 |
לאחר שאנה רייאן מנהריה התגרשה מבעלה, היא הכירה בחור אחר ובין השניים נוצר קשר רומנטי. הכל היה טוב ויפה, אלא שרייאן גילתה בשלב כלשהו כי לבן זוגה יש מאהבת נוספת. רייאן, מסתבר, לא אהבה את הזוגיות הכפולה של החבר שלה, ולכן ביקשה ממנו להיפרד מהמאהבת ולהישאר איתה בלבד. אבל החבר סירב, ואז החליטה רייאן לעשות מעשה: בכתב אישום שהוגש נגדה לבית המשפט המחוזי בחיפה נטען, כי היא פנתה לידיד שלה שהתגורר בדירה שבבעלותה, וביקשה ממנו למצוא רוצח שכיר. המטרה: לרצוח את המאהבת.
בניגוד לתוכנית של רייאן, אותו ידיד פנה למשטרה, דיווח על כוונותיה והודרך להודיע לה שמצא עבורה רוצח שכיר. ב-5 בספטמבר הודיע הידיד לרייאן, כי איתר עבורה רוצח שכיר שיגיע לביתה והיא תידרש לשלם לו 10,000 שקלים וכן לוותר לידיד על שכר הדירה במשך חודשיים. רייאן הסכימה, וב-8 בספטמבר נפגשה עם הידיד ועם "הרוצח השכיר" שהיה למעשה סוכן סמוי של המשטרה. לאחר שהידיד עזב והותיר אותם לבדם, מסרה רייאן לסוכן פרטים מזהים על המאהבת של בן זוגה. היא ביקשה ממנו לרצוח אותה והבהירה שהיא לא מעוניינת רק בפציעתה או גרימת נכות, אלא מעדיפה שגופתה של המאהבת אף לא תימצא לאחר הרצח. בנוסף היא ביקשה מהסוכן לקבל עדכון לגבי מועד הרצח, כדי שתוכל להיערך לכך עם אליבי. זאת ועוד, היא שילמה לסוכן מקדמה של 1,000 שקלים, נסעה עם הסוכן והראתה לו את בית המאהבת וביקשה שהרצח יתבצע בשלושת הימים הקרובים. הסוכן הסמוי הסביר לרייאן כי בשלב הבא יצלם את המתלוננת ויציג לרייאן את תמונתה, על מנת לוודא כי מדובר "ביעד" הנכון, ולצורך פגישה נוספת אף קיבל ממנה את מספר הטלפון שלה.
רייאן (35), גרושה ואם לילד בן תשע, עלתה מרוסיה בשנת 2000 עם בעלה לשעבר. כבת למשפטן פליליסט בכיר ברוסיה, גם היא למדה שש שנים באוניברסיטה וסיימה תואר במשפטים אולם בישראל עבדה בעבודות שונות בשל לחצים כלכליים. בבית המשפט היא הודתה שהזמינה את רצח המאהבת, ונשלחה לתסקיר מבחן. בפני שירות המבחן ציינה כי עברה תקופה קשה בה התמודדה עם קשיים רבים, במהלכה המאהבת הגיעה לביתה ולמקום עבודתה ודרשה ממנה לסיים את הקשר עם בן זוגה. היא סיפרה גם כי בתקופה שלפני ההזמנה לרצח נודע לה שבן זוגה נסע עם המאהבת לחו"ל והיא חוותה בשל כך פגיעה נוספת ונכנסה לסערה רגשית לא מווסתת שהביאה אותה לביצוע העבירה. שירות המבחן ראה לנכון לציין שחרטתה נראתה כנה ולא נראה כי קיימים אצלה דפוסי אלימות מושרשים.
התובעת, עו"ד לילך תמיר, טענה כיי נסיבות המקרה חמורות ומצדיקות עונש של 5-8 שנות מאסר, כמו גם פיצוי כספי למתלוננת. התובעת טענה כי המעשים בהם הודתה רייאן מעידים על קור רוח ואכזריות יוצאי דופן, ואין מדובר ברעיון רגעי חולף, אלא בהתנהלות נמשכת, גמירות דעת, קור רוח ורצון עז להמית את המתלוננת, הכל על מנת להיוותר בת הזוג היחידה.
 |
| עו"ד תמי אולמן |
הסנגורית של רייאן, עו"ד תמי אולמן, טענה כי רייאן הודתה בהזדמנות הראשונה וחסכה זמן רב למערכת אכיפת החוק ולבית המשפט. כמו כן היא טענה, כי קיים רקע קודם לכל הפרשה והוא מזימה שרקמו גרושה של הנאשמת וחברו – אותו ידיד הגר בדירה בבעלותה. לטענת עו"ד אולמן, בעקבות חילוקי דיעות כספיים בין רייאן לבין הגרוש והידיד, הגו השניים תוכנית לפיה יוכלו להימנע מתשלום כסף אותו הם חייבים לה – הגרוש שאינו עומד בתשלומי מזונות לנאשמת; והדייר שאינו מצליח לעמוד בתשלום דמי שכירות. עו"ד אולמן הוסיפה וטענה כי באחד "הביקורים" של המתלוננת בביתה של רייאן, היא אף תקפה אותה ואת בנה. עו"ד אולמן התייחסה ה"רוצח השכיר" (הכוונה לידיד) הוא בסך הכל נוכל שבערמומיות הדיח אותה לדבר עבירה. עו"ד אולמן הוסיפה כי במקרים דומים נפסקו עונשים של 18-36 חודשי מאסר בפועל בלבד, וכי העבירה בוצעה בעת שרייאן הייתה במשבר רגשי קשה.
במסגרת הטיעונים לעונש מסרה רייאן מכתב ובו הביעה פעם נוספת חרטה והשלמה עם כך שהיא צפויה לקבל עונש בגין מעשיה. היא הוסיפה וטענה כי התכוונה לבטל את ההוראה שנתנה להמית את המתלוננת והוסיפה שכלל לא היה לה את יתרת הכסף שנדרש לביצוע הרצח.
"לעבירה קדם תכנון משמעותי מצד המתלוננת והיא לבדה נושאת באחריות בגינו. הנאשמת בוגרת, בעלת יכולת קוגניטיבית טובה ובעלת השכלה משפטית, יכלה בכל שלב להימנע מביצוע העבירה אך לא עשתה כן, ובודאי שהיא היתה צריכה להבין לאורך כל הדרך את הפסול במעשיה", ציינו השופטים בהחלטתם, אולם קיבלו את עמדת הסנגורית, וגזרו על רייאן רק שלוש שנות מאסר בפועל, בניכוי חמישה חודשים בהם היתה עצורה. בנוסף קבעו השופטים, כי מאחר שהמאהבת השנייה לא ידעה על הרצח שהוזמן, אלא רק לאחר שרייאן נעצרה, קיים קושי להעריך את נזקיה. לכן קבעו כי אין לפצות אותה בהליך הפלילי ו"ראוי להשאיר נושא זה לדיון בהליך אזרחי, אם ייפתח הליך זה".
