 |
| עו"ד ברזילי ועו"ד זכי כמאל במסיבת העיתונאים |
נשיא בית המשפט העליון היוצא, השופט אשר גרוניס, שיסיים ביום חמישי את תפקידו והנשיאה הנכנסת, השופטת מרים נאור, “זכו" להערכה הנמוכה ביותר במשוב השופטים מבין כלל שופטי בית המשפט העליון.
כך עולה מתוצאות המשוב שפרסמה היום לשכת עורכי הדין. עם זאת, יש לציין שציוני השופטים בבית המשפט העליון מבוססים על הערכותיהם של כ-500 עורכי דין בלבד, וליתר דיוק 498 שהעניקו ציונים לשופטי העליון.
במשוב השופטים כולו השתתפו 4,332 עורכי דין מתוך 56 אלף החברים בלשכת עורכי הדין (שמונה אחוזי הצבעה) לעומת 3,400 (11 אחוזים) שהשתתפו במשוב הקודם שנערך ב-2005. עם זאת, בלשכת עורכי הדין אומרים כי אוכלוסיית עורכי הדין המופיעים באופן סדיר בבתי המשפט מוערכת בכ-23 אלף בלבד ועל כן שיעור ההשבה למשוב הוא של 15-20 אחוזים לפחות – שיעור דומה לזה שנרשם במשובים קודמים.
פרופ' יצחק כץ, מנכ"ל מכון המחקר "מאגר מוחות" שניתח את הנתונים אמר כי לרוב השופטים ניתנו הערכות של 3.5 ומעלה בסולם 1-5, כך שההערכות שניתנו לרוב השופטים הן גבוהות. לדבריו, הופרכה הטענה כי קיימת "התארגנות" של עורכי דין להצביע ביחד בעד או נגד שופטים מסוימים, ולא נמצא כל ממצא סטטיסטי התומך בכך. בנוגע להטלת הספקות במהימנות המשוב והעובדה כי בתחילת הדרך נמצאה פרצה שאפשרה הצבעות כפולות, אמר פרופ' כץ כי בבדיקה נמצא שמדובר ב-50 הצבעות לא כשרות בלבד, והמשוב נותר נקי.
 |
| עורך המשוב. פרופ' יצחק כץ מאגר מוחות |
עורכי הדין שהשתתפו התבקשו להעריך עד 10 שופטים כל אחד ובסך הכל הוערכו במשוב 677 שופטים. בתוצאות שפורסמו נכללו שופטים שקיבלו הערכות מ-26 עורכי דין לפחות.
בלשכה אומרים עוד, כי ההערכות שניתנו לרוב השופטים הן גבוהות, ובייחוד בהיבטים של "בקיאות בתיק", "הכרת העובדות" ו"יחס נאות לעורכי הדין". הערכות נמוכות יותר ניתנו בעיקר בסעיף של "התאמת ניסיונות הפשרה לנסיבות", הערכות המבטאות ביקורת על הלחץ המוגזם שמפעילים שופטים לדעת עורכי הדין כדי להגיע לפשרות – ממצא שעלה גם במשובים קודמים.
ציוני השופטים דורגו בסולם של 1-5, ולכל שופט ניתן ציון כולל וציונים בסולמות משנה: "הכיר את העובדות בתיק", "בקיא בדין הרלבנטי", ו"נסיונו לפשר התאים לנסיבות" (וביחד "המימד המהותי") וכן "ניהל את הדיון ביעילות", "יחסו לעדים נאות", "איפשר חקירת עדים נאותה" ו"יחסו לעורכי הדין נאות" ("המימד הסגנוני").
 |
 |
 |
 |
| מרים נאור | אשר גרוניס | יצחק עמית | נועם סולברג |
הציון הממוצע של שופטי העליון כולו הוא 3.52 בסולם של 1-5. להערכות הטובות ביותר בבית משפט העליון זכו השופטים יצחק עמית, 4.26, ונועם סולברג, 4.07.
הנשיא גרוניס קיבל את הציון הנמוך ביותר – 2.64, והנשיאה הבאה נאור קיבלה גם היא ציון נמוך יחסית – 3.02.
עם זאת, יש להביא בחשבון שמספר המצביעים שנתנו ציונים לכל שופט עליון, ובכלל זה לגרוניס ולנאור נע סביב ה-50, וייתכן שהציון הנמוך שניתן לנשיא היוצא קשור גם לעימות שמתקיים בינו ובין הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין וראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, מאז הודיעה הלשכה על כוונתה לקיים את המשוב.
מבין בתי המשפט המחוזיים, זוכים שופטי ירושלים להערכה הממוצעת הגבוהה ביותר, 3.72, ונשיא המחוזי בירושלים, השופט דוד חשין, זוכה לציון גבוה של 4.04.
שופטי המחוזי בתל אביב זכו למספר גבוה יחסית של כ-1,800 מצביעים ובהתאמה גם לציון נאה של 3.60, דווקא לנשיאה ברלינר לא ניתן ציון בשל מיעוט מצביעים.
לשופטי חיפה ניתן הציון הממוצע הנמוך ביותר מבין בתי המשפט המחוזיים – 3.31.
 |
 |
| השופט דוד חשין | השופט ג'ורג' אזולאי |
מבין בתי משפט השלום, קיבלו הערכות נמוכות שופטי השלום בפתח תקווה עם ציון ממוצע של 2.95 (על ידי מספר מצביעים גבוה, 1,100) ושופטי בית המשפט בראשון לציון עם ממוצע של 3.21.
הציון הגבוה ביותר בבתי משפט השלום ניתן לשופטי הקריות – 3.83.
מנגד בולט הציון הנמוך שניתן לנשיא בתי משפט השלום במחוז צפון, השופט ג'ורג' אזולאי – 2.70.
לשופטי השלום בתל אביב הצביע מספר עורכי הדין הגדול ביותר (3,050) וציונם הממוצע הוא 3.40. גם לשופטי שלום ירושלים ניתן מספר רב יחסית של 1,400 הערכות וציונם הכולל הוא 3.47.
יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, מסר בתגובה למהלך המשוב ותוצאותיו: "לא נרתעתי בעבר אל מול הלחצים ולא אירתע גם בעתיד. אמשיך לפעול למען מערכת משפט תקינה, שקופה וצודקת יותר. לצערי אנו עדים לשחיקה באמון הציבור במערכת המשפט, שככל מערכת מחויבת בביקורת ושקיפות על מנת להתייעל. למשוב חשיבות ערכית ממעלה ראשונה ולכן לא היתה ברורה לי מלכתחילה התייחסות נשיא בית המשפט העליון למשוב והטלת החרם על הלשכה. אני קורא לנשיאה החדשה של בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, ללמוד את הנתונים ולעבוד בשיתוף פעולה איתנו".
המשנה לראש הלשכה, עו"ד זכי כמאל הגיב על הציונים הנמוכים שניתנו לשופטים נאור וגרוניס: "מעולם לא היתה לנו עמדה אישית כלפי שופט ולא היתה כל קונספירציה נגד מאן דהוא. אנו מוקירים את הנשיא היוצא ואת הנשיאה הנכנסת, והמשוב צריך וחייב להתקיים בכל שנה לטובת שיפור המערכת”.
לדברי ברזילי וכמאל, השתתפותם של 4,300 עורכי דין במשוב מצביעה על כך שמדובר בסקר המוני ומהימן, הגם שלכל שופט בנפרד, ובכלל זה לנשיא ושופטי בית המשפט העליון הצביעו עשרות עורכי דין בלבד.
להלן הציונים הבולטים, הגבוהים והנמוכים שניתנו בכל בית משפט:
בית המשפט העליון*
יצחק עמית 4.26
נעם סולברג 4.07
יורם דנציגר 4.04
אסתר חיות 3.5
דפנה ברק-ארז 3.64
אליקים רובינשטיין 3.42
עוזי פוגלמן 3.38
חנן מלצר 3.34
מרים נאור, הנשיאה הנכנסת 3.02
אשר גרוניס, הנשיא היוצא 2.64
כלל שופטי העליון 3.52
*ליתר השופטים בעליון לא ניתן ציון בשל מיעוט הצבעות
מחוזי תל אביב
תמר אברהמי 4.45
חאלד כבוב 4.36
שאול שוחט 4.28
חדוה וינבאום וולצקי 4.26
יצחק ענבר 4.26
חגי ברנר 4.15
איתן אורנשטיין 4.10 (מספר הערכות גבוה – 146 מצביעים)
חיים טובי 4.13
דפנה אבניאלי 2.89
דליה גנות 2.76
גדעון גינת 2.71
צילה צפת 2.35
יהודה פרגו 2.11
כלל השופטים 3.60
מחוזי ירושלים
יגאל מרזל 4.46
ארנון דראל 4.43
תמר בזק-רפפורט 4.14
רם וינוגרד 4.07
דוד חשין נשיא בית המשפט 4.04
יורם נועם 2.94
אסתר חיאט נחליאלי 2.54
כלל השופטים 3.72
מחוזי מרכז
יחזקאל קינר 4.38
יעקב שפסר 4.30
עופר גרוסקופף 4.27
צבי ויצמן 4.25
אברהם טל, נשיא בית המשפט 3.48
אילן שילה 2.95
רמי אמיר 2.82
נגה אוהד 2.22
כלל השופטים 3.56
מחוזי חיפה
חננאל שרעבי 4.28
רון שפירא 4.20
סארי ג'יוסי 4.02
יעל וילנר 4.00
אלכסנדר קיסרי 2.89
ברכה בר-זיו 2.76
דיאנה סלע 2.23
מנחם רניאל 1.91 (101 הצבעות -יוצא דופן)
כלל השופטים 3.31
מחוזי באר שבע
טלי לבנת חיימוביץ 4.49
נסר אבו טהה 4.14
נחמה נצר 4.13
יוסף אלון נשיא בית המשפט 3.64
אליהו ביתן 2.34
ברוך אזולאי 2.30
רויטל כ"ץ יפה 1.85
כלל השופטים 3.44
מחוזי נצרת
סאאב דבור 4.43
שאהר אטרש 4.30
בנימין ארבל 3.17
יונתן אברהם 3.13
תאופיק כתילי 2.81
כלל השופטים 3.60
שלום תל אביב
יעל אילני 4.80
צחי עוזיאל 4.75
בני שגיא 4.52
אפרת אור (אליאס) 4.50
עדי הדר 2.77
יעל הניג 2.50
יובל גזית 2.40
לימור בן שמן 2.38
דורית קוברסקי 2.35
נצר סמארה 2.28
משה סובל 2.27
כוכבה לוי 2.25
נועה פארג-לבוא 1.99
חנה ינון 1.54
כלל השופטים 3.40
שלום ירושלים
אביטל חן 4.81
שמואל הרבסט 4.78
שושנה ליבוביץ 4.70
חנה מרים לומפ 4.50
אנה שנידר 2.80
יעל ייטב 2.76
אביב מלכה 2.64
עבאס עאסי 2.64
ירון מינטקביץ 2.29
תמר בר אשר צבן 2.14
כלל השופטים 3.47
שלום חיפה
יעל אבירם כתבן 4.72
יחיאל ליפשיץ 4.69
אייל דורון 4.44
ערן קוטון 4.41
מעין צור 2.67
מירב קלמפנר נבון 2.51
עמית רוזינס 2.50
הילה גורביץ שינפלד 2.32
שולמית ברסלב 2.05
יהושע רטנר 1.93
כלל השופטים 3.40
שלום נצרת
מנאל חליחל דיאב 4.21
אסף זגורי 4.17
רננה גלפז מוקדי 4.13
ג'ורג' אזולאי, נשיא בתי משפט השלום במחוז צפון 2.70
שכיב סרחאן 2.43
כלל השופטים 3.52
שלום באר שבע
אלון אופיר 4.69
דניאל בן טולילה 4.53
אלון גביזון 4.21
יובל ליבדרו 4.21
רות אטדגי-פריאנטה 2.71
יואב עטר 2.52
מיכל וולפסון 1.91
כלל השופטים 3.51
שלום פתח תקוה
לאה שלזינגר שמאי 4.26
יהושע צימרמן 4.04
טל אוסטפלד נאוי 2.49
מרים קראוס 2.13
נחום שטרנליכט 2.10
מגי כהן 1.75
כלל השופטים 2.95
שלום ראשון לציון
הלית סילש 4.15
מיכל עמית אניסמן 4.07
מנחם מזרחי 3.74
ורדה בן שחר 2.44
אסתר שטיין 2.34
רפי ארניה 2.29
כלל השופטים 3.21
שלום רחובות
כלל השופטים 3.48
שלום הרצליה
כלל השופטים 3.69
שלום כפר סבא
כלל השופטים 3.70
שלום עכו
יעקב בכר 4.81
כלל השופטים 3.73
שלום טבריה
כלל השופטים 3.76
שלום רמלה
עמי קובו 4.43
זכריה ימיני 2.72
כלל השופטים 3.54
שלום נתניה
עזרא ניר עוז 4.57
אריאל ברגנר 2.68
סמדר אברמוביץ קולנדר 2.68
כלל השופטים 3.46
שלום קרית גת
כלל השופטים 3.70
שלום קרית שמונה
כלל השופטים 3.13
שלום אשדוד
אבירה אשקלוני, נשיאת בתי משפט השלום במחוז דרום 3.97
כלל השופטים 3.51
שלום חדרה
משה גינות 4.78
אביהו גופמן 4.59
כלל השופטים 3.69
שלום קריות
ניצן סילמן 4.52
אריה נאמן 4.28
כלל השופטים 3.83
שלום אשקלון
כלל השופטים 3.81
שלום עפולה
כלל השופטים 3.60
שלום בית שאן
כלל השופטים 3.31
שלום אילת
כלל השופטים 2.82
שלום (משפחה) רמת גן
שפרה גליק 2.05
כלל השופטים 3.27
|
תגובת הנהלת בתי המשפט "הרשות השופטת מאמינה בביקורת ככלי לשיפור וייעול תפקודה השוטף, אלא שמשוב השופטים הוא חסר תכלית וערך עבור הרשות השופטת, וממילא אינו צפוי להשיג את המטרות לשמן לכאורה נועד. ההחלטה על קיומו התקבלה באופן חד צדדי, מבלי שהדבר תואם עם הרשות השופטת. לעומדים בראש מערכת בתי המשפט נודע על ההחלטה לקיימו במפתיע, זאת על אף הסכנות הטמונות במשוב ביחס לאמון הציבור במערכת בתי המשפט והרגישות הרבה המתחייבת בנקיטת צעד מסוג זה. התנהלות זו מעידה על כך שמטרתו של המשוב לא נועדה לשפר את פניה של מערכת המשפט, אלא כי בבסיסו עמדו מטרות אחרות. המועד שנקבע לעריכת המשוב, בשנת הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, תרם לתחושה כי באמצעות המשוב נעשה נסיון להשתמש במערכת המשפט כ״כלי משחק״, בעוד שלמערכת המשפט אין ולא היה עניין ביחסי הכוחות ובמאבקים הפוליטיים בלשכת עורכי הדין. הרשות השופטת והעומד בראשה סירבו לפיכך לשתף פעולה עם מהלך חד צדדי זה והקפידו להדגיש כי היא איתנה בעמדתה נגד קיומו של משוב השופטים שעיקרו פופוליסטי. כאז כך עתה ואף ביתר שאת, וזאת לאור הדברים שיפורטו להלן. פרטים שנחשפו בתקופה האחרונה מעידים כי הסקר נעשה בחופזה ובאופן חובבני לכאורה, מבלי שניתנה ככל הנראה תשומת לב מספקת לנושאים של מהימנות ואמינות. תחילה נודע כי הסקר שיועד לקהל עורכי הדין, ניתן למעשה למילוי על ידי כל אזרח מן השורה וכי כל אדם המעוניין בכך יכול לקבל קוד גישה למילוי הסקר. דבר אשר מעיד על ליקויים קשים במנגנון סינון משתתפי הסקר. עוד נודע כי משיב מסוים יכול למלא את הסקר מספר פעמים, פגם היורד לשורש אמינות הסקר ועשוי להביא לשימוש בסקר ככלי להתנגחות בשופט זה או אחר. אם אכן לביצוע סקר המשוב מטרות של שיפור עבודת המערכת ואיכות השירות וקידום השקיפות ואמון הציבור במערכת המשפט, מה עומד בבסיס ההערכות הפרסונאליות של השופטים באמצעות המשוב פרט למטרה אחת – התנגחות בשופטים על בסיס אישי – זה המוטיב העיקרי שנראה לעין. ההערכות שניתנו על שופטים, אינן ממצות מן הסתם את כלל המפגשים של המשיב עם אותו שופט, אלא את המפגש הקיצוני איתו, לאור הנטייה האנושית לזכור את מקרי הקיצון, דבר אשר עשוי לפגום בפרשנות הממצאים. יתרה מזאת, במשוב מוצג מספר הערכות עבור 54% מכלל השופטים בלבד . מכאן עולה שהמשוב אינו מספק תמונה מייצגת של כלל שופטי המערכת, אלא מציג את ההערכות הפרטניות של כמחצית מכלל השופטים, שעשויות להיות שונות באופן משמעותי, לחיוב או לשלילה, מאותם שופטים שאין עליהם מידע . אם כך המצב, לא ברור איך ניתן להציג הערכה של כלל שופטי בית משפט מסוים (כאשר חלק מן השופטים באותו בית משפט כלל לא נכללים בתוצאות המשוב). ספק אם ניתןלהתייחס לממוצע של כל שופטי בית משפט מסוים או לערוך השוואה בין השופטים על בסיס הערכות שהתקבלו, לאור מספר השופטים אודותיהם התקבלו הערכות מספקות. המשוב כולל מספר מצומצם של שאלות המנוסחות באופן כללי ביותר וכוללות מונחים שעשויים לקבל פרשנות שנויה במחלוקת. כך למשל, "יחס נאות", משמעות המונח יכולה להתפרש שונה מעו"ד אחד לשני. דוגמה נוספת, שאלת ה"יעילות" בניהול הדיון, האם ניהול יעיל נמדד בזמן או באיכות השפיטה. העבודה השיפוטית, מסובכת למדידה בשל הייחודיות והמורכבות של עבודת השופט, האמון על ניהול משפטי יעיל וצודק שבסופו ניתנת הכרעה בסכסוך. ישנו קושי לזקק באמצעות משוב את הצדק הפרוצדוראלי של ההליך מתוך "תחושת הצדק", שכן בסופו של ההליך ישנו צד זוכה וצד מפסיד. משכך, סקר שביעות רצון דוגמת המשוב מעניק תמונה חלקית ולא מדויקת, ופרסום תוצאותיו עלול לפגום באמון הציבור במערכת המשפט, וכן לפגוע בעצמאות השיפוטית של השופטים. הערכות הדירוג במשוב נעות בין 1-5. יש שוני מהותי בפרשנות הנתונים והמסקנות עליהן כאשר הערכות המשיבים עבור אותו שופט אינן אחידות ונעות על פני טווח התשובות האפשריות (דירוגים שונים בין 1 ל 5), לעומת שופט שההערכות שניתנו לו דומות ומתקבצות פחות או יותר סביב אותו דירוג מספרי (למשל 3). נראה כי כיום הסקר אינו כולל מדדים המאפשרים לבחון זאת. עוד התברר כי המשוב מומן על ידי גופים מסחריים המתדיינים בבתי המשפט, ואינם חפים לכאורה מאינטרסים בכל הנוגע למשוב ולתוצאותיו. הרשות השופטת דוגלת ומאמינה בערכים של שקיפות וביקורת ופועלת לאורם של ערכים אלה. לנגד עיניה ניצבים טובת המערכת והשירות הניתן לציבור. אמון הציבור הוא הנכס היקר ביותר של הרשות השופטת. לאמינותם ומהימנותם של אמצעי הביקורת ישנו חלק משמעותי במדד אמון הציבור. לאור הדברים שפורטו לעיל, מערכת בתי המשפט סבורה כי תוצאות המשוב אינן יכולות לתרום לייעול ושיפור מלאכת השפיטה, וכי המשוב אינו מהווה מנגנון ביקורת ובקרה מתאים, ואף עלול להשיג תוצאות הפוכות ולפגוע באמון הציבור. לרשותה של המערכת עומדים מנגנוני בדיקה מהימנים ואמינים אשר מוכיחים את תרומתם, דוגמת נציב תלונות הציבור על שופטים, ועדה משותפת שהוקמה עם ראשי מחוזות לשכת עורכי הדין ומנגנוני בדיקה פנימיים, אשר המערכת פועלת לשיפורם באופן מתמיד. על רקע דברים אלה הרשות השופטת אינה נזקקת למשוב השופטים ואין בכוונתה לעשות בו שימוש. |
השופטים מגינים על עצמם . הגיע הזמן שלשופטים יהיה ביטוח מקצועי והם ישלמו על רשלנותם . השופטים בין היחידים שאינם נותנים את הדין על רשלנותם. שופטים יכולים לטעות טעות חמורה בדין, טעות בידיעת הדין , להרוס לאנשים את החיים בהחלטה שגויה מאוד ולא לשלם על כך . הגיע הזמן לאפשר במקרים חמורים לחייב את השופט 'להביא מביתו' . כך גם יהיה סינון טבעי של רמת השופטים . חברות הביטוח לא יסכימו לבטח שופט רשלן סדרתי . כך השופטים יתאמצו יותר להשתפר . ותהיה לנו מערכת משפט טובה באמת.