 |
| זאב רוזנשטיין. עדיין מעורה בעולם הפשע? |
בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה וביטל את יציאתו של זאב רוזנשטיין לחופשה ראשונה מהכלא אחרי 11 שנים, ואת שינוי הסיווג שלו לצורך חופשות – החלטה שעליה הורה בית המשפט המחוזי.
שופט בית המשפט העליון צבי זילברטל קבע בפסק הדין אליו הצטרפו הנשיאה, השופטת מרים נאור והשופט מני מזוז, כי "מהחומר המודיעיני, הכולל ידיעות עדכניות שנאספו לאחרונה, עולה כי רוזנשטיין עדיין מעורה בעולם הפשע ומקיים קשרים עם גורמים עברייניים מתוך כותלי הכלא. על רקע עברו כאחד הבכירים בארגוני הפשע בישראל, ונוכח רצף הידיעות המודיעיניות לאורך השנים המצביעות על המשך פעילות פלילית, סכסוכים עם גורמים עברייניים, ועל כוונות פגיעה בו, הידיעות העדכניות – הגם שמדובר בידיעות בודדות – מקבלות משקל רב", דברי בית המשפט.
מדובר בהחלטה בבקשת רשות ערעור שהגישה המדינה על החלטת שופטת בית המשפט המחוזי מרכז מיכל ברנט, לפני כחודש, אשר הורתה על שינוי סיווגו של רוזנשטיין: מאסיר בקטגוריה א', המונעת לחלוטין יציאה לחופשות עקב סכנה לשלום הציבור, לקטגוריה ב'1 המאפשרת שקילת חופשות.
 |
 |
 |
| השופט צבי זילברטל | השופטת מרים נאור | השופט מני מזוז |
רוזנשטיין שפוט ל-17 שנים ובעתירה שהגיש פרקליטו, עו"ד מיקי חובה, נטען כי גם אחרי 11 שנות מאסר, המדינה ממשיכה למנוע את יציאתו לחופשות על סמך מידע מודיעיני ישן ובלתי מבוסס.
עקב הוראת השופט העליון, חנן מלצר, בית משפט המחוזי הורה לשירות בתי הסוהר לכנס ועדה בעניינו של רוזנשטיין, שתקיים דיון ממשי בשאלת שינוי סיווגו לצורך חופשות ובאפשרות לאיין את המסוכנות הנובעת ממנו בתנאים מגבילים. "ועדת הקטגוריות" של שב"ס התכנסה והחליטה לא לשנות את הסיווג, על רקע מידע מודיעיני שלפי הנטען עדיין רלוונטי ומצביע על קיומם של סכסוכים בהם רוזנשטיין מעורב ועל כוונות לפגוע בו.
השופטת ברנט בחנה את את החלטת הוועדה ואת המידע החסוי שעליו התבססה. היא קבעה כי כינוס הוועדה ודיוניה היו בלתי תקינים בעליל, אם בכלל התבצעו כאלה, וקבעה כי מרבית המידע המודיעיני הוא "כותרתי" ואינו קונקרטי או עדכני. לשיטת השופטת ברנט, המידע שהוצג אינו מצדיק עוד את שיוך רוזנשטיין לקטגוריה המסוכנת ביותר. בהמשך לכך הורתה השופטת על הוצאתו לחופשה ראשונה תוך חודש.
 |
| השופטת מיכל ברנט |
המדינה, באמצעות עו"ד יונתן ברמן, פרקליט המתמחה במעצרים מינהליים של שוהים בלתי חוקיים ומחבלים, טענה כי בית המשפט שגה בכך שהתערב בשיקול דעת מקצועי של הרשויות המנהליות – שירות בתי הסוהר והמשטרה – ביחס להערכת הסיכון, ובכך "החליף את שיקול דעתן" וחרג מאופי הביקורת השיפוטית המקובלת.
המדינה טענה גם, כי בית המשפט לא נתן משקל הולם למכלול המידע המודיעיני ולמעמדו הבכיר של רוזנשטיין בקרב ארגוני פשיעה כמי שמאוים על ידי עבריינים בכירים ומסוכסך עמם. עוד נטען, כי "נוכח מעמדו הבכיר, פוחתת הדרישה כי יימצא מידע מודיעיני ממוקד באשר לסיכון קונקרטי העולה מיציאתו לחופשה".
בהחלטת בית המשפט העליון כתב השופט זילברטל, כי לאחר עיון בידיעות המודיעיניות, ובדו"חות שב"ס והמשטרה, הוא הגיע למסקנה שונה מזו שאליה הגיע בית המשפט המחוזי. "מצאתי כי את הידיעה המודיעינית העדכנית (אודות רוזנשטיין) יש לבחון כחלק מרצף נמשך של ידיעות שנאספו לאורך תקופת מאסרו, הגם כשהיא לעצמה ידיעה המצדיקה במידה רבה את ההחלטה שלא לשנות את סיווגו", כתב השופט.
 |
| עו"ד מיקי חובה |
"יש לזכור כי בית המשפט אינו אמור להחליף את שיקול דעתם של גורמי המקצוע השותפים לקבלת ההחלטה המנהלית בשיקול דעתו שלו, ולהשקפתי לא התקיימו במקרה דנא העילות המצדיקות התערבות שיפוטית באופן הפעלת שיקול הדעת. אכן, תקופת המאסר הממושכת אותה ריצה המשיב עד כה מצדיקה עיון מפעם לפעם באפשרות של שינוי סיווגו בכל הנוגע ליציאה לחופשות, שכן חלוף הזמן עשוי להיות גורם ממתן שיאפשר התייחסות מקלה יותר. אלא שבנסיבות, ונוכח המידע המודיעיני הקיים (שאינו רק מידע 'ממוחזר' כפי שטען המשיב), סבורני כי יש להותיר על כנה את החלטת ועדת הקטגוריות".
עו"ד חובה מסר בתגובה להחלטה המאכזבת: "זאב רוזנשטיין לא מקיים ולא מבצע שום מארג פלילי מבין כותלי הכלא. הקשרים שיש לו עם עבריינים לכאורה כפי שתואר, אלו קשרים עם בני משפחה שאכן יש להם עבר פלילי, אבל מכאן עד התנהגות שלילית ופורצת גבולות הדרך ארוכה. אנחנו נמשיך ונפעל בדרך החוקית למיצוי זכויותיו ומקסום האפשרות להוציא אותו לחופשה. התנהלות המדינה בעתירה, למרבה הצער, לא קיבלה ביטוי בהחלטה. המדינה זרתה חול בעיני בית משפט קמא ושיבשה הליכים כאשר טענה כי בעבר, בטרם הנחיית בית המשפט, כונסה 'ועדה הקטגוריות' של שב"ס בעניין רוזנשטיין, כשאותה ועדה לא כונסה. התנהלות זו מלמדת על המדינה ועל ההיסטריה שאוחזת בה בכל פעם שהשם זאב רוזנשטיין עולה".
