 |
| עו"ד אייל אבולפיה |
לפני כשבועיים הוזעק עו"ד אייל אבולפיה על ידי לקוחו, שעוכב על ידי שוטרת לאחר שלא עצר בתמרור עצור. עו"ד אבולפיה צילם את הזירה ודרש מהשוטרת להזדהות. השוטרת סירבה בטענה שהיא לא פנתה אליו, ובתוך זמן קצר הגיעו למקום שוטרים נוספים, ביניהם אחד שהתברר כי הוא אביה של השוטרת, שדרש מאבולפיה להזדהות בעצמו. עורך הדין סירב בתחילה לעשות כך וטען שאינו מחויב להזדהות כי לא עבר כל עבירה ואין נגדו כל חשד, אולם נאלץ להציג תעודה לאחר שהשוטר הגיב באגרסיביות.
עו"ד אבולפיה פנה ליועץ המשפטי של המשטרה, תנ"צ שאול גורדון, עם העתקים למפכ"ל ולפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, בדרישה להנחות את השוטרים לחדול מעיכוב אזרחים לצורך הזדהות שלא כדין וללא סמכות, וכותב כי אם הפרקטיקה הנהוגה בעניין תימשך, הוא יפנה לערכאות משפטיות.
"לאחרונה, הן מניסיוני האישי והן מניסיוני כסנגור, אני נתקל יותר ויותר במקרים בהם מעוכבים אזרחים על ידי שוטרים לצורך בדיקת תעודת זהות. מקרים רבים שכאלה מובילים ל'עימותי סמכות' המסתיימים במעצרם של המעוכבים על כל המשתמע מכך, לעיתים אגב אישומם בעבירות כלפי שוטרים. יודגש כי בכל אותם מקרים מדובר במעוכבים אשר אין כל יסוד סביר לחשד המצדיק ומאפשר עיכובם", כתב עו"ד אבולפיה במכתבו לגורדון והוסיף: "מדובר בטעות יסודית בפרשנות החוק. מחקירות שוטרים בבתי המשפט עולה כי עיכובו של אדם לצורך בדיקת זהותו אינו נחשב בעיני שוטרי המקוף כעיכוב כמובנו בחוק, ומשכך אין עליהם לעמוד בדרישות החוק, כגון דרישת היסוד הסביר לחשד, הזדהות מלאה של השוטר, הודעה על עיכוב האזרח והבהרת סיבת העיכוב. בהיעדר קיום חובות אלו נשמטת חוקיות הפעולה המשטרתית. מכאן אני מסיק כי עשרות ומאות עיכובים הנערכים מידי יום ביומו, 'רק לבדוק תעודת זהות', נעשים הלכה למעשה בניגוד לדין וחמור מכך, בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", כותב עו"ד אבולפיה.
 |
 |
| תנ"צ שאול גורדון | עו"ד שי ניצן |
עו"ד אבולפיה מוסיף וטוען, כי "חוק החזקת תעודת זהות" אינו מקנה את הסמכות לשוטרים לדרוש מאזרחים להזדהות, שכן החוק שמעגן ספציפית את סמכויות העיכוב (חוק סדר הדין הפלילי) וכן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הם מאוחרים יותר. "טול מצב בו מבקש שוטר מאזרח לבצע חיפוש בכליו ללא צו וללא עילת מעצר, כלומר בניגוד לסמכות – האם תעמוד לשוטר הטענה לפיה החוק מחייב אדם לבצע הוראות שוטר, שאחרת הוא מבצע עבירה? ברי כי התשובה לכך היא שלילית", כותב עו"ד אבולפיה. "לא קמה סמכות לשוטר – לא חלה חובה על האזרח".
בהקשר זה הוא מציין גם פסק דין של בית המשפט העליון, שניתן לאחרונה בתביעה שהגיש פעיל הימין יהודה גליק בגין עיכוב שווא, בו כתב השופט יורם דנציגר כי יש לקבוע שסמכות עיכוב נובעת מחוק המעצרים ולא מחוקים ופקודות מוקדמים יותר.
אבולפיה מצטט גם פסק דין של בית משפט השלום בקריות, עליו לא הגישה המדינה ערעור, ולפיו יש לראות בפנייה של שוטר אל אדם ברחוב ובקשה להזדהות – כעיכוב לכל דבר, כך שעיכוב זה חייב להתבצע לפי כל התנאים הנדרשים בחוק. כאשר תנאים אלו לא מתקיימים, כולל הדרישה לחשד סביר, מבקש אבולפיה להנחות כי יתקיים מצב דומה לזה שנקבע ב"הלכת בן חיים" בנוגע לסמכויות חיפוש – שפירושה הוא שאזרח זכאי לסרב להזדהות בפני השוטר והסירוב לא ייזקף לחובתו.
"המשטרה טוענת שעצם הסירוב להזדהות בפני שוטר יוצר עילת עיכוב. אני טוען שדרישת ההזדהות עצמה היא עיכוב, וחייבת לעמוד בתנאי החוק", אומר אבולפיה. "צריך רק לתת הנחיה מתאימה לשוטרים, כדי שלא ייטפלו ויטרידו סתם אנשים ברחוב".
מלשכת היועץ המשפטי של המשטרה נמסר לעו"ד אבולפיה: “הסוגיה אותה אתה מעלה במכתבך נדונה לא אחת בפסיקות בתי המשפט השונים והיא מצדיקה עיון ובדיקה מדוקדקת טרם מענה. בסיום הבדיקה נשיבך במענה מפורט".
