מאיר אומנסקי תכנן לשדוד נהג מונית. זה קרה ב-5 בינואר 2013, סמוך לשעה 2:00 בלילה, כשעתיים לאחר שהשתמש בקוקאין, והיה זקוק נואשות לעוד ועוד מן הסם היקר. הוא יצא מביתו, הצטייד בפיסת ברזל חדה והלך לתחנת האוטובוס שברחוב בילו ברחובות. שם הוא המתין למונית שתחלוף במקום. בחלוף דקות עצרה מונית בסמוך לאומנסקי, שנכנס למונית, התיישב בכיסא שליד הנהג וביקש ממנו להסיע אותו לרחוב משה פורר ברחובות. לאחר נסיעה קצרה הוא שלף את הנשק, הצמיד אותו לצווארו של הנהג, ואיים עליו: "אני חותך אותך בגרון, תביא לי את הכסף". ביד שמאל אחז את המתלונן בצווארו ומנע ממנו לזוז.
לפי כתב האישום שהוגש בסופו של דבר נגד אומנסקי, הוא ביקש מהנהג להמשיך לנסוע וכיוון אותו בעודו מחזיק את הנשק סמוך לצווארו. הנהג מסר לו 1,100 שקל, רוקן את כיסיו והראה לו כי אין בידיו סכום נוסף. לאחר מכן היכה אותו אומנסקי בחוזקה בפיו. כתב האישום מתאר גם כיצד נהג המונית בעצמו הצליח להימלט מהמונית ואילו אומנסקי עבר לכיסא הנהג ונסע מהמקום עד שנטש את המונית ברחוב דה הוז ברחובות. בכתב האישום נגד אומנסקי נטען גם כי לאחר המקרה ניסה להצית את המונית אולם לא הצליח וברח רגלית. לאחר מכן נתפס על ידי שוטרים.
אומנסקי, בן 37, גרוש ואב לשלושה, עלה ארצה מקזחסטן עם משפחתו בהיותו כבן 19 יחד עם הוריו ו-10 אחיו ואחיותיו. עד מעצרו עבד בפרויקט גדר ההפרדה ברמת הגולן. לשירות המבחן סיפר כי התמכרותו לסמים בגיל מבוגר הובילה לבעיות והוא אף פנה למרכזי גמילה. הוא הוסיף ומסר כי מאז מעצרו הוא נקי מסמים.
בין סנגורו של אומנסקי לבין התביעה במשפטו הושג הסדר טיעון על סעיפי ההרשעה. הוא עצמו הביע חרטה במסגרת הטיעונים לעונש ואף אמר כי הוא מתבייש במעשיו. "הערך החברתי שנפגע ממעשי הנאשם כלפי המתלונן הוא ביטחון ציבור נהגי המוניות אשר חשופים לפגיעה פיסית מצד שודדים ובעיקר בשעות הלילה", הסביר השופט, סגן נשיא בית משפט המחוזי, אברהם טל. "כמו כן נפגעה זכות הקניין של המתלונן, המונית משמשת לו מקור פרנסתו הוא נשדד ובהמשך נעשה בה גם שימוש ללא רשותו. בתי המשפט עמדו על הצורך להגן על נהגי המוניות מפני השודדים האורבים להם". השופט טל גזר על אומנסקי שש שנות מאסר בפועל בתוספת מאסרים על תנאי שעמדו תלויים נגדו בעקבות הרשעות קודמות, ובסך הכל 82 חודשי מאסר, שישה חודשי מאסר על תנאי, פסילת רישיון הנהיגה שלו ופיצוי נהג המונית ב-3,000 שקל.
