 |
| טרור מחבלים, טרור המטענים טרור מחשבים |
פשיעת הסייבר הולכת ותופסת תאוצה מיום ליום ורשויות האכיפה מנסות כל העת לשכלל את האמצעים להתמודדות איתה. אולם בשלב זה נראה, כי רשת האינטרנט המסורתית ורשת ה"דארקנט" המחתרתית מאפשרות לעבריינים לפעול דיי בחופשיות, כמעט באין מפריע. על רקע זה התקיים (6 פברואר) בלשכת עורכי הדין של מחוז תל אביב והמרכז יום עיון מיוחד בנושא "המאבק בפשיעת סייבר" שארגנו בפורום הפלילי של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, עורכי הדין אבי עמירם (יו"ר) ורויטל סוויד.
ביום העיון נשאו דברים שלושה גורמים ממערכת אכיפת החוק – המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט – שאמונים כל אחד בתחום סמכויותיו על השרשרת שאמורה להתמודד עם הפשיעה הן בעולם הממשי והן בעולם הווירטואלי.
 |
| סנ"צ עו"ד מאיר חיון. ראש יחידת סייבר להב 433 |
המשטרה – אנשים עם כסף
עם התגברות האיומים במרחב הקיברנטי הכריזה המשטרה לפני כשנה על הקמת יחידת סייבר במימון משותף של משטרת ישראל ומשרד האוצר, שתפעל תחת יחידת להב 433, ומטרתה לבנות רשת ביטחון בנושא פשיעת סייבר. היחידה, שעל הקמתה הוכרז כשבועיים לאחר מתקפת סייבר על מחשבי המשטרה, מונה כיום קרוב ל-60 איש ונציגיה נמצאים גם במחוזות השונים.
"נתיבי הברחה פליליים משמשים כפלטפורמה למטרות טרור", אמר מפכ"ל המשטרה, רנ"צ יוחנן דנינו, כשהכריז בכנס HLS לביטחון המולדת על הקמת היחידה. "פשיעת סייבר היא סוגיה שנעשית יותר ויותר גדולה, ויש לה גם מאפיינים של טרור". לדבריו, לארגוני טרור ולארגוני פשיעה יש מאפיינים דומים, הם הופכים מארגונים מקומיים לארגונים גלובלים, ומארגונים היררכים לארגונים רשתיים שרמת התחכום בהם הולכת וגדלה.
ראשון הדוברים ביום העיון היה ראש יחידת הסייבר בלהב 433, סנ״צ עו״ד מאיר חיון. אומנם הוא לא חשף כמעט פרטים על פעילות היחידה, אך סיפק מספר אמירות מעניינות. "מה שעומד מאחורי הקמת היחידה זה שינוי תפיסה. משטרת ישראל מבינה כי הפשיעה הקלאסית מתחילה לזלוג לעולם הסייבר ואנחנו צריכים להיות מוכנים לכך". סנ"צ חיון הסביר כי היריבים של היחידה הם בדרך כלל אנשים שיש להם הרבה כסף. עם זאת, הוא הסביר שבישראל המצב פחות גרוע מאשר בשאר העולם.
"אני לא חושב שהיום ניתן לומר שעבריינים הבכירים בישראל נכנסו לתחום הזה. אבל, אני כן חושב שהם בתהליך להבין את העולם הזה. אם אני מסתכל על מה שקורה בחו"ל, אז הפשיעה הקשה בחו"ל השתלטה על עולם הסייבר. זה לא נמצא כרגע במדינת ישראל, אבל אנחנו מכינים את התשתית כדי שנהיה מוכנים כשזה יקרה. כדי להתמודד עם הפשיעה בעולם הסייבר חייבים שיתוף פעולה בינלאומי". לדבריו, לעבריינים יש מוטיבציה מאוד מאוד גבוהה להיכנס לעולם הסייבר. "בקונספציה שלהם זה אומר שיש פחות סיכונים מאשר בעולם הממשי וגם העונשים בתיקים הקשורים לעולם הסייבר קלים יותר".
הרשת שמשמשת בעיקר את העבריינים היא ללא ספק "הרשת השחורה" (דארקנט(. רשת אפלה בה מתבצעות עסקאות אמל"ח, סמים ושיתוף של חומרים פדופיליים ופרטים אסורים אחרים. כפי שפרסמנו בחודש שעבר, תושב באר שבע הואשם כי ייבא לארץ חלקי שהזמין באמצעות רשת ה"דארקנט" ושילם עבורו דרך חשבון אינטרנטי באמצעות המטבע הווירטואלי – "ביטקוין". סנ"צ חיון חשף כי גם רשת האינטרנט המסורתית שכולנו מכירים משמשת כפלטפורמה לביצוע פשעים, כך למשל נתקלו חוקרי היחידה לא פעם בסחיטת דמי חסות בחסות הסייבר – עבירה שהועתקה מהעולם הפיזי לעולם הווירטואלי.
במהלך התמודדות עם פשיעת הסייבר עומדים בפני המשטרה מספר קשיים. ראשית, משאבים מצומצמים, הן בתקציב והן בכוח אדם, שעומדים לראשותה של המשטרה בתחום זה בהשוואה לעולם ווירטואלי רחב היקף בו אינספור אפשריות. לאור כך, הסביר סנ"צ חיון כי היחידה שלו מעדיפה למקד את הכוח על תיקים בעלי פוטנציאל פגיעה גבוה יותר ולא לעבוד ברמה רוחבית. קושי נוסף הוא ההבדלים בתפיסות במדינות ברחבי העולם. כך למשל, פרסום כזה או אחר בעל אופי מיני, גזעני או כזה המעודד הסתה נחשב בישראל ובעיני המשטרה כקו אדום, אך במדינה אחרת ממנה הופץ אותו פרסום הדבר עומד במסגרת חופש הביטוי ברשת.
 |
| עו"ד חיים ויסמונסקי. פרקליטות המדינה |
הפרקליטות – הראיה הדיגיטלית
הדובר השני בפאנל בלשכת עורכי הדין היה עו״ד חיים ויסמונסקי שמכהן כראש תחום חקיקה, משפט וטכנולוגיה בפרקליטות המדינה. לדבריו, הדרך הכי טובה בהתמודדות עם פשיעת הסייבר היא הרתעה ולא הגנה.
"אחרי כמויות אדירות של משאבים שהשקיעה המדינה בשנים האחרונות, הגיעו למסקנה שלא מספיק רק הגנה וצריך לייצר גם הרתעה. למה? כי בשונה מהעולם הפלילי הפיזי שבו יש עלות להוצאה לפועל של עבירה פלילית (למשל: תכנון ורכישת אמצעי לחימה) ויש סיכויי תפיסה גבוהים, בעולם הסייבר המצב אחר". לדבריו, "עלות ביצוע העבירה היא נמוכה, ישנה יכולת גדולה להגיע לריבוי קורבנות, ניתן להתעשר בקלות ואין שום מחיר לניסיונות שנכשלים והם תמיד ימשיכו עד שיצליחו".
עו"ד ויסמונסקי הסביר כי שינוי התפיסה של לעבור מהגנה להרתעה מגיע כעת לשיא עם הקמת יחידת הסייבר במשטרה כאשר הדגש הוא על תחום הימורים כי שם יש את הכסף שהעבריינים מחפשים. "בעולם הסייבר קלות הביצוע והתועלת לעבריין לא משתווה לנזק רב שיכול להיגרם לקורבן".
בהמשך הוא הסביר את המאפיינים הייחודיים שיש לראיה דיגיטלית. מצד אחד מדובר בראיות נדיפות אך מצד שני ניתן לצבור ולאגור אותן בקלות רבה יותר. ניתן להעתיק אותן, אך יש גם פוטנציאל נזק לראיות דגיטליות כתוצאה משימוש כזה או אחר. בנוסף, הן בעלות יכולת הסוואה, אנונימיות והצפנה. ואם לא די בכך, אז ישנו גם מרכיב הביזוריות ותיווך על ידי ספקי שירות, וגם, לא פעם מדובר בראיות בין לאומיות על כל המורכבות שבכך.
 |
| גלעד נויטל. שופט בית משפט מחוזי תל אביב |
בתי משפט – הסטנדאפ של נויטל
יום העיון נחתם בדבריו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גלעד נויטל, שהתייחס לסוגייה בצורה הומוריסטית, שלא הייתה מביישת אף סטנדאפיסט. "אנחנו על פרשת דרכים, כל המערכות צריכות לשנס מותניים כדי להגן על הערכים החשובים ולהעצים את המלחמה בפשיעה מקוונת", אמר והמחיש את עולם הסייבר באמצעות "משל הנמלים". לדבריו, בתחום עבירות המחשב יש מיליוני נמלים קטנות שמנצלות את האינטרנט ומבצעות פגיעות קטנות, אך הפשיעה בתחום הזה מסבה נזקים אדירים. "לפשיעה כזאת אסור להרים את המכסה של הסיר, אסור שהנמלים האלה יהפכו למקקים", הזהיר השופט.
לדבריו, כיום יש מעט מאוד פסיקה שעוסקת בפשיעת הסייבר, ובתי המשפט מתבססים על פסיקה שהייתה רלוונטית בעבר. השופט נויטל ציין למשל, כי בעבירות פדופיליה ברשת התחילו כבר לתת עונשים חמורים, וכעת יש צורך להעביר אותם גם לשאר העבירות שנוגעים לעולם הווירטואלי.
