רגליים לאורך כל הדרך. התנועה לאיכות השלטון, אגב, פנתה במהלך השנים מספר פעמים לגורמים שונים בעניין אי מיצוי הליכי החקירה בפרשה. "בפניותינו הצבענו על כך כי נוכח העובדה שרות דוד שימשה כפרקליטת המחוז והיתה חלק ממערכת אכיפת החוק שנים רבות, קיים חשש שאותה מערכת תנסה להמעיט מההאשמות כנגדה וכנגד פישר, ולא תמצה את החקירה והדין…", נכתב בפנייה למבקר המדינה. "..זאת, בין היתר מחשש לרעידות אדמה נוספות ופגיעה נוספת באמון הציבור באכיפת החוק". בתנועה טוענים כי דווקא משום שמדובר בפרשה בה מעורבת פרקליטת מחוז לשעבר וכי החשדות לכאורה נוגעים להתנהלותה במהלך תפקידה, מין הראוי שתנוהל חקירה מעמיקה ומקיפה וכי ימוצה הדין. "מערכת אכיפת החוק אינה יכולה לחמוק מחקירה מעמיקה ונוקבת של התנהלותה ומבדק בית יסודי", כתבה עו"ד מידד-לוזון. בפנייתה התייחסה עו"ד מידד-לוזון גם להתנהלות האחרונה כפי שדווח כאן. "היום נחשפנו למחדל נוסף של מערכת אכיפת החוק ולביקורת חריפה של בית המשפט המחוזי בירושלים – התנהלות מח"ש אשרעדיין לא העבירה את כל חומרי החקירה להגנה בתיק, למרות שעברו שנתיים מאז הגשת כתב האישום. התנהלות מח"ש והפרקליטות, לא רק שעלולה לאפשר למעורבים לחמוק מעונש, אלא אף פוגעת אנושות במערכת אכיפת החוק, בלגיטימיות שלה ובאמון הציבור בה". |













