 |
| השר ארדן בכנס עיר ללא אלימות |
המשרד לביטחון הפנים החל בביצוע פיילוט טכנולוגי לאמצעי פיקוח ומעקב אחר גברים אלימים. זאת במקביל לאישור קריאה טרומית בכנסת של הצעת חוק להצמדת צמיד איתור אלקטרוני לגברים החשודים באלימות כלפי בת זוגם.
הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה של ח"כ עליזה לביא קובעת כי גבר שהוצא לו צו הרחקה ונקבעה לו הערכת מסוכנות גבוהה, יישא עליו אזיק אלקטרוני שיתריע כאשר הוא מתקרב לטווח המסכן את בת זוגו. בית משפט שיוציא את הצו, יוכל לקבוע כי הוא יפוקח באופן אלקטרוני. זאת, במקרה שאותו אדם הפר צו הגנה קודם, הורשע בעבירות אלימות או אם בית המשפט סבור כי הפיקוח נדרש בנסיבות המקרה.
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן אמר בשבוע שעבר, בכנס של תוכנית "עיר ללא אלימות" במכללה הלאומית לשוטרים, כי המשטרה החלה בעריכת פיילוט עם מספר חברות המציעות אזיק אלקטרוני מבוסס טכנולוגיית GPS. ארדן אמר כי הצעת החוק של ח"כ לביא תאוחד עם הצעה ממשלתית בנושא: "זהו אחד האמצעים המרכזיים שאני רואה במאבק באלימות במשפחה – התקנת אמצעי ניטור ומעקב אחר גברים אלימים, שלגביהם זיהינו שקיים סיכון משמעותי אבל לא קיימת עדיין עילת מעצר ברורה".
לדברי ארדן, המהלך יהפוך את המשוואה, כך שהנטל של השינוי באורח החיים היומיומי ותחושת ה"רדיפה", המודעות למעקב ולפיקוח, תהיה נחלת הגבר המאיים, במקום שתהיה נחלתה של האישה הנמלטת למקלטים.
 |
| בקרוב אזיק אלקטרוני מבוסס GPS |
ארדן הוסיף, כי נוכח המקרים הרבים של רצח במשפחה, הוא ביקש גם מהמשטרה להפעיל כלים ואמצעים טכנולוגיים לסיכול פגיעה בנשים מאוימות: "יש דילמה במה להשקיע את משאבי המשטרה, והפעלת יכולות מתקדמות כמו האזנות. החובה המוסרית שלנו כמדינה להגנת אותה אישה אינה פחותה ממניעת אלימות בין עבריינים".
בשנה האחרונה, ציין ארדן, נעשה שימוש ברשות להגנת עדים כדי לפרוס רשת הגנה לקטינה מאוימת. "היתה נערה שהאיום המשפחתי כלפיה היה כה חמור, עד שהיה ברור שזה עניין של זמן עד שיפגעו בה". עקב החשאיות, ארדן לא ציין באיזה מקרה מדובר. יתכן שהוא התכוון לתיק הרצח המפורסם של בוסיינה אבו גאנם ז"ל, אם לשישה מרמלה, אשר אחייניתה, קטינה בת 17, היתה העדה המרכזית נגד שני בעליה לשעבר של הנרצחת ואחיה. תחת האיום הממושך וחרף ההגנה הצמודה לה זכו עדה זו ובת משפחה קטינה נוספת, הן ביקשו לחזור בהן מעדותן במהלך המשפט.
"אני שוקל לבחון מודל חדש להגנת נשים, בשילוב הרשות להגנת עדים – ולא רק בהקשר של אישה הנותנת עדות בבית משפט", אמר ארדן. "כשאין ברירה, נעשה שימוש בהסכמים שלנו עם מדינות אחרות כדי לייצר לאותה אישה או נערה חיים בטוחים במדינה אחרת".
 |
| ד"ר ימית אלפסי |
התוספת שתופסת?
ד"ר ימית אלפסי, המנהלת המקצועית של תוכנית עיר ללא אלימות, ציינה כי לפי החלטת הממשלה, יגויסו 10 עובדות סוציאליות לתחנות משטרה הנותנות שירות למגזר הערבי, במסגרת תוכנית עו"ס-משטרה. מדובר בתוכנית שמטרתה היא מתן מענה סוציאלי בתוך תחנות המשטרה ובניית ממשק משותף בין המשטרה לגורמי הרווחה, במסגרת הטיפול בתלונות על אלימות במשפחה.
מדובר בתוכנית כלל ארצית, במסגרתה הוצבו בשנה האחרונה עובדות סוציאליות בכ-30 תחנות משטרה ברחבי הארץ, ובימים אלה נקלטות עו"סיות ב-10 התחנות הגדולות של המגזר הערבי – למשל ברהט, טייבה ועכו. בישובי המשולש (תחנות עירון ואום אל פאחם) ונצרת יש עו"סיות בתחנות כבר למעלה משנתיים, משלב הפיילוט שנערך לתוכנית. העו"סיות ברובן מועסקות על ידי תוכנית עיר ללא אלימות, שהתמחותה היא ביצירת חיבורים בין-ארגוניים בין גורמי הרווחה, החינוך והקהילה למשטרה. לאחרונה נקבע סופית כי תוכנית עיר ללא אלימות במשרד לביטחון הפנים תספח אליה גם את הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול בצורתה החדשה; תוכנית עו"ס-משטרה במסגרת זו מיועדת ספציפית למתן מענה לאלימות במשפחה, על ידי מתן ליווי ותמיכה לנשים מתלוננות והפנייתן לטיפול.
"האלימות חוצה לאומים, מגזרים ומעמדות כלכליים – אך לצערי שכיחה יותר בחברה הערבית", אמר ארדן בכנס שנערך בשבוע בעבר בעניין אלימות במשפחה. "אני לא רוצה להיכנס לסיבות", הוא הוסיף – אבל מיד פירט: "חלק מכך קשור למאפיינים תרבותיים, אך ברור לנו שגרם לכך גם הפער ההיסטורי בנוכחות המדינה בתוך הישובים הערבים… נשים חוות פחד אימה ואלימות קשה. אני קורא לכל אישה מאוימת – יש לאן לפנות. אירוע של אלימות במשפחה אינו אירוע חד-פעמי ואסור שנשים יהיו לבד באירוע הזה. צריך לייצר להן מעטפת הגנה ומודל עו"ס -משטרה הוא אחד מעמודי התווך שיאפשר לתרגם סימנים מקדימים לאלימות לפעולה ולמניעה".
 |
| לינא נסאר |
סוגרים פערים במגזר
לינא נסאר, עו"סית תחנת המשטרה באום אל פאחם, היא אחת הוותיקות בתוכנית. "המטרה היא הצלת חיי הנרצחת הבאה", אומרת נסאר, בוגרת תארים במשפטים ועבודה סוציאלית (וגם עורכת דין בהכשרתה). "אנחנו נמצאות בתוך התחנות בזמן אמת. אחרי שאישה מגישה תלונה, אנו מבצעות לה אבחון ראשוני, הערכת מסוכנות ומציגות בפניה את כל האפשרויות: טיפול ברווחה או מקלט, תוכנית הגנה מיידית, כל מקרה לגופו. אם האישה נמצאת בסכנה מיידית לפגיעה, אנחנו מכניסות אותה לרשימת 'נשים בסיכון גבוה' לפי נוהל לטיוב העבודה בין המשטרה לרווחה, ובכל חודש-חודשיים מתכנסת ועדה משותפת של המשטרה ומחלקת הרווחה לצורך מעקב אחרי אותן נשים. המשטרה מציעה תוכניות הגנה ואכיפה – והרווחה תוכניות טיפול, ויחד מתבצע פיקוח אינטנסיבי. שיתוף הפעולה סוגר פערי מידע בין הצדדים".
כמה נשים בסיכון גבוה מוגדרות בתחנה, עשרות?
נסאר: "זה תלוי ישוב ותלוי תקופה. בתקופת הרמדאן או בחודשי הקיץ יש יותר אירועים. בתחנת נצרת שגם בה יש עובדת סוציאלית מוגשות יותר תלונות (מאשר באום אל פאחם), שם הנשים יותר חזקות להתלונן, אבל באום אל פאחם המקרים יותר קשים. אישה שאוזרת כוח להתלונן, מגיעה למשטרה לעתים אחרי עשרות שנות אלימות, או בעקבות טיפול רפואי. לעתים מדובר במשפחות פשע ובמקרים מאוד קשים של נשים עם חבלות שמופנות מבתי חולים. יחד עם זאת, הכנסת עובדת סוציאלית לתחנה מעלה את המודעות בקהל היעד, ומסייעת ליותר נשים לפנות לבקשת עזרה".
העו"סית בתחנה, יודגש, אינה לובשת מדים, אלא מהווה כאמור מתווכת בין המשטרה לשירותים הסוציאליים.
|
בינתיים בפתח תקווה באופן דומה, התוכנית פועלת גם במגזר היהודי מזה כשנה ואמורה להתרחב לכל הארץ. שלומי ערה, מנהל עיר ללא אלימות בפתח תקווה מספר כי "העובד הסוציאלי ישי מולגן הוא 'קצין הקישור' בין המשטרה לרווחה. הוא נמצא שלושה ימים בשבוע בתחנת המשטרה ויומיים נוספים ברווחה. אנחנו יכולים לראות שבחצי השנה האחרונה כמות האירועים החוזרים ירדה דרסטית. כלומר אם פעם מתלוננות היו חוזרות אחרי חודש-חודשיים עם תלונה נוספת על אלימות בבית, היום בזכות הממשק עם השירותים הסוציאליים וההתערבות של ישי, יותר ויותר מתלוננות נכנסות למעגל טיפול והקריאות החוזרות ירדו. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מלא מהמשטרה, יש תחושה של שותפות. הממשק מתרחב מעבר לנושא האלימות במשפחה, לכלל התחומים הנוגעים גם לרווחה ולשיטור קהילתי, ויש זרימת מידע בין הגופים. למשל, כשמדריכי חבורות רחוב של עיר ללא אלימות פוגשים בלילות נערים ונערות שמדווחים על אירועי אלימות, עו"ס המשטרה מקבל את המידע ויודע להפנותו לטיפול רב-מערכתי". |
