ערעור ראשון על השופט גורפינקל בתיק איתן חייא

דני וולפרט

סדק ראשון בגזר הדין החמור של השופט צבי גורפינקל בתיק איתן חייא? הסנגורים של אחד הנאשמים בתיק, עו"ד גדי זילברשלג ועו"ד ליה פלוס, הצליחו לשכנע את בית משפט העליון, כי דווקא בשל חומרת הענישה בתיק הזה – יש מקום לדחות את כניסתו למאסר של מרשם אשר הורשע ונשפט לשלוש שנים בפועל.

דני וולפרט, איש עסקים מרשפון, נשפט לשלוש שנות מאסר בפועל לאחר שהורשע בכך שנטל חלק באירועי הסחיטה של ידידו, יהלומן מתל אביב, שהיה חייב לחייא כשלושה מיליון שקל. 

ביום מתן גזרי הדין לכל הנאשמים שהורשעו, שופט בית משפט המחוזי בתל אביב גורפינקל – בסצינה בלתי נשכחת – סירב לבקשות דחיית ביצוע העונש של הנאשמים אשר היו משוחררים בערבות, והורה כי כל אלה מהם אשר נשפטו למאסר יוכנסו לאלתר למרתף המעצרים (למעט אחד). על כך הגיש וולפרט ערעור לבית המשפט עליון באמצעות עורכי הדין זילברשלג ופלוס, וביקש לדחות את עונשו עד לאחר שמיעת הערעור בעניינו.

השופט גורפינקל	השופט זילברטל

השופט גורפינקל סירב לעכב את תחילת ריצוי עונשו של וולפרט עד לערעור, בנימוק שמעורבותו בפרשת הסחיטה אינה שולית ושהוא אף גילה בה יוזמה. שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל, דווקא חשב אחרת והורה לעכב את המשך ריצוי עונשו של וולפרט. "לטעמי, לא היה נימוק של ממש שהצדיק דחיית בקשת המבקש (וולפרט) לעיכוב ביצוע עונשו, ולו לצורך התארגנות או הגשת בקשה לערכאת הערעור… דברים אלה יפים כלפי נאשם שהמאשימה כלל לא ביקשה את מעצרו (עד תום ההליכים, א"ז), כשמדובר באדם כבן 60 שנה שעברו נקי, ושהעבירות שבגינן הוא נדון בוצעו לפני יותר מחמש שנים".

השופט הוסיף והתייחס גם לאפשרות שלזכותו של וולפרט יימצאו נקודות זכות בערעור. "באשר לסיכויי הערעור, ברי כי לא ניתן להיזקק למכלול הטענות הערעוריות במסגרת הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע.. (אבל) גם מבלי לקבוע כי סיכויי ערעורו על הכרעת הדין הם 'טובים', סבורני כי ניתן לומר שאין מדובר בערעור סרק… חלק מטענותיו ראויות להישמע. לא כל מסקנותיו של בית משפט המחוזי מבוססות על התרשמות בלתי אמצעית מהעדים, ובעניינו של המבקש נקבעו מספר ממצאים המבוססים על מסקנות שבהגיון".

עו"ד ליה פלוס	עו"ד גדי זילברשלג

במהלך הערעור עלתה לדיון הסוגייה הנובעת מטיעוני התביעה שהתקבלו על ידי השופט גורפינקל בפסק הדין, ועל פיה וולפרט היה מעורב בפגישה עם היהלומן בין היתר משום שפחד מחייא. השופט זילברטל קבע בהקשר זה: "אף אם לא ניתן לפטור אותו מאחריות פלילית בגין מעשיו, יש לעובדה זו משמעות הן בכל הנוגע להערכת הפליליות שבמעשים והן בכל הנוגע לקביעת העונש.

"בעניין זה יש משמעות לדברי בית משפט המחוזי על הצורך בהעלאת רף הענישה, לא ניתן לשלול את האפשרות שאלמלא כן עונשו לא היה עולה על זה של נאשם מספר שמונה (נשפט לשנתיים, א"ז) וריצוי מאסרו עוכב בהסכמה….. כאן מדובר באדם מבוגר שעברו נקי לחלוטין, כך שאין לחייב את מאסרו המיידי כדי להגן על הציבור מפניו או כדי למנוע הימלטותו מאימת הדין. בנסיבות אלה ראיתי לנכון לקבל את הבקשה", סיכם השופט.