עורך דין ומזכירה בחשבון האינסטגרם – עבירה אתית?

משתתפי הפאנל ביום העיון

יום עיון בנושא "המותר והאסור ברשתות חברתיות" שהתקיים בלשכת עורכי הדין (26.3) חשף בעיקר את המבוכה והגבולות הפרוצים שקיימים בנושא. יום העיון התקיים בעקבות גילוי דעת של "צוות פייסבוק" שהתמנה על ידי ועדת האתיקה הארצית בנסיון לעשות סדר ולהתוות דרך לפרסום המותר ברשת החברתית – נסיון שנעשה שמונה שנים פחות או יותר אחרי שהרשת עלתה לאוויר.

גילוי הדעת מתווה גבולות כלליים, של המלצה להפריד בין תוכן אישי לעסקי ומקצועי, ואיסור על שידול ופרסום דברי שבח עצמיים. המוטו על פי חבר הצוות, עו"ד דן אור-חוף, הוא ש"הרשת היא ערוץ פרסום לגיטימי ואסור להגביל את עורכי הדין מלפרסם בה, אך הכל בכפוף לשמירה על הדיגניטי של המקצוע". 

כקו מנחה זה נשמע טוב. הבעיה מתחילה בכך שהפרשנות של "שמירה על הדיגניטי" קשורה לכללי האתיקה ביחס לפרסום בכלל, ואת הכללים האלה עדכנה הלשכה לאחרונה (באישור שר המשפטים) ב-2001. יו"ר ועדת האינטרנט של הלשכה, עו"ד תומר בכר, הודה שתפקיד גילוי הדעת החדש היה לנסות ולפרש את כללי הפרסום המיושנים באופן הכי גמיש שאפשר ולהתאים אותם לעידן הרשת החברתית, אך שיש גבול לאפשרויות המתיחה של כללים אנכרוניסטיים מלפני 15 שנה.

כך למשל הזכיר אחד הדוברים בפאנל כי על פי כללי הפרסומת, אסור לעורך דין להצטלם עם מי שאינם עורכי דין, אפילו אם הם מקרב עובדי משרדו. אחד המשתתפים הציע הסבר (לא ברור אם אמת או אגדה) שפעם חששו מצילומי פרסומת של עורכי דין עם מזכירות, ומכך שעורכי דין ישכרו לצורך כך דוגמניות. בקהל היו מי שחשבו שמדובר דווקא ב"רעיון טוב…".

ראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי

עו"ד לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה ע"ש וינר במכללה למנהל, אמרה בנימה רצינית יותר, שהעובדה שהלשכה לא עדכנה את כללי הפרסום מאז 2001 פוגעת בפרנסתם של עורכי הדין. "איך עורכי הדין יכולים להתחרות עם לבנת פורן, שמפרסמת בכל מקום, והם בידיים קשורות, מפרסמים מודעת שחור לבן קטנה בעיתונים ליד מודעות האבל? אם עורכי הדין יכלו לעשות פרסומות בקולם ברדיו, אולי פורן לא היתה צומחת. היא לא צמחה בגלל איזו מומחיות מיוחדת, אלא רק בגלל שהיא יכולה לפרסם ועורכי הדין לא", אמרה זר-גוטמן. השבוע ערכה הלשכה, כזכור, "יום הסברה" כנגד ה"פלישה" של פורן ואחרים לתחום עורכי הדין בנישה של מימוש זכויות רפואיות.

עו"ד ציון אמיר, שהשתתף בדיון כיו"ר בית הדין המשמעתי הארצי, הודה שהוא מהשמרנים האחרונים: "אין לי מושג ממש מה זה פייסבוק. אני לא מחובר לרשת הזו", והביע חשש "שהמקצוע הזה התחיל בהדרת כבוד, ואנחנו מתפשטים ממנה".

אמיר ציין שהוא לא נתקל עד כה בקובלנה נגד עורך דין בגלל פרסומת אסורה ברשת, מפני שוועדות האתיקה מסתפקות בינתיים באזהרות, ועו"ד שחר שוורץ שהיה בקהל שאל "אם לא אוכפים את האיסורים בעניין הפרסום, למה שנשמור על כללי האתיקה כשאחרים לא שומרים עליהם ומקדמים את עצמם?".

עו"ד זר-גוטמן הגיבה: "הדבר הכי גרוע הוא זילות של הכללים. אם כללי הפרסומת היו מעודכנים ומותאמים לתקופה ולרשת, אפשר היה להעמיד לדין את עורכי הדין שחורגים, אבל כשהכללים אנכרוניסטיים פשוט לא נעים להעמיד לדין והתוצאה היא שהכל פרוץ".

עורכת דין אחרת בקהל העירה ש"גם אם רוב עורכי הדין רוצים לשמור על כללי האתיקה, הם לא מודעים אליהם כי הלשכה לא מרכזת ומגישה אותם במקום אחד". עוד עורכת דין סיפרה שהיתה השבוע בשני ימי עיון שונים בנושא שיווק ויח"צ לעורכי דין, אבל כשיועצי הפרסום שבאו להסביר ולהדגים בחסות הלשכה נשאלו על גבולות המותר לפי האתיקה, לא היה להם מושג ירוק: לא הם ידעו מה אומרים כללי האתיקה, וגם עורכי הדין לא.

בכל זאת, חברי "צוות הפייסבוק" הבהירו כי אין שום כוונה או יכולת ללכת נגד רוח הזמן,  ועו"ד אור-חוף הבהיר בתשובה לשאלות כי מותר לעורך דין לשתף ברשת "מדריך זכויות" ומותר גם להפיץ סרטון מקצועי, בניגוד לסרטון תדמית.