 |
| דיון בוועדת החוקה (צילום ארכיון, ערוץ הכנסת) |
ארגון עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, מודאג מהצעת חוק המאבק בטרור שאושרה בשבוע שעבר על ידי ועדת החוקה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.
חוק המאבק בטרור, שנוסח בהתייעצות עם השב"כ, נועד לבוא במקום חלק מתקנות ההגנה לשעת חירום, שהנן "ירושה" מהמנדט הבריטי – ובפועל מאמץ את חלקן, והפעם כחוק של הכנסת, בנוסף לחידושי אכיפה נוספים.
שרת המשפטים איילת שקד הדגישה את ההחמרה ברף הענישה כלפי פעילי טרור ואמרה, כי החוק ייתן כלים משמעותיים בידי המשטרה, הצבא והתביעה. בארגון עדאלה המייצג את ערביי ישראל טוענים, כי ההגדרה החדשה של פעילי טרור רחבה מאוד, ומסמנת כביכול את האזרחים הערבים "כחשודים מעצם היותם ערבים". ארגון עדאלה טוען כי החוק "יפליל פעילויות לגיטימיות של הערבים בישראל כולל התבטאויות פוליטיות, פעילות תרבותית ופעילות צדקה".
לפי הצעת החוק, פעילי טרור ב"קצה הבכיר" – מורשעים ברצח וראשי ארגונים – יישפטו למאסרי עולם שייקצבו ל-40 שנים לפחות. בקצה ה"נמוך" יותר, ענישה של עד שלוש שנות מאסר תוטל על כל גילוי הזדהות פומבי מכוון עם ארגון טרור, "לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, סיסמה או המנון", גם – ובכך החידוש – ללא דרישה הסתברותית שפעולת ההזדהות עלולה להוביל למעשה טרור כאפשרות ממשית.
 |
| עו"ד נדים שחאדה |
עו"ד נדים שחאדה ממרכז עדאלה מסביר מה מטריד את הארגון: לדבריו "החוק הישראלי מאמץ כעת ומכשיר כחוק קבוע גם תקנות לשעת חירום, למשל בנושא מעצרים מנהליים, וגם הוראות שעה שאמורות היו לתת מענה זמני בעל תוקף מוגבל למצב בטחוני דחוף, ולאחר מכן תיאורטית, לפקוע ולהתבטל. אחת מהוראות השעה שיעוגנו בחוק קובעת כי ניתן להחזיק בחשוד בעבירת בטחון 96 שעות (ארבעה ימים) לפני שיובא בפני שופט – במקום 24 שעות כמקובל". הצעת החוק עוסקת בצדדים פרוצדוראליים נוספים של המאבק בטרור, עם התייחסות מקלה לסוגיות כמו התיישנות, סטייה מדיני ראיות וראיות חסויות.
עו"ד שחאדה מודאג מרף הענישה: לדבריו "אנו חושבים שחוק העונשין מכסה ומכיל את כל העבירות הרלוונטיות בתחום האלימות ובתחום הביטוי (ההסתה), ואין כל צורך בחוק מיוחד שיקבע ענישה מחמירה על אותן עבירות רק משום שהן יוגדרו כמעשה טרור".
העובר עבירה של פעולה ברכוש למטרות טרור יהיה צפוי, למשל, לפי החוק, לעונש של 10 שנות מאסר וקנס בגובה פי 20 מהקנס הקבוע בחוק. כל חבר בארגון, או מי שיעמיד לרשותו אמצעים (הסעה, מזון, בגדים וכסף) יהיה צפוי לעונש של חמש שנים.
 |
| איילת שקד |
חלק המדאיג ביותר בהצעה, מבחינת אנשי עדאלה, הוא כאמור הגדרת מעשה טרור. לטענת עו"ד שחאדה, "ההגדרה כוללת כל כך הרבה פעולות שלא צריכות להיחשב כטרור… ההגדרה תפגע בערבים בישראל בהיותם אלה הקרובים למאבק בכיבוש".
לדבריו, "כמעט כל שיר בערבית, או סיסמה או דגל שהם חלק מפולקלור פלסטיני, ועוסקים בהיסטוריה ומאבק על האדמה, אפשר להפליל ולטעון שהשירים האלה מושמעים גם על ידי ארגונים אחרים".
איזה פזמון, סיסמה או שיר עלול להביא להפללה לפי החוק? סיסמה כמו 'ברוח, בדם נפדה את אל אקצה'?
"אני לא בקי כל כך בשירים… אבל כן, למשל. יבואו ויאמרו 'זו אמירה שגם חמאס משתמש בה', נניח. זו פגיעה בוטה ביותר בחופש הביטוי. החוק יהיה בעל אפקט מצנן על הרבה מהפעילויות הפוליטיות והתרבותיות הלגיטימיות של הערבים בישראל, ועל הקשרים של המיעוט הערבי עם הפלסטינים בשטחים וזיקתו למאבק הצודק נגד הכיבוש".
 |
| בני בגין |
בהצעת חוק המאבק בטרור, שנדונה כבר בשלוש כנסות, תמכו בשבוע שעבר עשרה מחברי ועדת חוקה, כולל רוב חברי האופוזיציה, מול התנגדותם של שני חברי כנסת בלבד.
חברי כנסת יעל גרמן, חיים ילין ואלעזר שטרן מ"יש עתיד" אמרו כי "צריך להתאחד ולתמוך בחוק ללא קשר לעמדות פוליטיות".
ח"כ בני בגין דרש וקיבל התחייבות מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, על כך שלאחר כניסת החוק החדש לתוקף לא ייעשה שימוש בתקנות הגנה לשעת חירום, אלא רק במקרים (לקונות) בהם החוק לא נתן תשובה.
ח"כ אוסמה סעדי מהרשימה הערבית המשותפת טען בישיבת הוועדה: "אנחנו נגד טרור ונגד פגיעה בחפים מפשע, אולם לא כל התנגדות נחשבת לטרור".
